ברנינג מן

ברנינג מן
Burning Man
סוג	אירוע חוזר, פסטיבל אמנויות
מדינה	ארצות הברית
מיקום	מדבר הסלע השחור
מייסדים	לארי הארווי, ג'ון לואו, Cacophony Society
מועדים
תאריכי פעילות	1986–הווה (כ־38 שנים)
קואורדינטות	40°47′06″N 119°12′18″W / 40.785°N 119.205°W
	burningman.org
	(למפת נבדה רגילה) קרסון סיטי לאס וגאס הנדרסון רינו אלקו מסקיט וינמאקה קליפורניה אורגון איידהו י; ו; ט; ה; אריז. ברנינג מן

ברנינג מן (באנגלית: Burning Man מילולית: "האיש הבוער") הוא פסטיבל הנערך מדי שנה במדבר הסלע השחור שבצפון מדינת נבדה שבארצות הברית. הפסטיבל נקרא על שם האירוע המרכזי בו, במסגרתו נערכת שריפת דמות אדם עשויה עץ. "איש העץ" מלווה בנוכחותו את הפסטיבל מתחילתו וניתנות לו משמעויות רבות ושונות בפי באי הפסטיבל. טקס השרפה נערך במוצאי השבת, לקראת סופו של השבוע בו נערך הפסטיבל. הפסטיבל נמשך שמונה ימים, כאשר הוא מתחיל ביום שני האחרון של אוגוסט ונגמר ביום העבודה האמריקני, שחל ביום שני הראשון של חודש ספטמבר. בימי הפסטיבל האחרונים שורפים חלק מעבודות האמנות שהוצגו בפסטיבל ובלילה האחרון שורפים את מקדש הפסטיבל.

במסגרת הפסטיבל מוקמת עיר זמנית הנקראת "עיר הסלע השחור", בה שוהים משתתפי הפסטיבל, כשהם מתגוררים במעונועים, אוהלים ומבנים ניידים. דיור זמני וארעי זה, הוא ערך חשוב בקהילת משתתפי הפסטיבל. מדי שנה גדל מספר המשתתפים בפסטיבל ובשנת 2010 נכחו בפסטיבל מעל ל-50 אלף איש^[1]. השטח בו מתרחש הפסטיבל הוא אגם שהתייבש והשאיר אחריו מישור חול אבקתי לבן והוא מכונה "פלאייה", חוף בספרדית.

מארגני הפסטיבל דואגים בעיקר ללוגיסטיקה ולצרכים בסיסיים: ביטחון אישי, שירותים כימיים, מבנה העיר ושלטי הרחובות, וריכוז המידע על כל הפעילויות. כמו כן, הם מפקחים על מכוניות האמנות (Art cars) - מכוניות שנצבעו וקושטו ומורשות להסתובב בפלאייה במהירות נמוכה.

עשרת העקרונות של הפסטיבל^[2] עריכה

הכלה רדיקלית כל אחד יכול להשתתף בפסטיבל מתוך כבוד והערכת השונה ושלילת דעות קדומות.
הענקת מתנות: נתינה של מתנות ללא ציפייה לתמורה או מחויבות להחזיר טובה.
אי מסחריות: על מנת לשמר את רוח הנתינה כל סוג של מסחר או סחר חליפין, אסור. בנוסף, המשתתפים מתבקשים שלא לבצע עסקאות, לפרסם או להפיץ רעיונות מסחריים ומותגים.
הסתמכות עצמית רדיקלית: עידוד עצמאות, עשייה עצמאית וגילוי יכולות אישיות.
ביטוי עצמי רדיקלי: כל פעילות בפסטיבל וכל המתנות הניתנות הן תוצר של ביטוי עצמי ואף אחד חוץ מהיוצרים לא יקבע את תוכנן. למרות זאת, על הנותנים להבין ולכבד את מקומם ורצונותיהם של המקבלים.
מאמץ קהילתי: קהילת הפסטיבל מעודדת ומאמינה בעשייה משותפת ומקדמת כל סוג של עשייה קבוצתית, חיבור חברתי, מרחבים ציבוריים, עבודות אמנות וכל שיטות התקשורת המקדמות אותם.
אחריות אזרחית: כל משתתף בפסטיבל לוקח אחריות על עצמו ועל הסובבים אותו. המארגנים פעילויות בפסטיבל ייקחו אחריות על שלומם ורווחתם של המשתתפים ויעשו זאת בהתאם לחוקי המקום והמדינה.
אי השארת עקבות: מתוך רצון לשמור על הסביבה, אין להותיר פסולת או כל סימן אחר שיפגע בסביבה. חובה על כל המשתתפים לנקות את המרחב בסיומו.
השתתפות: שינוי מסוים באדם או בחברה, יכול לקרות רק תוך כדי השתתפות אקטיבית בנעשה. לכן, כולם מוזמנים להשתתף בפסטיבל.
מיידיות: המשתתפים נקראים לחוות את עצמם ואת סביבתם בצורה מיידית ובלתי אמצעית.

העיר הזמנית עריכה

העיר בנויה בצורת אמפיתיאטרון כאשר האזור בו מתגוררים המשתתפים הוא חצי עיגול של רחובות בהם מפוזרים מיצגים שונים, במרכז המעגל הפלאייה, האזור בו מתקיימים אירועים גדולים, מוצבות עבודות אמנות בקנה מידה גדול ובמרכזו איש העץ.

המקדש עריכה

המקדש הוא מבנה מרכזי נוסף בפלאייה, שנבנה על ידי אמנים שונים בכל שנה ונשרף יום למחרת טקס שריפת איש העץ. בעוד שלשריפת איש העץ יש אופי של חגיגה פגאנית, שריפת המקדש היא אירוע של עצב ופרידה. לאחר הוריקן קתרינה, הגיעה ג'ואן באאז לפסטיבל והקימה שם את הארגון "שורפים ללא גבולות" שיצאו להתנדב בניו אורלינס ולעזור לשקם את האזור ואת חיי הניצולים^[^{דרוש מקור]}.

היסטוריה עריכה

בקיץ 1986 יצא לארי עם חבריו לחוף בייקר בסן פרנסיסקו שם הם שרפו יחד דמות אדם בגובה של כמעט 3 מטרים. מאוחר יותר הארווי הסביר את המעשה כאקט ספונטני של ביטוי עצמי רדיקלי. הפסטיבל הפך לכזה לאחר כמה שנים, אז חזרו הארווי וחבריו עם משתתפים נוספים לחוף בייקר. בשנת 1991 עבר הפסטיבל מחוף בייקר למדבר הסלע השחור בנבדה, מכיוון שחוף בייקר לא הכיל את כמות המשתתפים ועיריית סן פרנסיסקו התנגדה להמשך קיומו במקום. כיום מתייחסים המשתתפים לפסטיבל כממשיך הטבעי של פסטיבל וודסטוק, כשההבדל הוא שבאיש הבוער, ההשתתפות וההגעה כרוכים בקשיים שנובעים מהמיקום וממזג האוויר.

נושא הפסטיבל עריכה

החל משנת 1995 כל שנה נבחר נושא לפסטיבל שנותן השראה ליוצרי התחפושות, המבנים והמיצגים באותה שנה.

1995 טוב או רע
1996 הכבשן
1997 פוריות
1998 ישות אצילית
1999 גלגל הזמן
2000 הגוף
2001 שבעה עידנים
2002 העולם הצף
2003 מעבר לאמונה
2004 ערכו של גן עדן
2005 מודע תת-מודע וחוסר הכרה
2006 תקווה ופחד: העתיד
2007 האיש הירוק
2008 חלום אמריקני
2009 אבולוציה
2010 מטרופוליס
2011 טקסי מעבר
2012 פוריות 2.0^[3]
2013 פולחן מטען
2014 חאן
2015 קרנבל של מראות
2016 הסדנה של דה וינצ'י
2017 פולחן רדיקלי

אידאולוגיה מול מציאות עריכה

למרות שמארגני ומשתתפי הפסטיבל מכריזים על עצמם כמתנגדים לתרבות החומרנית ולמסחר ודוגלים ברעיון של שיתוף ללא הגבלה, בשנים האחרונות נמכרת כמות מוגבלת של כרטיסים. הדבר גורם לכך שלא כל המעוניינים יכולים להשתתף בו, אם בגלל מחירי הכרטיסים (מחיר רשמי בשנת 2010 - 210$, מחיר ספסרות - עד 1,195$) ואם בגלל ההגבלה המספרית.

לקראת הפסטיבל בשנת 2012 החלו להימכר הכרטיסים דרך מערכת הגרלה. עקב כך היה ביקוש לכמות גדולה פי שלושה של כרטיסים לעומת הכמות שהוצעה.^[4] בשנה שלאחר מכן בוטלה ההגרלה.

אירועי ברן בעולם עריכה

המונח "ברן" הפך לסמל ומשמש גם אירועים שאינם קשורים לקהילה הרשמית. אלו הם האירועים הרשמיים של הקהילה:

שם	מיקום	החל משנת	כמות משתתפים
AfrikaBurn (אפריקה ברן)	קנאקוואה קארו, דרום אפריקה	2007	13,000 (בשנת 2017)
Midburn (מידברן)	נגב, ישראל	2014	10,500 (בשנת 2017) 12,500 (בשנת 2018)
Burning Flipside (היפוך צד)	מרכז טקסס בסמוך לאוסטין, ארצות הברית	1999	2,547 (בשנת 2016)
Blazing Swan (ברבור לוהט)	רוק סיטי, קולין, מערב אוסטרליה	2014	2,500 (בשנת 2016)
Transformus (המרה)	היער הלאומי פיסגא, אשוויל, צפון קרוליינה, ארצות הברית	2004	2,284 (בשנת 2016)
Nowhere (שום מקום)	סרגוסה, צפון מזרח ספרד	2002	2,200 (בשנת 2016)
Kiwiburn (קיווי ברן)	ניו זילנד	2003	1,600 (בשנת 2017)
Playa del Fuego (טיילת האש)	דלאוור, ארצות הברית	2000	1,400 (בשנת 2014)
Apogaea (בתרגום: רחוק מהארץ)	קולורדו, ארצות הברית	2004	1,300 (בשנת 2015)
Firefly Arts Collective (גחלילית אוסף אומנות)	ניו אינגלנד, ארצות הברית	2003	1,050 (בשנת 2015)

ברנינג מן בישראל עריכה

ערך מורחב – מידברן

פסטיבל מידברן הוא האירוע האזורי הרשמי של קהילת הברנינג מן בישראל. האירוע הראשון התקיים בשנת 2014 ומאז מתקיים מדי שנה, בסמוך לחג השבועות. עיר זמנית נבנית במדבר, סמוך למדרשת שדה בוקר, בדומה לפסטיבל ברנינג מן. בעיר מוצבים עשרות מיצבי אומנות, וכן פסל "אדם וחווה", המקביל המקומי ל"איש", אשר נשרף בלילה האחרון של האירוע. האירוע נמשך בין חמישה לשישה ימים ומספר המשתתפים בו גדל עם השנים, החל מ-2,846 משתתפים בשנת 2014 ועד מעל 8,500 בשנת 2016^[5].