פקודת סלע הייתה התוכנית הצה"לית למעבר מהגנה להתקפה במלחמת יום הכיפורים. הפקודה היוותה למעשה תוכנית אב מטכ"לית והוגדרה כתוכנית מגננה, אך בפועל התכנון העיקרי במסגרת התוכנית היה מעבר מהיר משלב בלימה קצר להתקפת נגד כוללת.

על פי התכנית, לפיקוד הדרום הוקצו שלוש אוגדות לביצוע התכנית: אוגדה 252, שנועדה להחזיק בקו התעלה ואוגדות 143 ו162 שנועדו לביצוע מתקפות נגד ולמעבר למתקפה. על פי לוח הזמנים שהוגדר לפיקוד דרום, ב-16 השעות הראשונות (ש+16) יתבצע קרב מגננה על ידי הכוחות הסדירים, ובמקביל יתבצע גיוס כוחות המילואים. לאוגדות המילואים הוקצו 72 השעות הראשונות (ש+72) להתארגנות והיערכות להתקפות נגד. עד 120 השעות הראשונות (ש+120) היו אמורות להיות שתי אוגדות הערוכות להתקפת נגד ואוגדה אחת ערוכה לחצייה אפשרית של התעלה; לאחר 120 השעות הראשונות היו אמורות להיות שתי אוגדות ערוכות לחציית התעלה[1].

על פי הפקודה חיל האוויר יזדקק לשתי יממות להשמדת מערך הגנת הנ"מ של מצרים וסוריה[2] כדי שיוכל להפנות את כוחו להשמדת ריכוזי הכוח של האויב.

על פי הפקודה חיל הים אמור היה להיות במגננה מול חופי מדינת ישראל למניעת תקיפה של כוחות אויב[3]. זאת תוך קבלת סיוע אוויר. בליל 4–5 אוקטובר בוצע תרגיל חילי רחב בשם "קשתית" של מערך חיל הים בתרגול המגננה על חופי מדינת ישראל. הכוחות כללו את כל ספינות הסער הפעילות באותו זמן. על פי תורת הקרב הוזמן סיוע אוויר נרחב לאיתור ביום האויב ולתקיפתו. זאת על פי תורת הקרב לספינות הסער. מטוסי הפנטום אף היוו ביום אויב של טילי סטיקס בטיסה נמוכה עם אורות נחיתה דולקים.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מחבר=-, תוכניות המגננה והמתקפה של פיקוד דרום ונספחי האחזקה והתחזוקה במלחמת יום-הכיפורים, אתר עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה (החימוש)
  2. ^ שמואל גורדון, 30 שעות באוקטובר, עמ' 98
  3. ^ אלוף (מיל') ביני תלם. כתיבה: אמוץ שורק, תלם בים סיפורו של אלוף (מיל') תלם, חיפה: אחוה הוצאה לאור, 2009, עמ' 234
  ערך זה הוא קצרמר בנושא צה"ל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.