פתיחת התפריט הראשי

פסח בן-עמרם

מתרגם ישראלי

פסח בן-עמרם (לִיפּוֹבֶצְקי) (14 במאי 190225 באוגוסט 1962) היה סופר, מתרגם, מורה ופעיל בציונות הסוציאליסטית.

פסח בן-עמרם
PesahBenAmram.jpg
פסח בן-עמרם, 1953
לידה 14 במאי 1902
מריופול, חצי האי קרים, האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית  האימפריה הרוסית
פטירה 25 באוגוסט 1962 (בגיל 60)
תל אביב, ישראלישראל  ישראל
עיסוק סופר, מתרגם, מורה ומדינאי
לאום ישראל
מקום לימודים הגימנסיה העברית "הרצליה" עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

נולד כפסח ליפובצקי במריופול אשר על חוף הים האזובי, בפלך טאורידה (קרים) של האימפריה הרוסית. בהיותו בן שלוש ניצל עם משפחתו מהפרעות ביהודים בעיר זו. מגיל שמונה למד בחדר מתוקן. המלמד בחדר זה החדיר לליבות תלמידיו את הכמיהה לארץ ישראל ואהבת השפה העברית. בגיל תשע כתב מכתב למערכת העיתון לילדים "פרחים" (בעריכת י"ב לבנר) שבו סיפר כי קיימת ב"חדר" שלהם "אגודת חובבי שפת עבר" צעירה, שחבריה מתחייבים לדבר ביניהם תמיד עברית.

בשנת 1913, במלאת לו 11 שנה, עלה בגפו לארץ ישראל במטרה ללמוד בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. בין המורים בגימנסיה, הושפע במיוחד מיוסף חיים ברנר. בזמן גירוש תל אביב, גלה עם קבוצה מתלמידי הגימנסיה ומוריה למאיר שפיה.

ב-1919 היה ממקימי הסתדרות הצופים העבריים בא"י[1], שמנהיגהּ צבי נשרי (אז אורלב) היה המורה להתעמלות בגימנסיה.

ב-1920 עזב את ספסל הלימודים ועלה לגליל העליון בעקבות קריאתו של יוסף טרומפלדור למגינים (הוא עשה זאת נגד דעתה של הנהלת הגימנסיה, והדבר הוביל לכך שלא השלים את לימודיו בה). הוא פגש את טרומפלדור, אך הצטרף למגיני מטולה. ב-1921 הצטרף לגדוד העבודה, עבד בסלילת מסילת הברזל ראש העיןפתח תקווה, היה מורה לפועלים וערך את עלון הגדוד "מחיינו".

עוד ב-1921 יצא לליטא, בה שהה ארבע שנים, היה חבר מרכז "החלוץ" וערך את עתון "החלוץ" "על המשמר". בן עשרים ואחת נישא לרחל שַבָּשֶביץ', שפגש בפעילות של "החלוץ". בליטא גם התנסה לראשונה בעבודה כמורה, בבית ספר יסודי עברי בפרינאיליטאית: Prienai), ואחר כך בגימנסיה עברית בווירבלן (Virbalis) ובווילקומיר. ב-1925, לאחר מות אביו, חזר לא"י.

בשנים 19301931 שהה בארצות הברית (ניו יורק) לשם השתלמות בהוראה, תוך כדי כך שימש כעוזרה של הנרייטה סאלד.

ב-1942 התנדב לצבא הבריטי ושירת בסוללה הארצישראלית הראשונה לתותחנות נגד-מטוסית שהורכבה ממתנדבים מארץ-ישראל. הוא ערך את עלון היחידה, עד ששוחרר בשל מחלת עיניים.

ב-1948 עברתו פסח ליפובצקי ובני משפחתו את שמם ל"בן-עמרם"[2].

בן-עמרם היה חבר בהסתדרות המורים ובאגודת הסופרים העבריים. למן שנות העשרים עסק בכתיבה ספרותית, כתיבה עיתונאית ותרגום, והופיע על בימות רבות כמרצה ונואם.

נפטר בתל אביב ב-25 באוגוסט 1962 (כ"ה באב תשכ"ב), בן 60 במותו. נקבר ב"חלקת הסופרים" בבית העלמין קריית שאול.

עבודה כמורהעריכה

בשנים 1925 - 1930 שימש כמרצה נודד ומורה בשיעורי ערב מטעם ההסתדרות (בכך המשיך לעסוק גם ברוב השנים הבאות).
במהלך שהותו בארצות הברית בשנים 19301931 עסק גם בהוראה.
כשחזר, היה למורה בגימנסיה "בלפור" בתל אביב (לימים התיכון העירוני א' בתל אביב).
אחרי שחזר משליחות לפולין, בשנת 1936, חזר להוראה, בין השאר בבית הספר מכס פיין בתל אביב, ובית הספר הריאלי בחיפה.
אחרי שחרורו מהצבא הבריטי, הורה בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, ומ-1946 עד 1953 – בתיכון העירוני א' בתל אביב.

פעילות פוליטיתעריכה

ב-1935 כיהן כמזכיר סניף מפא"י בירושלים והיה ציר לקונגרס הציוני הי"ט בלוצרן. בתחילת שנות ה-40 היה חבר ב"אחדות העבודה" ולקראת סופן עבר למפ"ם.
בן-עמרם השתייך ל"חוגים להקמת האיחוד הציוני-סוציאליסטי בארץ-ישראל", ששאפו לאיחוד המפלגות: מפא"י, אחדות העבודה, פועלי ציון והשומר הצעיר[3].

כתביםעריכה

יצירות מקוריותעריכה

  • יוסף טרומפלדור – אישיותו, חייו, פעולותיו, מהדורה 1: סמל, קובנה, תרפ"ד; מהדורה 2: המחלקה לענייני נוער של ההסתדרות הציונית העולמית, תש"ז; מהדורה 3: מפעלי תרבות וחינוך, הסתדרות הנוער העובד, תל אביב, 1967. (מהדורה מקוצרת: הסתדרות הנוער העובד, תר"ץ. תורגם לאנגלית, פולנית, רומנית, ספרדית ויידיש.)
  • רעיון העבודה בספרות העברית החדשה, במעלה, תרצ"א[4].
  • שלושה נאומים על משוררים, עין הקורא, ת"ש. (על שאול טשרניחובסקי, אביגדור המאירי, ג. שופמן)
  • י.ח. ברנר – שילובי דברים, מועצת פועלי חיפה, תש"ב.
  • ברנר לנוער ולעם, המרכז לתרבות של הסתדרות העובדים העבריים הכללית, תל אביב, תש"ז. (אנתולוגיה)
  • בלבת אש (פרשת חייו של פרדיננד לסל), נ. טברסקי, תש"י[5].
  • מערכי לב, מ. ניומן, תשי"ז.
  • הטור האישי "גצים" הופיע בעיתון על המשמר חמש פעמים, בין השנים 1949 ו-1952[6].

תרגומיםעריכה

עריכהעריכה

  • מקוה ישראל בת שבעים וחמש: תר"ל-תש"ה: פרשת-היובל / אגודת ידידי מקוה-ישראל, תל אביב, תש"ו

גלריהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • מחבר לא ידוע, הקדמה אשר נוספה למהדורת 1967 של יוסף טרומפלדור, לעיל
  • פסח בן-עמרם, מערכי לב, לעיל
  • גצל קרסל, "בן-עמרם, פסח", לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספרית פועלים 1965 -1967
  • אברהם שאנן, "בן-עמרם, פסח", מילון הספרות החדשה העברית והכללית, יבנה, תל אביב, 1978

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו דבריו על כך ב"הפועל הצעיר": לתנועת ה"צופים" בא"י, הפועל הצעיר, 27 באוקטובר 1919.
  2. ^ משרד העלייה, עיתון רשמי מס' 36, דצמבר 1948
  3. ^ תביעת האיחוד הציוני-סוציאליסטי, תל אביב: דפוס "דבר", אפריל 1946, על ידי מחברים שונים, בהם ליפובצקי.
  4. ^ על הספר: בספרות ובאמנות, דבר, 30 ביוני 1933.
  5. ^ מתוך הספר: פסח בן-עמרם, לקראת נצחון, על המשמר, 12 במאי 1950. על הספר: ד"ר מ. א. נהיר, פסח בן-עמרם (ליפובצקי): בלבת אש, דבר, 29 בספטמבר 1950.
  6. ^ על פי שאילתה באתר Jpress, אוחזר ב-16 באוגוסט 2018