פקודה (הוראה)
פקודה היא הוראה שניתנה בגוף היררכי כמו צבא או משטרה, על ידי אדם שהוסמך לכך, ושהפרתה כרוכה בדרך כלל בסנקציה.
פקודות בצה"ל
עריכהבצבא, על כל חייל למלא פקודה של מפקד הגבוה ממנו בדרגתו, או של מי שהוסמך לתת לו פקודות מתוקף תפקידו.
חוק השיפוט הצבאי קובע עונש של בין 7-14 ימי מאסר לחייל שבמזיד לא קיים פקודה שניתנה לו מאת מפקד תוך מילוי תפקידו או שסירב לקיימה. העונש עולה ל-15 שנות מאסר, אם הדבר נעשה במהלך פעולה קרבית. חייל שלא קיים פקודה, מבלי שהוכח כי עשה זאת בכוונה, צפוי לעונש של שתי שנות מאסר, או 10 שנים אם אי הקיום היה במהלך פעולה קרבית. במקרים רבים, מסתפק צה"ל בהליך משמעתי, ואינו מגיש כתבי אישום.
חריג לכלל המחייב חיילים למלא אחר פקודות מפקדיהם הוא אם ברור וגלוי שהפקודה שניתנה היא לא חוקית ("פקודה בלתי חוקית בעליל"). כפי שנקבע בפסק הדין העוסק בטבח בכפר קאסם, מדובר במקרים קיצוניים, של "הפרת חוק גלויה ומובהקת, אי חוקיות ודאית והכרחית המופיעה על פני הפקודה עצמה, אופי פלילי ברור של הפקודה או של המעשים שהפקודה מצווה לעשותם, אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת - זוהי מידת אי החוקיות הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו".[1]
במקרה שבו הפקודה אינה חוקית, אך אינן עומדות בתנאים אלה, על החייל לבצעה אף שאינה חוקית. בפני החייל עומדת האפשרות לפנות למפקדו של נותן ההוראה או להגיש קבילה לנציב קבילות חיילים.
במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר
עריכהחוק המשטרה ופקודת בתי הסוהר קובעים כי גם במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, בהתאמה, אי מילוי הוראה או סירוב למלא הוראה מהווה עבירה משמעתית.
קישורים חיצוניים
עריכהראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ ביד"צ מר/3/57 התובע הצבאי נ' רס"ן שמואל מלינקי ואח', פ"מ יז 90, 214.