פקודת מאכל כשר לחיילים

פקודת מאכל כשר לחיילים, התש"ט-1948
פרטי החוק
תאריך חקיקה	25 בנובמבר 1948
תאריך חקיקה עברי	כ"ג בחשוון תש"ט
גוף מחוקק	מועצת המדינה הזמנית
חוברת פרסום	עיתון רשמי-מועצת המדינה הזמנית, מס' 34, תוס' א', עמ' 62
משרד ממונה	משרד הביטחון והמשרד לשירותי דת
מספר תיקונים	0
נוסח מלא	הנוסח המלא

פקודת מאכל כשר לחיילים, התש"ט-1948 היא פקודה המחייבת לספק מזון כשר לחיילי צה"ל היהודים, ומהווה את הבסיס החוקי לכל כללי הכשרות בצה"ל, ובראשם הוראות הפיקוד העליון בנושא זה^[1] ופקודת מטכ"ל העוסקת בכך.^[2]

היסטוריה חקיקתית

הפקודה פורסמה על ידי מועצת המדינה הזמנית בעיתון רשמי ב-26 בנובמבר 1948, וניתן לה תוקף למפרע מ-18 בנובמבר.^[3] בדומה ליתר חוקי מועצת המדינה הזמנית, היא קרויה פקודה ולא חוק.

מועצת המדינה הזמנית חוקקה 52 פקודות ותקנות שעת חירום,^[4] ומאז כמעט כולן בוטלו או הוחלפו. פקודת מאכל כשר לחיילים נמנית עם הפקודות המעטות שנותרו בתוקף, ומאז שנחקקה לא שונתה.

הוראות הפקודה

זו פקודה קצרה מאוד, בת ארבעה סעיפים קצרים, שהעיקרי שבהם קובע "לכל החיילים היהודים בצבא הגנה לישראל יש להבטיח מאכל כשר". סעיף נוסף קובע: "שר הביטחון ושר הדתות ממונים על ביצוע פקודה זו." הסמכות שניתנה לשר הדתות נתונה כעת לשר לשירותי דת.

בפסיקה

פקודת מאכל כשר לחיילים נמצאת במרכזה של עתירה לבג"ץ של עמותת הפורום החילוני,^[5] המבקשת לאפשר לחיילים להחזיק ולצרוך חמץ בפסח בבסיסי צה"ל ומתקניו, ובלבד שלא יעשו כן בשטחים המיועדים לאכילה ולהכנת מזון בבסיסים.^[6] טרם ניתן פסק דין בעתירה.