פתיחת התפריט הראשי

ד"ר פסח חברוני (Pessach Hebroni, גם Hebrony;‏ 1888[1]14 במרץ 1963) היה מתמטיקאי ישראלי, חלוץ מחקר והוראת המתמטיקה בישראל, חתן פרס ויצמן לשנת 1963.

פסח חברוני
Hebroni2.jpg
לידה 1888
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 במרץ 1963 (בגיל 75 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ציריך (1912) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ארנסט צרמלו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים (1963) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום תורת המשוואות האינטגרו-דיפרנציאליות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ידיעה מעיתון האור על גמר לימודיו של חברוני, 1913

תולדות חייועריכה

נולד בשכונת מזכרת משה בירושלים, לאסתר-דינה טייטלבוים נכדת הרב ישראל דב לוי שעלה במחצית הראשונה של המאה ה-19 לטבריה, ומנחם-ציון חברוני, בן למשפחה ירושלמית ותיקה מחסידי חב"ד.

למד בתלמוד תורה ישיבת עץ חיים, בישיבת תורת חיים, ובישיבת "בית המוּסר", במהלך לימודיו נחשב לעילוי, כפי שתיארו ידידו מילדות פרופ' יוסף יואל ריבלין: "ל"עילוי" נחשב פסח חברוני משחר ילדותו. יתר על כן, מופלא היה ומפליא את יודעיו כבר משחר נעוריו."

כבן היישוב הישן לא זכה חברוני להשכלה כללית. כשהיה נער מצא בבית סבו ספר שנקרא "שבילי דרקיע", שבו היה עיסוק בנושאים מתמטיים, כך גילה את המתמטיקה והחל להתעניין בה אף בטרם ידע כי התחום המדעי נקרא כך. למרות האיסור מצד בני קהילתו, החל לקרוא ספרים בנושא, אותם שאלה למענו אחותו, מספריית בני ברית בירושלים.

כשהיה חברוני בן 17 לערך החליט לנטוש את אורח החיים החרדי ופנה לאליעזר בן-יהודה כדי שיסייע לו למצוא מקום בו ניתן ללמוד לימודים כלליים ובייחוד מדעים. משהבינו את יכולותיו האינטלקטואליות המבריקות, בן-יהודה יחד עם בוריס ש"ץ ופאול נתן (מייסד חברת עזרה של יהודי גרמניה) סייעו לחברוני להתקבל ללמודים בבית הספר הריאלי "עזרה" בירושלים (כיוון שלא הייתה לו תעודת סיום בית-ספר יסודי). חברוני סיים את הלימודים תוך שנתיים (1907–1909).

בשנים 1909–1912 למד חברוני בפקולטה למתמטיקה של אוניברסיטת ציריך בשווייץ, לאחר שעבר את בחינות הכניסה בהצטיינות (סייעו לו מבחינה כלכלית אנשי חברת עזרה של יהודי גרמניה). שם עשה את עבודת הדוקטור, בהנחייתו של ארנסט צרמלו. עם סיום לימודיו ניתן לו התואר דוקטור במתמטיקה. כך היה חברוני לראשון מבני היישוב הישן שלמד מדעים בחו"ל.

ב-1912 שב לארץ והחל להורות מתמטיקה. חברוני לימד בגמנסיה העברית בירושלים, ובסמינרים למורים של חברת "עזרה" ושל דוד ילין. כמו כן התגורר מספר שנים בחיפה ולימד בבית הספר הריאלי.

במהלך השנים אף שימש מרצה מן החוץ למתמטיקה, באוניברסיטה העברית, אך בשל היותו בן היישוב הישן ומפני שרקעו היה שונה מרקעם של שאר חברי סגל הפקולטה למתמטיקה, לא התקבל כמרצה מן המניין. חברוני לא התקבל כמרצה באוניברסיטאות באירופה בשל יהדותו ובישראל בשל רקעו וקורות חייו. למרות זאת עסק חברוני כל חייו במחקר מדעי ועבודותיו התפרסמו בכתבי עת מדעיים רבים.

בשנות ה-20 הקים בביתו בירושלים "מועדון מתמטי" שבו נערכו הרצאות במתמטיקה. במועדון היו חברים בין היתר פרופ' הוגו ברגמן וד"ר יעקב טהון. אלברט איינשטיין קרא את מחקריו של חברוני ומסר לו, על ידי הוגו ברגמן, כי הוא מעריך את עבודתו מאוד והיה מעוניין לפוגשו. באחד ממפגשי המועדון המתמטי נכח איינשטיין, וחברוני הרצה בפניו על "הרעיון הפילוסופי של המתמטיקה". בסוף ההרצאה ציין איינשטיין כי "נראה לי שהוא, חברוני, היחיד שירד לסוף דעתי".

חברוני היה חבר כבוד באיגוד המתמטיקה בישראל. ב-1963, בערוב ימיו, זכה בפרס ויצמן למדעים מטעם עיריית תל אביב על עבודתו באלגברה ובאנליזה ובמיוחד על תרומתו לתורת המשוואות האינטגרו-דיפרנציאליות.[2]

זמן קצר לאחר מכן נפטר, בגיל 75, ערירי. נקבר בהר המנוחות בהלוויה מעוטת-משתתפים.[3]

ב-1973 קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו בשכונת קריית יובל.

פרסומים נבחריםעריכה

  • כתבים מתימטיים; ערך והקדים: י"י ריבלין; פרקים מתוך "נפתולי דרך: סיפור חיים", כפי שסופר על ידי פסח חברוני ונרשם בידי לולה לנדאו, ירושלים: הוועד הציבורי להוצאת כתבי ד"ר פסח חברוני, תשכ"ח.
  • Ueber Kerne von Integralgleichungen mit vorgeschriebener Fredholm'scher Determinante vom Geschlecht 0 oder 1, Dissertation, Zürich, 1914.
  • 'On Relations between the Reciprocal Resolvents of Certain Kernels,' Tôhoku Mathematical Journal 36,2 (1933), 236-240.
  • 'Sur les inverses des elements derivables dans un anneau abstrait'
  • 'Ueber die inneren Automorphismen des abstrakten Differentialringes,' Compositio Mathematica 14 (1959-1960), 77-82. (קישור  )

לקריאה נוספתעריכה

  • י"י ריבלין, 'ד"ר פסח חברוני: האיש ופעלו', בתוך: פסח חברוני, כתבים מתימטיים (ירושלים תשכ"ח).
  • לולה לנדאו, פסח חברוני: נפתולי חיים של צעיר ירושלמי: רומאן; מגרמנית: חיים מס, ירושלים: קריית ספר, 1972.[4]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה