פסיפס אלכסנדר
פסיפס אלכסנדר הוא פסיפס שהתגלה בפומפיי ומתוארך לשלהי המאה ה-2 לפנה"ס. הפסיפס מתאר את הקרב בין אלכסנדר מוקדון לדריווש השלישי מלך האימפריה הפרסית. גודלו של הפסיפס 5.83 על 3.13 מטרים, והוא מורכב מכמיליון אבני פסיפס.
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
תאריך יצירה |
100 לפנה״ס? ![]() |
ממדים בס"מ | |
רוחב | 513 ס"מ |
גובה | 272 ס"מ |
נתונים על היצירה | |
זרם אמנותי |
אמנות הלניסטית ![]() |
מיקום | המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי |
![]() ![]() |
תיאור הפסיפס
עריכההדעה המקובלת בקרב חוקרי האמנות, היא שהפסיפס מתאר את קרב איסוס שנערך בשנת 333 לפנה"ס בין אלכסנדר הגדול לדריווש השלישי. היסטוריונים אחרים סבורים כי הקרב הוא למעשה קרב גאוגמלה משנת 331 לפנה"ס בו ניסה אלכסנדר לתפוס את דריווש.
אף שרק חלק מהפסיפס השתמר עד ימינו, ניתן בקלות לזהות את שתי הדמויות העיקריות בפסיפס - אלכסנדר ודריווש. אלכסנדר לובש את השריון הידוע שלו - עליו ראש המדוזה - אחת הגורגונות. דריווש בורח במרכבתו מצבאו של אלכסנדר - ונראה כמנסה להורות לנהגו לסובב את המרכבה לתקוף את אלכסנדר אולם הנהג לא מציית לו. אוקסיאתרס (אנ'), אחיו של דריווש, מקריב את עצמו על מנת להציל את חיי המלך.
יש מלומדים הסוברים כי הפסיפס הוא העתק של ציור שנעשה על ידי הצייר אפלס בן התקופה או העתק של ציור קיר (פרסקו) של הצייר פילוקסנוס מארטריה (אנ') שלא נשתמר.
בפסיפס מתוארים פרטים רבים, ובשל גודלו עלה ככל הנראה סכום נכבד ביותר. מציאת הפסיפס בבית פרטי מעידה על עושרם הרב של בעלי הבית.
גילוי הפסיפס
עריכההפסיפס התגלה בבית הפאן (אנ') שבפומפיי, ב-24 בספטמבר 1831. ב-1843 הפסיפס הועבר לנאפולי, שם הוא מוצג במוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי.
העתקים של הפסיפס
עריכהבשנת 2003 יזם המרכז הבין-לאומי ללימוד והוראת פסיפסים (CISIM) ברוונה שבאיטליה יצירת העתק של הפסיפס. ההעתק נוצר על ידי צילום של הפסיפס בגודל טבעי, העתקת הדמות באמצעות צבע כהה ויצירת תשליל של הפסיפס על גבי 44 משטחי חימר, אותו כיסו בכ-2 מיליון אבני פסיפס עשויות סוגים שונים של שיש. לאחר מכן כוסו האבנים בדבק, והונחו על משטח בטון, ומשהודבקו אבני הפסיפס הוסרו משטחי החימר. יצירת ההעתק ארכה 22 חודשים ועלתה 216,000 דולרים. ההעתק הונח במקום בו נמצא הפסיפס המקורי - בית הפאן בשנת 2005.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- Jessica Mingoia, Alexander Mosaic from the House of the Faun, Pompeii, smarthistory.org
- The National Archaeological Museum of Naples, The restoration of the Mosaic of Alexander, museoarcheologiconapoli.it
- Josho Brouwers, The Alexander Mosaic, ancientworldmagazine.com, 14 October 2018
- Peter J. Holliday, The Alexander Mosaic: Greek history and Roman memories, Oxford University Press, blog.oup.com, april 18 2024
- יוגב ישראלי, מיליון אבנים: נחשפו סודות פסיפס אלכסנדר מוקדון בפומפיי, באתר ynet, 20 בינואר 2025