פסיכותרפיה קצרת מועד
פסיכותרפיה קצרת מועד היא טיפול נפשי במשברים או במצוקות נפשיות שונות המוגבלת בזמן. עקרונותיה הבסיסיים נטבעו על בסיס עקרונות הפסיכותרפיה הקלאסית על ידי פרנץ אלכסנדר ותומאס פרנץ' בשנת 1946. בהמשך התפתחו מספר אסכולות עיקריות של פסיכותרפיה קצרת מועד. בשנים האחרונות ריכז התחום עניין מיוחד משתי סיבות עיקריות:
- סיבות מחקריות: עם הנטייה לכיוון של רפואה מבוססת ראיות (evidence based medicine) עלתה הדרישה לערוך מחקרים שיבחנו את היעילות של טיפולים פסיכותרפואטים. מכיוון שקשה לבצע מחקרים על טיפולים ארוכי טווח, רוב המחקרים התמקדו בטיפולים קצרי טווח, וכך נאסף גוף מחקר גדול יותר על סוג זה של טיפול.
- סיבות כלכליות: טיפולים קצרי מועד הם חסכוניים יותר, ולכן הם מועדפים על ידי חברות הביטוח. הדבר נכון בארצות שונות בעולם, ואומץ גם בישראל לקראת הרפורמה בבריאות הנפש.
באופן כללי, רוב השיטות של הפסיכותרפיה קצרת הטווח משתמשות בכלים של ברית טיפולית או אינטראקציה דינמית בין המטפל למטופל, שימוש בהעברה, או בפרשנות (אינטרפרטציה) אקטיבי של המוקד הטיפולי, קשרים חוזרים בין היחסים עם ההורים להעברה בטיפול, וסיום מוקדם של הטיפול.
נמצא שככל שהטכניקה רדיקלית יותר במונחים של שימוש בהעברה, עומק הפירושים והקשר לילדות, כן השפעתה רבה יותר.
שיטות מקובלות בפסיכותרפיה קצרת מועד עריכה
פסיכותרפיה קצרת מועד פוקלית: שיטת מאלאן עריכה
פסיכותרפיה קצרת מועד פוקלית פותחה בשנות החמישים על ידי מייקל באלינט בקליניקת טביסטוק שבלונדון. דייוויד מאלאן, המפתח העיקרי של השיטה, מצא, באופן לא מפתיע, שככל שהמוטיבציה של האדם לטיפול גבוהה יותר, כן הצלחת הטיפול גבוהה יותר. מטרות הטיפול הן זיהוי ההגנה, החרדה או הדחף; חיבור ההווה לעבר; והעברה. מוקד הטיפול הוא קונפליקט פנימי הקיים מאז הילדות.
לשיטת טיפול זו מתאימים מטופלים בעלי מוטיבציה גבוהה לטיפול, המסוגלים לחשוב במונחים של רגש, והמגיבים היטב להצעת פירוש.
מטופלים שהמטפל מרגיש שתידרש עבודה ממושכת כדי שירצו בשינוי, כאלה עם מערכת הגנות נוקשה, עם העברות אינטנסיביות או עם חשש מהתפתחות של תלות, אינם מתאימים לטיפול. כמותם, לא מתאימים לטיפול גם חולים שעשו ניסיונות התאבדות חמורים, חולים התלויים בסמים או באלכוהול, חולים הסובלים מתסמינים טורדניים חמורים, תסמינים פוביים, או כאלו הנוהגים בדפוסים של החצנת התנהגות ("Acting out"). גם חולים הסובלים מדיכאון מז'ורי או מהפרעות מן הספקטרום הפסיכוטי אינם מתאימים לטיפול. במהלך הטיפול, על המטפל לזהות את תהליך ההעברה מוקדם ולתת פירוש לכל העברה שלילית. בשלב הבא, המטפל צריך לקשור את ההעברה ליחסים עם ההורים. תאריך הסיום של הטיפול נקבע מראש, אך אורך הטיפול שונה בין טיפול לטיפול, והחולים עובדים גם על תחושות האבל והכעס הקשורות לסיום הטיפול.
פסיכותרפיה מוגבלת זמן: שיטת מאן עריכה
ערך מורחב – טיפול מוגבל בזמן בשיטת ג'יימס מאן
פסיכותרפיה קצרת מועד זו פותחה באוניברסיטת בוסטון על ידי ג'יימס מאן. אורכה 12 פגישות בדיוק, יחד עם מפגש אינטייק מקדים. הפגישות ממוקדות בנושא מרכזי מוגדר אחד. שמאובחן ומוגדר בתחילת התהליך ככאב כרוני המלווה את האדם מתחילת חייו. מבחינה פסיכולוגית, מאן מתבסס בעיקר על הגישה הפסיכודינמית והגישה האקזיסטנציאליסטית.
מאן לא התייחס בכתביו לשאלה אילו מטופלים מתאימים לטיפול, אך הדגיש מאוד שיש להתמקד בקונפליקט מרכזי ובמשבר התפתחותי של אדם צעיר, הסובל מתלונות סומטיות רבות. באופן כללי מתאימים לטיפול בשיטת מאן אנשים בעלי כוחות אגו חזקים, המסוגלים ליצור קשר ולהיפרד תוך פרק זמן קצר, ואנשים שבעייתם המרכזית ממוקדת וניתנת לאיתור מהיר. לא מתאימים לטיפול בגישת מאן, אנשים הסובלים מדיכאון קליני, ממצבים פסיכוטיים חריפים, או מטופלים הזקוקים לתהליך טיפולי מתמשך יותר, בגישת יחסי אובייקט, כמו מתמודדים הסובלים מהפרעת אישיות מסוימותף, כמו הפרעת אישיות נרקיסיסטית או הפרעת אישיות גבולית.
במהלך הטיפול שולטת העברה חיובית, המופיעה בשלב מוקדם של הטיפול. הפרידה (סיום הטיפול) מהווה אירוע התבגרותי עבור המטופל. הסיום הצפוי מראש אמור למנוע התפתחות של תלות.
המטפל בשיטת טיפול זו הוא פעיל, תומך, מעודד, מחנך את המטופל הן באמצעות אינפורמציה ישירה, הן באמצעות חינוך מחדש והן באמצעות שימוש במניפולציות. הקונפליקטים שעומדים במוקד הטיפול הם בעיקר קונפליקטים של תלות מול עצמאות ושל הערכה עצמית תואמת מול לא תואמת.
פסיכותרפיה דינמית קצרת טווח: שיטת דבנלו עריכה
- ערך מורחב – פסיכותרפיה דינאמית קצרת טווח בשיטת חביב דבנלו
מטרתה של שיטת טיפול זו, שפותחה על ידי חביב דבנלו באוניברסיטת מקגיל היא פתרון הקונפליקט האדיפלי, או אובדן הדרך.
מתאימים לטיפול מטופלים בעלי מודעות פסיכולוגית גבוהה, מטופלים שהייתה להם לפחות מערכת יחסים משמעותית אחת בעבר, מטופלים המסוגלים לשאת רגשות כמו חרדה, אשמה ודיכאון, מטופלים המגיבים היטב לניסיון אינטרפרטציה ולהעברה, ומטופלים בעלי מוטיבציה גבוהה לטיפול, הגנות גמישות, שאינם משתמשים במנגנוני הגנה פרימיטיביים כמו פיצול, השלכה והכחשה.
משך הטיפול אינו נקבע מראש, והוא נמשך 5–40 פגישות (בדרך כלל לא יותר מ-25 פגישות). ככל שהמטופל מורכב יותר, כן נדרש טיפול ממושך יותר. המטופל אינו יודע מראש כמה פגישות יידרשו, אלא רק כי מדובר בטיפול קצר טווח.
הטיפול מבוסס על גמישות, שליטה על הנטייה לרגרסיה, התערבות אקטיבית למניעה של תלות יתר במטפל, תובנה אינטלקטואלית, והתנסות רגשית ביחסי העברה. חוויות רגשיות ואינטלקטואליות אלה הופכות לחוויות מתקנות כתוצאה מהאינטרפרטציה הניתנת בטיפול.
פסיכותרפיה מעוררת חרדה קצרת טווח: שיטת סיפנאוס עריכה
שיטה זו פותחה על ידי פיטר סיפנאוס באוניברסיטת הרווארד.
מתאימים לטיפול מטופלים שיש להם תלונה עיקרית אחת, מערכת יחסים משמעותית קודמת במהלך הילדות, יכולת לאינטראקציה גמישה עם מטפל ויכולת לבטא רגשות, תחכום פסיכולוגי ויכולת להבין פירושים, ופורמולציה פסיכודינמית ספציפית, דהיינו סט של קונפליקטים פסיכולוגיים העומדים בבסיס הקשיים של המטופל וממוקדים בקונפליקט האדיפלי. המטפל והמטופל מגיעים לחוזה טיפולי, הקובע עבודה על המוקד הטיפולי, תוך ציפייה מינימלית לתוצאה, אך עם מוטיבציה גבוהה לשינוי פנימי (ולא רק להקלה סימפטומטית). מטרת הטיפול היא פתרון של הקונפליקט האדיפלי. משך הטיפול מספר חודשים, 12-16 פגישות בממוצע.
הטיפול מחולק לארבע פאזות:
- מפגש מטפל-מטופל ויצירה של ברית טיפולית.
- טיפול מוקדם: התייחסות להעברה, הבהרה של הרגשות כלפי המטפל ברגע שהם מופיעים, ויצירה של ברית טיפולית אמיתית.
- שאר הטיפול: התרכזות אקטיבית בקונפליט האדיפלי, שימוש חוזר בשאלות מעוררות חרדה ובקונפרונטציות.
- עדות לשינוי וסיום: הדגמה של שינוי בהתנהגות המטופל מחוץ לטיפול.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- טיפול קצר מועד, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
- טיפול דינמי קצר מועד, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפונט"
- ג'. יוז, פסיכותרפיות קצרות מועד, באתר "amalnet"
- טל חסין, בוא נדבר על זה, אבל מהר, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2004
- חיים דסברג, יוסף איציקסון וגבי שפלר, פסיכותרפיה קצרת-מועד. רקע, טכניקות וישום. הוצאת מאגנס.