פקודת מבצע

פקודה לביצוע משימה צבאית, תוך הסבר המטרה ואופן הביצוע

פקודת מבצע (פָּקָ"ם, פַּקמָ״ב[1]) היא מתן פקודה לביצוע, תוך העברה קצרה, תכליתית וברורה ככל הניתן של הרקע לפקודה ולמשימה, הצגת המטרה והבהרת אופן הביצוע לפרטיו, בגופי ביטחון כגון הצבא, המשטרה וגופים אחרים העוסקים בנושאים ביטחוניים. לרוב היא נעשית בצורת מסמך.

תוכן עניינים

מטרת הפקודה ואופן כתיבתהעריכה

כתיבת פקודת מבצע היא חלק מעבודת מטה (עָמָ״ט) הנעשית על ידי המפקד, לעיתים בסיוע המפקדה, בשלב ההכנות למבצע, לתרגיל, או לפעילות שוטפת[2]. לאחר קבלת יעד, או משימה, מהרמה הממונה, נעשית הערכת מצב, שהיא חלק ממה שמכונה "שלב המֶחְשַׁב", במהלכה נבחנות דרכי פעולה אפשריות (דַפָּ״אוֹת) שונות. דרך פעולה אפשרית (דַפָּ״א) שנמצאת המתאימה ביותר היא דרך הפעולה הנבחרת (דַפָּ״ן), אשר מוצגת במסגרת הצגת תוכניות לדרג הממונה. לאחר שמאשר הדרג הממונה את הדפ"ן, נכתבת על פיה הפקודה ומוצגת בקבוצת פקודות (קַפָּ״ק) לכוחות, או למפקדיהם.

לעיתים נכתבות פקודות מבצע ברמות ממונות ומהן נגזרות פקודות מבצע פרטניות ליחידות הבנות.

מבנה פקודת המבצע בצה"לעריכה

מתכונת הפקודה בעברעריכה

בעבר נכתבו פקודות המבצע בצה"ל לפי מתכונת סדורה שנלקחה מהצבאות הבריטי והאמריקאי[3] וראשי הפרקים של הפקודה נקראו "יכשמ"ש"[4]:

  1. ידיעות - רקע לפעולה ומידע על כוחותינו וכוחות אויב מולם.
  2. כוונה - מטרת הפעולה.
  3. שיטה - סעיף שהתחלק לשני סעיפי משנה:
    1. השיטה-כללי - כותרת קצרה המתארת את שיטת הביצוע.
    2. טבלת כוחות ומשימות - טבלה שבה פורטו כלל הכוחות המשתתפים בפעולה, משימתו של כל כוח וזמני הפעלתו. לוח הזמנים נגזר על פי "שעת ה-ש'", והזמנים נמנים עד אליה; לדוגמה ש' מינוס 3 - שלוש שעות לפני שעת ה-ש', ש' פלוס 1:30 - שעה וחצי לאחר שעת ה-ש', וכדומה[5].
  4. מנהלה - האמצעים הלוגיסטיים שישמשו להשגת המטרה.
  5. שליטה - אמצעי הפיקוח ומרשם קשר של הכוחות הפועלים.

מתכונת הפקודה בהווהעריכה

גם כיום נכתבות פקודות מבצע לפי מתכונת דומה של פרקים[6]:

  1. ידיעות - תשתית עובדתית ומידע שהנחה את מכין הפקודה בבחירת שיטת הפעולה. הידיעות יכולות להיות אודות כוחות אויב או כוחות אחרים, תיאור טופוגרפי של השטח, תנאי מזג האוויר, וגורמים אחרים שמשפיעים על השיטה.
  2. מטרה - תכלית הפעולה שלשמה הפקודה. מטרת הפעולה נגזרת מהמטרה של הדרג שמעל כותב פקודת המבצע. המטרה צריכה להשפיע על קבלת ההחלטות בעת הפעולה, כך שבמקרה הצורך ניתן יהיה לשנות את המשימה והשיטה (להלן) ועדיין לעמוד במטרה.
  3. משימה - המשימה שהוטלה על כותב הפקודה, שהיא חלקו בהשגת המטרה.
  4. שיטה - תיאור הסיבה, המשמעות, ואופן הביצוע של הפעולה:
    1. הרעיון המרכזי - תיאור בקצרה של הסיבה שבגללה נבחרה שיטת הפעולה על פי הידיעות שהוצגו, והמשמעות של הפעולה כלפי השגת המטרה.
    2. מימוש - תיאור פרטני של ביצוע הפעולה. כולל סעיפים רבים: כוחות, משימות משנה, שלבי ביצוע, גבולות גזרה, לוגיסטיקה, שליטה בכח, ושאר המאמצים בביצוע הפעולה[6].
  5. נספחים - מפות, תרשימים, רשימות, דגשי רפואה ובטיחות וכדומה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רוב ראשי התיבות בערך זה הם מתוך: צה"ל, מח' תו"ל, מפקדות, הדרכה ובטיחות, "מילון הקיצורים וראשי התיבות", אלול התש"ע אוגוסט 2010
  2. ^ אל"ם מתתיהו פלד, "עבודת מטה בצה"ל", מערכות 130, אוגוסט 1960, ע"ע 34-36
  3. ^ ר' Five paragraph order וכן Operations order
  4. ^ סא"ל נפתלי, "על עבודת מטה", מערכות 167, מאי 1965, עמ' 43
    באנגלית: SMEAC: Situation, Mission, Execution, Administration, Command
  5. ^ סא"ל יעקב, "בעיה של מינוח: - שעת ה-"ש"", מערכות 227, ינואר 1973, ע"ע 22-23
  6. ^ 6.0 6.1 סא"ל (מיל') ד"ר יהודה אלבק, "עברית צה"לית שפה קשה", מערכות 415, נובמבר 2007, ע"ע 61-62