פתיחת התפריט הראשי
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

פסיכולוגיה קוגניטיבית היא ענף של הפסיכולוגיה המתעסק בהבנת מכלול התהליכים השכליים המעורבים בפעילות האדם. מן הצד המתודולוגי ניתן לומר כי בפסיכולוגיה הקוגניטיבית נבחנת הצורה בה קלט חושי מקודד, מעובד, מאוחסן, משוחזר ונעשה בו שימוש על ידי השכל האנושי[1].

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

כתוצאה מהשימוש בדימויים ובטרמינולוגיות חישוביות, הפסיכולוגיה הקוגניטיבית נהנתה מהצמיחה של המחקר בבינה מלאכותית בשנות השישים והשבעים. היא התפתחה כאחד מתחומי מדעים קוגניטיביים המנסים לאחד ממצאים ותאוריות לגבי המוח והתהליכים המנטליים.

תחומי מחקר מרכזייםעריכה

הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מתפרשת על פני תחומי מחקר רבים, אך עם זאת כולם קשורים לתהליכי עיבוד מידע ומתוק כך הם קשורים זה בזה.

קשבעריכה

הגדרת הקשב היא מונח אשר נידון רבות בספרות המחקר ועד היום דקויות בהגדרה נתונות למחלוקת. לרוב ההגדרות מתבססות על הצגה פונקציונאלית, דהיינו הפעולות שבעזרתו ניתן לבצע. מהמרכזיות שבפעולות עולות: היכולת להתמיד בהתנהגות ספציפית לאורך זמן (sustained behavior), היכולת לסנן באופן יזום את הקלט הסנסורי(Focusing), היכולת לשפר את הקלט התפיסתי (Perceptual Enhancement), בחירת תגובה מבין שלל אפשרויות אופציונליות וקשירה בין תכונות ואובייקטים שונים.(Binding).

התיאוריות המתארות את הקשב רבות, מהמרכזיות והבסיסיות שבהן ניצבות תיאוריות סנן, הטוענות כי הקשב מהווה סנן של הקלט הסנסורי ובכך הוא מאפשר את הפונקציות הבסיסיות שלו וספרות ענפה קיימת באפיון הסנן, כמה הוא סלקטיבי ולמה. תיאורות מרכזיות נוספות שייכו לקבוצת תיאוריית המאגרים, תיאוריות אלו רואות בקשב כמשאב רציף, אשר בעת ביצוע משימות הוא "מתבזבז". לפי תיאוריות אלו המוגבלות בביצוע משימות לא נובעות ממחסום לקלט החושי אלא ממחסום פנימי של מוגבלות הקשב. תיאוריות נוספות רואות בקשב סט של כלים המאפשרים לבצע פעילויות מסויימתו אשר כל כלי מסוגל לבצע רק משימה אחת בו זמנית.

ענפי מחקר קרוביםעריכה

החלוקה של הפסיכולוגיה לענפי משנה ולגישות מכילה חפיפות חלקיות. שני תת-תחומים בפסיכולוגיה שיש להם חפיפה חלקית ברורה עם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית הם הגשטלט וגישת עיבוד המידע. גישת עיבוד המידע התפתחה בסיוע מדעי המחשב והיא חוקרת את החשיבה תוך מציאת נקודות הדמיון והשוני בינה לבין עבודתו של המחשב. תחום נוסף בפסיכולוגיה שיש לו חפיפה חלקית ברורה עם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית הוא התחום החוקר את קבלת החלטות אנושית תוך השוואתה לקבלת החלטות בשיטה המדעית.

הגישה הפסיכולוגית שבבירור אינה חופפת כלל את הפסיכולוגיה הקוגניטיבית היא הפסיכולוגיה ההתנהגותית. הביהביוריזם נחלק אף הוא לתת ענפים ותת גישות. הביהביוריזם מחשיב את המחשבה כהתנהגות שנרכשת עם הניסיון. ניתוח ההתנהגות מתמקד בעיקר על ההשפעות הסביבתיות ועל השינוי בהתנהגות כתוצאה מהן[2].

ישנם מטפלים המשלבים עקרונות קוגניטיביים והתנהגותיים בטיפול שלהם. שיטתם נקראת טיפול קוגניטיבי התנהגותי והיא מתבססת על הרעיון שהרגש האנושי מושפע מדפוסי החשיבה של האדם, כלומר מהתהליכים הקוגניטיביים שלו.

חלק מהנושאים הנכללים בפסיכולוגיה קוגניטיבית, נחקרים במקביל על ידי תחומים אחרים שיש איתם חפיפה, לדוגמה התפתחות קוגניטיבית, היא נושא שנחקר גם על ידי פסיכולוגיה התפתחותית, הבסיס הנוירולוגי של התפקודים המנטליים נחקר גם על ידי הנוירופסיכולוגיה והביולוגיה, קבלת החלטות נחקרת גם על ידי פסיכולוגיה ארגונית, על ידי חוקרים במנהל עסקים ועוד.

חוקרים בולטיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ י. גושן-גוטשטיין, ד. זכאי, גרונאו נ., . . . , פסיכולוגיה קוגניטיבית, האוניברסיטה הפתוחה (2002). עמוד 13מ-14מ.
  2. ^ Skinner, B. F., Science And Human Behavior., Riverside:Free Press, 2012