הבחינה הפסיכומטרית

בחינה פסיכומטרית הנערכת בישראל החל משנת 1984 ומשמשת ככלי מיון לקבלה ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות השונות
(הופנה מהדף פסיכומטרי)

הבחינה הפסיכומטריתעגה: הפסיכומטרי, פסיכומטרי או בקיצור פסיכו), הידועה גם באופן רשמי בחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות[1] או מבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאותראשי תיבות: מכפ"ל, בערבית: الامتحان السيكومتري בעגה: البسيخومتري, באנגלית: Psychometric Entrance Test ובר"ת PET), היא בחינה פסיכומטרית הנערכת בישראל החל משנת 1984 ומשמשת ככלי מיון לקבלה ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות השונות. את הבחינה עורך המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו), מיסודן של האוניברסיטאות בישראל. מטרת הבחינה הפסיכומטרית היא לנבא את סיכויי ההצלחה של המועמדים בלימודים האקדמיים. ציון משוקלל, המשלב את ציון הבחינה הפסיכומטרית של המועמד יחד עם ציוני הבגרות הוא המנבא הטוב ביותר להצלחת המועמד בשנת הלימודים הראשונה שלו באקדמיה. משמעות הדבר היא שבממוצע, ככל שציוני הפסיכומטרי והבגרויות של המועמד גבוהים יותר, כך הוא ייטה לקבל ציונים גבוהים יותר גם בלימודיו באוניברסיטה[2].

מטרת הבחינה

עריכה

הבחינה הפסיכומטרית משמשת למיון מועמדים ללימודים גבוהים באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות. מטרת הבחינה היא לנבא את סיכויי ההצלחה של המועמדים בלימודים האקדמיים. החלטות הקבלה למוסדות מתבססות לרוב על ציון סכם שהוא ממוצע משוקלל של הבחינה הפסיכומטרית ובחינת הבגרות. ברוב הפקולטות בארץ ניתן לציון הפסיכומטרי משקל שווה לזה של בחינת הבגרות. ציון הסכם משמש לשתי מטרות: במחלקות שבהן הביקוש ללימודים עולה על ההיצע, בחירת המועמדים בעלי הציון הגבוה יותר, מתוך הנחה שלהם סיכוי טוב יותר להצליח בלימודים; וביתר המחלקות, הצבת רף מינימלי מתוך הנחה שמי שאינו מגיע אליו יתקשה ממילא לסיים את הלימודים.

ההצדקה לשיטה הקבלה הזו נעוצה במתאם הגבוה, יחסית, שיש בין ציון הסכם להישגי התלמידים במקצועות הלימוד האקדמיים. עם זאת, יש מוסדות להשכלה גבוהה, וביניהם האוניברסיטה הפתוחה ומכללות שונות, שאינם דורשים מן המועמדים להבחן בבחינה הפסיכומטרית בחלק מן החוגים או בכולם. חוגים מסוימים אינם דורשים בחינה זו אם למועמד הישגים גבוהים בבחינות הבגרות.

מידע על תנאי היבחנות

עריכה

מועדים ומחיר

עריכה

הבחינה נערכת במספר קמפוסים של אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ ומתקיימת בארבעה מועדים בשנה:

  • אביב – מספר ימים לפני חג הפסח (בדרך כלל בחודשים מרץ או אפריל)
  • קיץ – בתחילת חופשת הסמסטר של האוניברסיטאות (בדרך כלל בתחילת חודש יולי)
  • סתיו – עם פתיחת שנת הלימודים בבתי הספר (בתחילת חודש ספטמבר)
  • חורף – במהלך חופשת חנוכה באוניברסיטאות (בדרך כלל בחודשים דצמבר או ינואר)

מחיר הבחינה הוא 620 ש"ח (נכון ליוני 2024) לנרשמים בהרשמה רגילה[3].

שפות

עריכה

המבחן ניתן במספר שפות ונבחנים יכולים לגשת למבחן בשפה בה הם שולטים בצורה הטובה ביותר מבין השפות המוצעות.

השפות בהן מוצע המבחן משתנות מעת לעת בהתאם לביקוש. השפות המוצעות נכון ליוני 2024 הן עברית, ערבית, רוסית, צרפתית ובנוסח משולב של אנגלית ועברית (בנוסח זה המבחן מופיע בעברית ובאנגלית ובנוסף מתורגמות מילים נבחרות למספר שפות נוספות שעבורן לא מוצע מבחן). בעבר הוצעה הבחינה הפסיכומטרית גם בספרדית, פורטוגלית ואיטלקית.

הבחינות בעברית ובערבית מוצעות בכל המועדים של המבחן ואילו הבחינות ביתר השפות מוצעות בשניים מתוך ארבעת המועדים[4].

בחינה בתנאים מותאמים

עריכה

הבחינה הפסיכומטרית מועברת גם בצורה המותאמת למועמדים עם מוגבלות פיזית, רפואית ונפשית, לבעלי לקוית למידה ולבעלי הפרעת קשב וריכוז. בחינה בתנאים מיוחדים מתקיימת בתוך שלושה שבועות ממועד קיום הבחינה הרגילה. הזכאות לבחינה בתנאים מיוחדים נקבעת לבקשות שהוגשו בהתאם להנחיות המפורטות באתר מאל"ו.

התנאים לבחינה מותאמת נקבעים עבור כל נבחן בפני עצמו אולם בין התנאים הנפוצים ניתן למצוא: בחינה ממוחשבת, תוספת זמן, הפסקות בין הפרקים, התאמה של התנאים הפיזיים בהם המבחן מתקיים וכן התאמות שונות לבעלי לקויות ראיה[5].

מבנה הבחינה

עריכה

הבחינה הפסיכומטרית בודקת את יכולות המועמד בשלושה תחומים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. הבחינה מורכבת ממטלת כתיבה ומשמונה פרקים של שאלות ברירה – שני פרקים מכל אחד משלושת התחומים ושני פרקים נוספים המכונים "פרקי פיילוט". פרקי הפיילוט הם פרקים אשר נראים כפרקי בחינה לכל דבר, אך אינם נכנסים לציון ומשמשים לצורכי כיול בין נוסחים ומועדים שונים וכן לצורך בחינת תפקודן של שאלות שישמשו בנוסחים עתידיים של המבחן. הפרקים בנויים כך שאין כל דרך לדעת מה הם "פרקי הפיילוט", ולכן הנבחנים נדרשים להתייחס לכל הפרקים באותה מידה של רצינות. עם זאת, מאל"ו מציין כי בבחינה עצמה עשויים להופיע פרקים ושאלות מבחינות קודמות, וכן עשויים להיות שינויים במספר השאלות בפרק, בזמן המוקצב לפתרונו, וכן בהוראות אחרות לפתרון הבחינה.[6]

מטלת כתיבה

עריכה

הבחינה הפסיכומטרית מתחילה עם מטלת כתיבה שעבורה מוקצות 30 דקות במבחן בנוסח המבחן בעברית ו-35 דקות ביתר השפות. אורך החיבור הנדרש הוא לפחות 25 שורות. במטלת הכתיבה הנבחנים נדרשים לכתוב חיבור בנושא נתון. החיבור צריך להיות כתוב בסגנון עיוני - הסגנון המשמש להצגה מושכלת של רעיונות ולדיון בהם.[6] ציון מטלת הכתיבה מהווה 25% מהציון בתחום החשיבה המילולית והוא מורכב מציונים בשני ממדים - לשון ותוכן; טווח הציונים של כל ממד הערכה נע בין 1 ל-6. כל מטלה נבדקת על ידי שני מעריכים בלתי תלויים. ממד התוכן נוגע לעושרם ולאיכותם של הטיעונים המופיעים בטקסט, וכן למידה שבה מודגמת בו חשיבה ביקורתית. ממד הלשון נוגע לבהירות הניסוח, לתקינות סגנון הכתיבה ולדיוק הלשוני. רכיבים אלה הם הבסיס לכתיבה עיונית איכותית, ומועמדים שאינם שולטים בהם ברמה מספקת יתקשו להציג את הידע שלהם בכתב. ציון המטלה הסופי הוא שקלול של ארבעת הציונים שניתנו על ידי שני הבודקים. בפועל, הנבחנים מקבלים ציון מילולי, אשר בתוכו כבר משוקלל ציון מטלת הכתיבה. על כן, הנבחנים לא יכולים לדעת מהו הציון שניתן להם עבור המטלה.[7]

חשיבה מילולית

עריכה

נכון לשנת 2023, פרק החשיבה המילולית בשפה העברית מכיל 23 שאלות (בשפות אחרות – 20 שאלות) ומוקצבות לו 20 דקות. סוגי השאלות בפרק המילולי הם:

  • אנלוגיות – חלק זה בוחן שלושה רכיבים של יכולת מילולית: העושר הלשוני (אוצר המילים), היכולת לזהות יחסים בין זוגות מילים או ביטויים והיכולת להחיל יחסים אלה על זוגות אחרים של מילים או ביטויים.
  • שאלות היגיון והסקה – שאלות אלו נוגעות בנושאים שונים: שאלות הבנה של טקסט קצר, שאלות הסקה (איזו מסקנה נובעת מהטקסט, איזה טיעון מחליש מסקנה המתוארת בטקסט), שאלות השלמת משפטים ועוד.
  • הבנת הנקרא – חלק זה מכיל קטע ברמה גבוהה, בדרך כלל תקציר של מאמר מדעי, שאחריו ניתנות מספר שאלות הבנה.

רמת הקושי של השאלות בכל חלק בפרק עולה באופן הדרגתי, למעט בחלק הבנת הנקרא (שם השאלות מסודרות לפי סדר הופעת נושא השאלה בקטע).

כאמור, הציון המילולי שמקבלים הנבחנים הוא שקלול הציון שניתן עבור פרקי השאלות יחד עם זה שניתן עבור מטלת הכתיבה. לא ניתן לדעת בוודאות מהו הציון המדויק של כל אחד מהם בנפרד.[7]

חשיבה כמותית

עריכה

הזמן המוקצב לפרק החשיבה הכמותית הוא 20 דקות. נכון לשנת 2023, הפרק מכיל 20 שאלות המכסות בעיות בתחומים שונים במתמטיקה כמו גאומטריה, אלגברה, אחוזים, ממוצעים, שאלות יחס, הסקת מסקנות מתוך תרשים וכדומה.

על פי רוב, רמת השאלות בפרק עולה – בתחילתו מופיעות השאלות הקלות ובסופו מופיעות שאלות יותר קשות. הידע המתמטי הנדרש בפרקי החשיבה הכמותית בבחינה דומה לזה הנדרש בבחינת בגרות במתמטיקה ברמה של שלוש יחידות לימוד - הרמה המינימלית הנדרשת לשם קבלת תעודת בגרות ולצורך קבלה ללימודים אקדמיים.[6]

אנגלית

עריכה

נכון לשנת 2023, פרק האנגלית מכיל 22 שאלות הבוחנות את הידע והשליטה של הנבחן בשפה האנגלית. לפרק מוקצבות 20 דקות. סוגי השאלות בפרק האנגלית:

  • השלמת משפטים – חלק זה בוחן את אוצר המילים של הנבחן.
  • ניסוח מחדש – נתון משפט ואחריו ארבעה משפטים שונים, ועל הנבחן לבחור את המשפט שמשמעותו היא הדומה ביותר למשמעות המשפט המקורי.
  • הבנת הנקרא –שני קטעי הבנת הנקרא ואחריהם מספר שאלות שבוחנות את טיב הבנת הקטע על ידי הנבחן.

רמת הקושי של השאלות בכל חלק בפרק עולה באופן הדרגתי, למעט בחלק הבנת הנקרא (שם השאלות מסודרות לפי סדר הופעת נושא השאלה בקטע).[6]

הציון בבחינה

עריכה
 
דוגמה לציוני המבחן הפסיכומטרי

סולם הציונים בבחינה הפסיכומטרית נע בין 200 ל-800. הציון הכללי הוא שקלול של הציונים בכל אחד מהתחומים: 40% לתחום הכמותי, 40% לתחום המילולי, ו-20% לאנגלית. הציונים בכל תחום בנפרד נעים בין 50 ל-150, ותלויים במספר התשובות הנכונות של הנבחן באותו תחום, וכן בפעולות סטטיסטיות (כיול) שמתקנות הבדלי קושי בין נוסחים שונים. מטרתן של פעולות אלה לדאוג לכך שציונו של נבחן לא יושפע ממועד הבחינה.[8]

החל ממועד אוקטובר 2011 מחושבים עבור כל נבחן שני ציונים נוספים, מלבד הציון הכללי שהיה נהוג עד אז.

ציון בדגש כמותי – ציון זה מחושב בדרך הבאה: 60% לחלק הכמותי, ואילו החלק המילולי והאנגלית בעלי משקל של 20% כל אחד.

ציון בדגש מילולי – ציון זה מחושב בדרך הבאה: 60% לחלק המילולי, ואילו החלק הכמותי והאנגלית בעלי משקל של 20% כל אחד.

כל מוסד אקדמי יכול לבחור באיזה מהציונים להתחשב בקבלה לכל חוג.

הציון בתחום האנגלית משמש בנוסף גם לסיווג רמת האנגלית של הנבחנים ולקביעת היקף הקורסים אותם יצטרך ללמוד הנבחן באקדמיה על מנת לעמוד בסף הידע הנדרש באנגלית.[9] סיווג לרמה באנגלית ניתן להשיג גם באמצעות בחינה אחרת שמאל"ו עורך - אמירנט

מאפייני הציונים בבחינה

עריכה

הציון הסופי הוא יחסי, כלומר משקף את מיקומו של הנבחן ביחס לכלל הנבחנים מאז ומעולם. הציון בבחינה הוא בר-השוואה לציונים בכל המועדים, השפות והנוסחים. הציון אינו מושפע מנוסח הבחינה, משפת הבחינה, ממועד הבחינה או מקבוצת הנבחנים שנבחנה באותו מועד. באתר מאל"ו מוסבר:

"ההבדלים בין מועדי הבחינה השונים, בין נוסחי הבחינה בכל שפה ובין הנוסחים לבין עצמם אינם משפיעים על הציון. דרך חישוב הציונים מבטיחה שגם אם תיבחנו במועד שבו רמת היכולת של הנבחנים שונה מהממוצע, ציוניכם לא יהיו שונים מהציונים שהייתם מקבלים אילו נבחנתם בכל מועד אחר."[8]

התפלגות הציונים בבחינה היא התפלגות נורמלית, בעלת ממוצע 550, וסטיית תקן 106.6 (כך ב-2019) כרגיל בהתפלגות נורמלית, ככל שמתרחקים מן הממוצע, הציון נעשה פחות שכיח: על פי נתוני מאל"ו, בשנת 2019, רק כחמשת אלפים חמש מאות נבחנים המהווים כ-5.6% מכלל הנבחנים באותה שנה קיבלו ציון 701 או יותר. מתוכם ציונם של רק 3 נבחנים היה שווה או גבוה מ-791. באותו אופן, כ-2,100 נבחנים המהווים 2.9% מהנבחנים באותה שנה קבלו ציון השווה או נמוך מ-350.[10]

הציון הממוצע של הנבחנים בשפה העברית עמד בשנת 2019 על 579 לעומת ציון ממוצע של 495 בקרב הנבחנים בשפה הערבית. לפי מאל"ו פער זה דומה לפערים הקיימים במבחני המיצ"ב, במבחנים בינלאומיים וכן בציוני שנה א' באוניברסיטאות ובכך משקף את המציאות ואינו מהווה הטיה כלפי קבוצה זאת או אחרת. בנוסף בין השנים 2004–2019 קטן באופן עקבי הפער בין ציון הנבחנים בעברית לציון הנבחנים בערבית.[10]

פער נוסף נמצא גם בין ציוני גברים ונשים. בשנת 2019 עמד הציון הממוצע של גברים הניגשים למבחן על 571 והציון הממוצע של נשים על 534. ככל הנראה, פער זה קשור בכך שגברים בעלי יכולת יחסית נמוכה בוחרים שלא להיבחן כלל ואילו נשים בעלות יכולת דומה ניגשות בכל זאת. עדות לכך ניתן למצוא בכך ששיעור הגברים הניגשים לבחינה נמוך משיעורם באוכלוסייה (43.2% מהנבחנים לעומת כ-50% מהאוכלוסייה).[10]

במחקר של נאמני תורה ועבודה נמצאו פערים בהשוואה בין דתיים לחילונים: במחקר על ציוני השנים 2000–2012 נמצא כי בעוד הציון הממוצע של בוגרי החינוך הממלכתי לאורך השנים עומד על 577, הציון הממוצע של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי עומד על 554[11].

הכנה לבחינה

עריכה

חוסר היכרות עם מבנה הבחינה ואופי השאלות המופיעות בה עשוי להיות בעוכריו של הנבחן. לכן מאל"ו ממליץ לכל הנבחנים, לתרגל בעצמם בחינות לדוגמה מבעוד מועד, לצורך כך מוצעים באתר מאל"ו נוסחי בחינה לצורכי תרגול. בנוסף, החל מפברואר 2009 מחויב מאל"ו לפרסם את אחד מנוסחי הבחינה לאחר כל מועד.

על מנת לעזור לנבחנים להתכונן בצורה יעילה למבחן נפתחו בארץ מכונים רבים המספקים קורסי הכנה ותרגול לקראת הבחינה. בעקבות ביקורת ציבורית על העלויות של קורסים אלו פתח המשרד לשוויון חברתי בשיתוף פעולה עם מאל"ו, בראשית 2019, קורס מקוון חינמי להכנה לבחינה בעברית הנקרא "הפסיכומטרי של המדינה" בניהולם של אלעד שוויצר וליאור כהן[12][13]. קורס נוסף עבור נבחנים בשפה הערבית נמצא בשלבי פיתוח[14].

על פי מחקר שערך מאל"ו, נבחנים שהתכוננו לבחינה בעזרת קורסי הכנה, שיפרו את ציונם בנקודות בודדות בלבד מעבר לשיפור המתקבל מהכנה עצמית (ללא קורס).[דרוש מקור]

ציוניהם של אלו הניגשים לבחינה פעמיים ויותר גבוהים מציוניהם של אלו שניגשו בפעם הראשונה. לתופעה זו יש כמה גורמים, ביניהם: ההיבחנות החוזרת עצמה, הכנה נוספת ושיפור ידע, למשל לימוד אנגלית.[15]

מבחנים משלימים

עריכה

בנוסף למבחן הפסיכומטרי נדרשים סטודנטים לידע מספק בעברית ובאנגלית. לצורך מיון הסטודנטים בתחומים אלו מוצעים על ידי מאל"ו מבחנים באנגלית ובעברית.

אמי"ר, אמיר"ם, אמירנט – מבחנים אלו מוצעים על ידי מאל"ו לצורך סיווג הידע באנגלית של סטודנטים ומועמדים להשכלה הגבוהה. הציון הניתן על מבחנים אלו בר השוואה לציון באנגלית הניתן במסגרת המבחן הפסיכומטרי ומאפשרים לנבחנים לקבל ציון באנגלית מבלי לגשת לכל המבחן הפסיכומטרי[16].[9]

יע"ל, יעלנט – מבחנים אלו מוצעים עלי ידי מאל"ו לצורך סיווג הידע בעברית של סטודנטים ומועמדים להשכלה הגבוהה. ציון עובר במבחנים אלו נדרש על ידי חלק מהאוניברסיטאות והמכללות ממועמדים בוגרי מערכת החינוך הישראלית שלא למדו בתיכון ששפת ההוראה בו היא עברית או ממועמדים שלא למדו במערכת החינוך הישראלית[17].

מאל"ו מאפשר לכל נבחן במבחן הפסיכומטרי בנוסח שאינו עברית לגשת למבחן יע"ל מיד לאחר סיום המבחן הפסיכומטרי ללא תוספת מחיר[18].

היסטוריה

עריכה

ב־1957 עבר החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית התחדשות, שכללה הכנסת בחינת מיון כתנאי קבלה ללימודים והפכה במהלך שנות השישים והשבעים לבחינת הכניסה לאוניברסיטה העברית[19]. מעט מאוחר יותר, תיקון לחוק חינוך חובה שהונהג ב־1979 גרם לגידול במסיימי תיכון בשנות השמונים, ועל כן הלחץ על הכניסה לאוניברסיטאות היה גדול מאי פעם: ב־1980 כמעט 100% ממקבלי תעודת בגרות המשיכו ללימודים גבוהים, בעוד שב־1990 היה מקום באוניברסיטאות רק לכ־58% ממקבלי התעודה.[20]

היו כמה שיקולים להחלת מבחן כניסה אחד שיאגד בין כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל: מבחני הבגרות לא היו מתוקננים, וחצי מהציון היה מחושב לפי מבחנים פנימיים שהיו קשורים לקשרי מורה־תלמיד, ולבית הספר אליו הלך התלמיד; היה רצון להעניק "ניסיון שני" לתלמידים שהתקשו בלימודיהם בתיכון, ולהוסיף ציון נוסף לציון הבגרות שלהם; תלמידים רבים סיימו תיכון מחוץ למדינת ישראל, והיה צורך במבחנים כדי לאחד בין היכולות של כולם.[21] בנוסף, שינויים במתכונות הלימודים התיכוניים בשנות השמונים גרמו לכך שתלמידים רבים שלא היו זכאים לבגרות מטעם תחומי לימודיהם — למשל מגמות אמנות — נהפכו לזכאים, ועל כן החלו ראשי האוניברסיטאות לראות במבחני הבגרות ככלי לא מותאם ללימודים גבוהים.[20] מבחני הכניסה של האוניברסיטאות נהפכו לשגרתיים, ותלמידים רבים נדרשו לעשות מבחנים רבים באוניברסיטאות ומחלקות שונות, בעוד שמבחנים אלו היו דומים מאוד מבחינה מבנית אחד לשני.[21] על כן, ב־1981 החליט ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל, שנוהל על ידי כל אחת משבע אוניברסיטאות המחקר בארץ, להקים את מאל"ו, שב־1983 נרשם כעמותה כדי "לסייע בתהליך המיון של מועמדים למוסדות להשכלה גבוהה בישראל"[22].

הבחינה הפסיכומטרית מתקיימת החל מדצמבר 1983 ולאורך השנים חלו שינויים הן במבנה המבחן והן בתנאי ההיבחנות. חלק משינויים אלו מהווים חלק מאבולוציה של המבחן וחלק נקבעו כהוראות שעה שבאו לתת מענה לצורך תקופתי.

  • מבחני צורות – עד סוף שנות השמונים הופיעו במבחן הפסיכומטרי מבחני צורות. עם השנים התברר כי מגוון השאלות האפשריות בתחום זה מוגבל וכי הביצוע במבחנים אלה מושפע מאוד מאימון ונמצא במתאם גבוה עם התחום הכמותי. על כן, מבחני הצורות הוסרו מהמבחן.
  • ידע כללי – עד סוף שנות השמונים הופיעו במבחן הפסיכומטרי שאלות ידע כללי. שאלות אלו הוסרו מהמבחן בין השאר בגלל הגישה כי שאלות ידע כללי הן תלויות תרבות ומפלות אוכלוסיות על בסיס מוצא ורקע.
  • פרסום ציונים ותתי ציונים – החל משנת 1985 ציוני המבחן נשלחו גם לנבחנים, בנוסף למוסדות האקדמיים.
  • הוספת דגש כמותי ומילולי – החל מ-2011 מחושב בנוסף לציון הכולל של המבחן שני ציונים נוספים. האחד נותן יתרון לפרקים המילוליים על פני הפרקים הכמותיים והשני שם דגש על הפרקים הכמותיים על פני הפרקים המילוליים.
  • הוספת מטלת כתיבה – עד 2012 לא הופיע במבחן מטלת הכתיבה. עם הוספת מטלת הכתיבה קוצרו הפרקים השונים והוסרו מהפרק המילולי שאלות פ.ט.ל (מציאת שורש), אוצר מילים, וחלק משאלות ההיגיון וכן שאלות מהפרקים הכמותיים ופרקי האנגלית.
  • רפורמת 2018 – עד 2018 התקיימו בכל שנה חמישה מועדי פסיכומטרי (המועד הנוסף התקיים בחודש פברואר במהלך חופשת הסמסטר) ולא ניתן היה לגשת לשני מבחנים עוקבים. החל משנת 2018 מתקיימים רק ארבעה מועדי מבחן בשנה. בכל מועד מתקיימים מבחנים בעברית ובערבית וכן בחינות בתנאים מותאמים. בנוסף נקבע כי אפשר לגשת למבחנים במועדים עוקבים, ללא הגבלה[23][24].

שינויים עתידיים במבנה המבחן

עריכה

ביוני 2019 פרסם מאל"ו כי הוא בוחן ביצוע שינויים במבנה פרקי האנגלית של המבחן הפסיכומטרי כך שהם ייערכו אל מול מחשב ויכללו גם כתיבה באנגלית והבנת הנשמע. שינוי זה, שאין תאריך סופי ליישומו, נועד להתאים את מבחני האנגלית לתקן ה-CEFR האירופאי להערכת בקיאות בשפה בקרב לומדי שפה זרה[25]. בהמשך נודע כי תחום האנגלית יפוצל מן הבחינה הפסיכומטרית (שתכלול מאותה עת רק את תחומי החשיבה הכמותית והחשיבה המילולית) וייבחן עצמאית בבחינה ששמה הלאל (ראשי תיבות של השמה לרמות אנגלית להשכלה גבוהה).

טענות נגד הבחינה

עריכה

נגד הבחינה הפסיכומטרית (כמו נגד מבחני משכל ומבחנים אחרים) נטען שאנשים בעלי רקע תרבותי מסוים נוטים להצליח בה יותר מאחרים[26][27][28]. נוסף על כך, נטען שמבנה הבחינה ותכניה עשוי להקשות על נבחנים עם לקויות למידה. כמו כן נטען שעלויות הקורסים יכולות להציב מכשול בפני מועמדים עם קשיים כלכליים ולספק יתרון למועמדים המגיעים מרקע מבוסס כלכלית שבאפשרותם לממן קורסי הכנה רבים.[29] טענה זו איבדה מעט מתוקפה לאור פתיחת קורס ההכנה המקוון החינמי. כמו כן, עלו טענות כי המבחן תורם ליצירת פערים חברתיים ומונע מוביליות חברתית בקרב אוכלוסיות שונות בפריפריה החברתית והגאוגרפית[30][31][32]. סטודנטים רבים סבורים כי המבחן הפסיכומטרי מיותר ומהווה חסם קבלה המכביד על הקבלה לאקדמיה, וכן כי הוא יוצר פגיעה בשוויון ההזדמנויות לקבלה למוסדות ולמסלולים מבוקשים במיוחד[33][34][35].

טענות אחרות נוגעות להשפעת ההכנה על הביצוע בבחינה. אם ההשתתפות בהכנה כזו מניבה תועלת משמעותית לנבחנים ואינה משפרת את הכישורים הנחוצים להצלחה בלימודים אקדמיים, פירושו של דבר הוא שהבחינה אינה מודדת מה שהיא אמורה למדוד. סוגיית תרומתה של ההכנה בתשלום להצלחה בבחינה שנויה במחלוקת, ועל פי מחקרי מאל"ו להכנה במכון הכנה יש תרומה קטנה מאוד מעבר להכנה עצמית[36].[15]

קבלה ללא פסיכומטרי

עריכה

בשנת תשע"ו החלו המוסדות האקדמיים לפרסם ערוצי קבלה ללא פסיכומטרי[37]. ערוץ קבלה זה אפשרי מאותה שנה באוניברסיטאות ובמכללות בישראל בחוגים שונים, כגון במקצועות המדעים וההנדסה.

בהמשך להחלטה זו של המוסדות, נוצרו מספר אפשרויות לקבלה ללימודים אקדמיים לתואר ראשון גם ללא פסיכומטרי. בחלק מן המוסדות ניתן להתקבל למקצועות מסוימים על סמך ממוצע תעודת הבגרות בלבד.[29] אפשרות נוספת כוללת אפיק מעבר של האוניברסיטה הפתוחה, מסלול בו הסטודנטים לומדים כמה קורסים באוניברסיטה הפתוחה שבה אין דרישה לבגרות ולפסיכומטרי לצורך קבלה ללימודים, ולפי הישגיהם בקורסים, הסטודנטים עוברים למוסד לימודים אחר. במוסדות אחרים מתאפשרת קבלה על סמך קורסים מקוונים, כאשר מוסדות הלימוד משקללים את ההישגים בקורסים המקוונים יחד עם ממוצע הבגרות של המועמדים[38].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הבחינה הפסיכומטרית, באתר מאל"ו
  2. ^ מהי הבחינה הפסיכומטרית, באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  3. ^ הבחינה הפסיכומטרית, באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  4. ^ שפות הבחינה הפסיכומטרית, באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  5. ^ בחינה בתנאים מותאמים, באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  6. ^ 1 2 3 4 הבחינה הפסיכומטרית - מבנה הבחינה ומרכיביה, באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  7. ^ 1 2 חשיבה מילולית, באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  8. ^ 1 2 ציונים, באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  9. ^ 1 2 לימודי אנגלית כשפה זרה במוסדות להשכלה גבוהה – המלצות “ועדת לאופר” ו"צוות מאור" – עדכון החלטת מל”ג מיום ג’ בכסלו תשע"ב (29.11.2011) – החלטת מועצה מישיבה מיום 11.6.2013, באתר המועצה להשכלה גבוהה
  10. ^ 1 2 3 מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, הבחינה הפסיכומטרית - דוח סטטיסטי לשנת 2019, באתר nite.org.il
  11. ^ אריאל פינקלשטיין, הישגי בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בבחינה הפסיכומטרית בשנים 2000–2012, נאמני תורה ועבודה, 2015, עמ' 3
  12. ^ שחר אילן, מחר זה מתחיל: קורס פסיכומטרי מקוון על חשבון המדינה, באתר כלכליסט, 12 בינואר 2019
  13. ^ הפסיכומטרי של המדינה, באתר קמפוס IL
  14. ^ אדיר ינקו, שוויון חברתי? גמליאל הבטיחה פסיכומטרי בשתי שפות בחינם, הערבים יחכו, באתר ynet, 1 בינואר 2019
  15. ^ 1 2 גולדצוויג, איילת; אורן, כרמל וסער, יונתן, התועלת של קורסי הכנה מסחריים לבחינה הפסיכומטרית בהשוואה להכנה עצמית, בקרב נבחני עברית וערבית, דוח מחקר 405, מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, 2014
  16. ^ מבחן אמי"ר - מידע לנרשמים, באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  17. ^ מבחן יע"ל - מהי הבחינה, באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  18. ^ בחינת יע"ל, באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  19. ^ גינה אורתר, Gina R. Ortar, The Entrance Examinations to the Department of Psychology of the Hebrew University : A Follow-up Study / בחינות הכניסה למחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית: מימצאי מעקב, Megamot / מגמות י"ג, 1965, עמ' 331–344
  20. ^ 1 2 עמי וולנסקי, אקדמיה בסביבה משתנה : מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל 1952–2004, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2005, עמ' 227-230
  21. ^ 1 2 Michal Beller, Admission to Higher Education in Israel and the Role of the Psychometric Entrance Test: Educational and political dilemmas, Assessment in Education: Principles, Policy & Practice 8, 2001-11, עמ' 315–337 doi: 10.1080/09695940120089125
  22. ^ אודות, באתר מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  23. ^ תומר ולמר, 30 שנה לפסיכומטרי: כל השאלות נכונות?, באתר ynet, 13 במאי 2011
  24. ^ ההיסטוריה של הבחינה הפסיכומטרית | High Q, באתר High-Q
  25. ^ שירה קדרי-עובדיה, הבחינה הפסיכומטרית צפויה להשתנות ולבדוק מיומנויות נוספות באנגלית, באתר הארץ, 29 ביוני 2019
  26. ^ Jonathan Cook, Israel’s Arab students cross to Jordan - Academic hurdles block access to universities, Pacific Free Press (באנגלית)
  27. ^ Steven P. Verney, Eric Granholm, Sandra P. Marshall, Vanessa L. Malcarne, Culture-Fair Cognitive Ability Assessment, Assessment 12, 2005-09, עמ' 303–319 doi: 10.1177/1073191105276674
  28. ^ Ann B. Shuttleworth-Edwards, Ryan D. Kemp, Annegret L. Rust, Joanne G. L. Muirhead, Cross-cultural Effects on IQ Test Performance: A Review and Preliminary Normative Indications on WAIS-III Test Performance, Journal of Clinical and Experimental Neuropsychology 26, 2004-10-01, עמ' 903–920 doi: 10.1080/13803390490510824
  29. ^ 1 2 מתכננים להתחיל ללמוד שנה הבאה? פסיכומטרי אינה הדרך היחידה להתקבל לאוניברסיטה, באתר מאקו, ‏2020
  30. ^ חברי כנסת בוועדת החינוך: המבחן הפסיכומטרי מוטה תרבותית; מדינת ישראל צריכה מנגנון סינון חלופי, באתר הכנסת, ‏2022
  31. ^ פער הפסיכומטרי: "פה היו הרבה מעל 650, ושם היה קשה לגרד את ה-500", באתר ynet, 12 באוגוסט 2013
  32. ^ הרב רפי פוירשטיין, ‏הגיע הזמן להחליף את המבחן הפסיכומטרי, באתר מעריב אונליין, 29 ביוני 2022
  33. ^ הסקר קבע: רוב הסטודנטים חושבים שהפסיכומטרי מיותר, באתר Ice, ‏2022
  34. ^ אביב ברטלה, סקר: הפסיכומטרי לא רלוונטי ללימודים האקדמיים, באתר ynet, 21 בפברואר 2013
  35. ^   ליאור דטל, "השחתת זמן וכסף של התלמידים": האם האוניברסיטאות יוותרו על הפסיכומטרי?, באתר TheMarker‏, 29 בינואר 2017
  36. ^ אסף וינינגר ונעמה טשנר, המיון בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה וסוגיית הבחינה הפסיכומטרית, הכנסת מרכז המחקר והמידע, 2014
  37. ^ קבלה להשכלה גבוהה, באתר משרד החינוך, ‏6 בינואר 2015
  38. ^   ליאור דטל, כך תתקבלו לאוניברסיטת תל אביב - ללא מבחן פסיכומטרי, באתר TheMarker‏, 24 בינואר 2017