פראג (מוכר גם במילותיו הראשונות של הפזמון: שיר שחלמתי על פראג) הוא שיר של הזמר אריק איינשטיין שכתב והלחין שלום חנוך. השיר השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1969, והגיע למקום השביעי. בהמשך הופיע עיבוד שונה של השיר באלבום "פוזי" של איינשטיין.

"פראג"
סינגל בביצוע אריק איינשטיין
יצא לאור 1969
סוגה זמר עברי
אורך 5:07
כתיבה שלום חנוך
לחן שלום חנוך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
"פראג"

שיר שחלמתי על פראג –
שם השחר עוד יבקע.

רק השקט בה נותר
איש צעיר חומק בפתח
אז עלה לו אור מוזר
שם בכיכר העיר שמתה.

(מתוך השיר)

רקעעריכה

ב-21 באוגוסט 1968 פלשה ברית המועצות עם חברות ברית ורשה לרפובליקה הסוציאליסטית הצ'כוסלובקית על רקע כישלונה למנוע את המשך יישום רפורמות האביב של פראג שקידם אלכסנדר דובצ'ק. דובצ'ק, אשר מונה למנהיג המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה לאחר התפטרות אנטונין נובוטני, ביקש לחזק את זכויות הפרט במדינה, למרות התנגדות ברית המועצות.

הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה הביאה להתנגדות לא אלימה מצד אזרחי צ'כוסלובקיה שסירבו לסייע לחיילים והתווכחו עימם. אחד מסמלי ההתנגדות הלא אלימה לפלישה הסובייטית היה מעשהו של הסטודנט יאן פאלאך שהעלה את עצמו באש בכיכר ואצלב.

איינשטיין וחנוך ביקשו להביא לתרבות הישראלית גם "צרות של אחרים" ולא להתמקד רק בהווי הישראלי היומיומי, ולפיכך נכתב השיר "פראג" בהתייחס לאירועים הקשים בפראג. לטענת המתופף אהרל'ה קמינסקי, שהשתתף כנגן בהופעה בפסטיבל הזמר ונמנה עם חבורת המוזיקאים שהקליטה באותה עת את האלבום "פוזי", אריק איינשטיין ידע שמדובר בשיר שאינו מתאים לתחרות בסגנון פסטיבל הזמר ורצה להופיע איתו בגלל שסבר כי השיר הוא טוב וחשוב.[1]

תוכן השירעריכה

השיר מתחיל בתיאור הפלישה עצמה, על רקע האביב של פראג וחלומות החופש של האזרחים ("אל העיר שבוית חלום, צל כבד וזר הגיח"), הקומוניזם מתואר בשיר על בסיס סמליו המוכרים, בבית הראשון "ירח באדום" הרומז לחרמש בדגל ברית המועצות ובבית השלישי "דובים חרשים" הרומזים לדוב הסובייטי. השיר מתאר את התנגדותם הלא אלימה של התושבים, גם במחיר מות החופש כמו גם המוות הפיזי שפקד 72 מאזרחי צ'כוסלובקיה ("דומית כניעה בלי קרב, איש את נשקו נצר עד מוות"). בהמשך מתאר השיר את העיר פראג כעיר רפאים ריקה. תיאור דומה ניתן למצוא בשיר "ירושלים של זהב" שגם בו מתוארת ירושלים כעיר ריקה, מאחר שהיא אינה חופשית מכיבוש עוין, לתפישת המחברת.

השיר כולו מתאר אפלה וחושך, כשהפזמון מדגיש שאף השחר לא עולה עוד על פראג, כל עוד נמשך הכיבוש הסובייטי ("איך על פראג שחר לא בקע", "שם השחר עוד יבקע") עד לבית החמישי והאחרון שבו מופיע לפתע "אור מוזר" אותו מביא עימו "איש צעיר" שחמק ל"ככר העיר שמתה". בית זה מתאר את מעשהו של הסטודנט יאן פאלאך שהעלה את עצמו באש בככר ואצלב.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ניר שחק‏, האלבום הלבן שלנו, באתר וואלה! NEWS‏, 27 בדצמבר 2009