פסל ישו הגואל

פסל של ישו בריו דה ז׳ניירו, ברזיל

פסל ישו הגואלפורטוגזית: Cristo Redentor) הוא פסל ענק המתנשא לגובה 38 מטרים בדמותו של ישו וממוקם בראש הר קורקובדו שבעיר ריו דה ז'ניירו אשר בברזיל, ברום של כ-710 מטרים. ההר והפסל נמצאים שניהם ביער טיז'וקה ומשקיפים על ריו דה ז'ניירו כולה.

פסל ישו הגואל
Cristo Redentor
מידע כללי
סוג אתר עלייה לרגל, פסל ענק, פסל דמות, colossal statue of Jesus, אטרקציה תיירותית, מונומנט עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת הר קורקובדו עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ריו דה ז'ניירו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1910–1920 (כ־10 שנים)
תאריך פתיחה רשמי 12 באוקטובר 1931 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה בטון מזוין, סטיאטיט עריכת הנתון בוויקינתונים
עלות 250,000 דולר אמריקאי (נכון ל־1931) עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר פול לנדובסקי, קרלוס אוסוואלד עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל Albert Caquot, Heitor da Silva Costa, פול לנדובסקי, Gheorghe Leonida עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 30.1 מ' (פסל דמות)
8 מ' (כן) עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מעל פני הים 709 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 22°57′07″S 43°12′38″W / 22.951915648887°S 43.210464122788°W / -22.951915648887; -43.210464122788
www.corcovado.com.br
(למפת ריו דה ז'ניירו רגילה)
 
פסל ישו הגואל
פסל ישו הגואל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הפסל משקיף על העיר
הפסל כפי שהוא נראה מהפסגה
השוואת גובה של פסלים בעולם, משמאל לימין:
הודוהודו פסל האחדות 240 מטר (כולל 58 מטר בסיס)
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין בודהה של מקדש המעיין 153 מטר (כולל בסיס 25 מטר ו-20 מטר כס מלכות)
ארצות הבריתארצות הברית פסל החירות 93 מטר (כולל בסיס 47 מטר)
רוסיהרוסיה אמא מולדת 87 מטר (כולל בסיס 2 מטר)
ברזילברזיל פסל ישו הגואל 38 מטר (כולל בסיס 8 מטרים)

בנוסף להיותו סמל לדת הנוצרית, משמש פסלו של ישו גם כסמל לעיר ריו דה ז'ניירו ומהווה את אחד ממוקדי התיירות המרכזיים שבה. הפסל מוכר כאחד מסמליה של ברזיל ברחבי העולם, ואף הוכרז כאחד משבעת פלאי תבל החדשים.

היסטוריה עריכה

פסל ישו הגואל נחנך רשמית ב-12 באוקטובר 1931, אולם הרעיון לפסל דומה שיעמוד על הר קורקובדו הועלה כבר 80 שנים קודם לכן.

עוד באמצע שנות החמישים של המאה ה-19 פנה הכומר הקתולי מריה בוס אל הנסיכה איזבל בבקשה למימון עבור אנדרטה דתית שתעמוד על ראש ההר. הנסיכה לא נענתה לבקשתו והרעיון נדחה לגמרי ב-1889, כשברזיל הפכה לרפובליקה (הרפובליקה הישנה) בעלת חוקים המחייבים הפרדה בין דת למדינה.

בשנת 1921 הוצע הרעיון שוב, הפעם על ידי הארכיבישוף של ריו דה ז'ניירו שארגן את שבוע האנדרטה, אירוע שבו נאספו תרומות עבור הפסל. התרומות נאספו בעיקר מברזילאים קתולים, וכעשר שנים מאוחר יותר הוצג הפסל לציבור בטקס חגיגי.

עיצוב עריכה

הוצעו עיצובים רבים עבור הפסל, מצלב פשוט ועד דמותו של ישו ובידיו גלובוס המיצג את העולם. בסופו של דבר נבחר העיצוב של ישו הגואל, דמותו של ישו עם ידיו פרושות לצדדים.

עיצוב הפסל נעשה על ידי הארכיטקט הפולני-צרפתי פול לנדובסקי, והבנייה נוהלה על ידי המהנדס המקומי היטור דה סילבה קוסטה. אחרי בחינה של העיצובים ששלח לנדוסקי הוחלט לבנות את הפסל מבטון מזוין ולא מפלדה. השכבה החיצונית של הפסל נבנתה מאבן סבון בגלל חוזקה ועמידותה לתנאי מזג אוויר קיצוניים.

תיאור עריכה

עד 2002 כדי להגיע לקרבת הפסל ולראותו מקרוב, צריך היה לטפס על ההר באמצעות גרם מדרגות בעל 222 שלבים, או לצאת למסלול הליכה מהפארק שבתחתית ההר. אולם מאז נוספו להר גם שלוש מעליות וארבעה גרמי מדרגות נעות כדי לאפשר את הגישה לקהל הרחב.

ב-7 ביולי 2007 נבחר פסל ישו הגואל לאחד משבעת פלאי תבל החדשים.

ב-18 בינואר 2014 השתוללה סופת ברקים שבמהלכה פגע ברק בפסל ושבר את האצבע.

מוטיבים נוצריים עריכה

מספר מוטיבים בפסל נועדו להציג את ישו וגדולתו:

גודלו - הפסל גדול מאוד ונישא לגובה רם, כך שניתן לראותו ממרחקים.

רעיון ההשקפה - ככל שמתקרבים לפסל, נשקף הנוף שמאחוריו באופן שיסמל כי ישו משקיף אל העם, ובהתאמה - העם משקיף אל ישו ממרחקים.

תנוחת ישו - פרישת הידיים נועדה לסמל את תנוחת התפילה וקבלת הפנים (קבלת האנשים לנצרות ותפוצתה); החיבוק האבהי שנועד לסמל את ישו בתור אבי הנצרות; ותנוחת הצליבה המאפיינת את ישו עצמו. אמני הפסל מצליחים לייצר את תנוחת הצליבה מבלי להכניס את הצלב עצמו לפסל בשלוש דרכים: ישו עצמו בתנוחת צלב, הצל הנוצר מהפסל (התורם לרעיון התפוצה), והעובדה כי הפסל עשוי מגוש אחד וממרחקים ניתן לראות צלב בלבד ולא לזהות את דמותו של ישו.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פסל ישו הגואל בוויקישיתוף