פרדי מרקיורי

זמר, פזמונאי ומפיק מוזיקלי בריטי

פרדי מרקיוריאנגלית: Freddie Mercury;‏ 5 בספטמבר 194624 בנובמבר 1991) היה זמר, פסנתרן, מלחין, פזמונאי ומפיק מוזיקלי בריטי, הידוע בשל היותו הסולן של להקת הרוק "קווין". מרקיורי ניכר בזכות אישיות הבמה הראוותנית שלו, מנעדו הקולי המרשים בעל ארבע אוקטבות והעובדה שחיבר והלחין את רוב השירים הגדולים ביותר של הלהקה.

פרדי מרקיורי
Freddie Mercury
מרקיורי בהופעה בניו הייבן, 1977
מרקיורי בהופעה בניו הייבן, 1977
לידה 5 בספטמבר 1946
סטון טאון, זנזיבר
פטירה 24 בנובמבר 1991 (בגיל 45)
קנזינגטון, לונדון, אנגליה
שם לידה פארוך[1] בולסרה
שם במה Larry Lurex עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הקמה זנזיבר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19651991 (כ־26 שנים)
מקום לימודים West Thames College, מכללת אילינג לאמנות, St. Peter's Boys School עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סולן להקת "קווין"
סוגה רוק
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, קלידים, גיטרה
חברת תקליטים CBN
שיתופי פעולה בולטים דייוויד בואי
בן או בת זוג ג'ים האטון (19851991)
מרי אוסטין (19701976) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס גראמי למפעל חיים עריכת הנתון בוויקינתונים
www.freddiemercury.com
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

 
להקת קווין

נולד בשם פארוך[1] בולסרה (Farrokh Bulsara, בגוג'ראטית: ફારોખ બલસારા) בסטון טאון, זנזיבר שבאפריקה (כיום חלק מטנזניה) למשפחה שהשתייכה לקהילה הפארסית-הודית במחוז גוג'ראט שבהודו הבריטית, קהילה שהיגרה מפרס לתת-היבשת ההודית במאה השביעית עקב רדיפות דתיות. הוריו, בומי (1908–2003) וג'ר (1922–2016) בולסרה, היו בני הדת הזורואסטרית. שם משפחתו "בולסרה" נגזר מהעיירה בולסר שבמחוז גוג'ראט. למרקיורי הייתה אחות קטנה בשם קשמירה. משפחתו עברה לזנזיבר כדי שאביו יוכל להמשיך בעבודתו כקופאי במשרד המושבות הבריטי. מרקיורי נולד עם ארבע שיניים עודפות, מה שגרם ללסתו העליונה לבלוט. הוא בילה את רוב נעוריו בהודו והתחיל לקחת שיעורי פסנתר בגיל שבע. כשהיה בן שמונה הוא נשלח מזנזיבר לפנימייה הבריטית לבנים "סנט פיטר" ליד מומבאי. במומבאי הוא הקים להקה בית ספרית בשם The Hectics, שניגנה בעיקר גרסאות כיסוי לזמרי רוק אנד רול כמו ריצ'רד הקטן ואלביס פרסלי. בפנימייה החל מרקיורי לקרוא לעצמו פרדי בולסרה. בפברואר 1963, והוא בן 17, חזר מרקיורי לדירת הוריו בזנזיבר.

באותה השנה נאלצו מרקיורי ומשפחתו לברוח מזנזיבר בגלל מהפכת זנזיבר העקובה מדם, שבה מצאו אלפי ערבים והודים את מותם. המשפחה עברה לבית קטן בפלתהם, מידלסקס, שבלונדון. הוא התקבל לקולג' איזלוורת' פוליטכניק במערב לונדון, ושם למד אומנות. הוא קיבל דיפלומה באומנות ובעיצוב גרפי מקולג' האומנויות אילינג. מרקיורי נולד כאזרח בריטי ונשאר כך כל חייו.

אחרי סיום לימודיו הצטרף מרקיורי לכמה וכמה להקות, ומכר בגדי יד-שנייה בשוק קנסינגטון עם חברתו מרי אוסטין. הוא גם עבד בנמל התעופה לונדון הית'רו. בשנת 1969 הצטרף ללהקה הליברפולית Ibex. כשהלהקה לא צלחה הצטרף ללהקה שנייה, בשם Sour Milk Sea. גם להקה זו התפרקה בתחילת 1970.

באפריל 1970 חבר מרקיורי לגיטריסט בריאן מיי ולמתופף רוג'ר טיילור ליצירת הלהקה קווין. טיילור ומיי היו יחד בלהקה בשם "סמייל" קודם לכן, אבל היא התפרקה לאחר שהסולן, טים סטאפל, עזב אותה. בסביבות תקופה זו שינה את שם משפחתו מבולסרה למרקיורי. ב־1971 צורף אל קווין נגן הבס ג'ון דיקון עקב עזיבתו של סטאפל. מרקיורי בחר ללהקה את שמה ועיצב את הלוגו המפורסם שלה.

מרקיורי סיפר בראיונות כי הוא מעריץ אדוק של ג'ימי הנדריקס, של אריתה פרנקלין ושל זמרת האופרה מונסרט קאבאייה, ושאלו שימשו השראה רבה בשבילו.

קריירהעריכה

קולעריכה

 
מנעדו הקולי של מרקיורי

המנעד הקולי של מרקיורי היה רחב בצורה יוצאת דופן והשתרע על ארבע אוקטבות. מונסראט קאבאייה, שהופיעה איתו והוציאה אלבום משותף איתו, אישרה שהוא הגיע מתו הפה הנמוך של קול בס עד לתו הפה הגבוה של סופראנו, שאותו אפשר לשמוע ב"It's Late". קול הדיבור שלו היה בריטון, אך את רוב שיריו הוא שר בטנור צלול.

כתיבת שיריםעריכה

מרקיורי כתב עשרה מתוך 17 מהשירים שבאוסף "Greatest Hits", הנמכר ביותר של קווין. המאפיין הבולט ביותר של כתיבתו היה השילוב בין ז'אנרים מוזיקליים שונים ומגוונים, שכלל בין השאר רוקבילי, רוק פרוגרסיבי, הבי מטאל, גוספל ודיסקו. את רוב שיריו כתב על הפסנתר, אף על פי שידע לנגן גם בגיטרה ובנעוריו נהג להקשיב לאומנים שהשתמשו בה, כמו דייוויד בואי, הביטלס וג'ימי הנדריקס. לעיתים הוא שילב צ'מבלו וסינתיסייזר.

הופעות חיותעריכה

מרקיורי נודע בכישרונו ובכריזמה שלו בהופעות. הופעותיו היו תאטרליות מאוד ושלהבו את הקהל במידה רבה. הוא נהג להופיע בתלבושות ססגוניות ושערורייתיות.

קריירת סולועריכה

ב־1972 אימץ מרקיורי את השם הבדוי לארי לורקס וביצע גרסאות כיסוי לשירים "I Can Hear Music" ו"Goin' Back", שפורסמו יחד כסינגל ב־1973.

מרקיורי הוציא שני אלבומי סולו, "Mr. Bad Guy" (יצא ב־1985) ו"Barcelona" (אנ') (יצא ב־1988). אלבומים אלו הצליחו והתברגו במקומות הראשונים במצעד הפזמונים הבריטי. אלבום הסולו הראשון שלו, "Mr. Bad Guy", נחל הצלחה גדולה ונכנס לעשירייה הפותחת במצעד האלבומים הבריטי. רמיקס של "Living on My Own", שיר מתוך האלבום, הגיע בשנת 1993 (סביב יום השנה השני למותו) למקום הראשון במצעד הפזמונים הבריטי. האלבום כלל שילוב כבד של כלי הסינתיסייזר, דבר יוצא דופן שלא התרחש באלבומי קווין.

"Barcelona" נעשה בשיתוף מונסראט קאבייה והיה להצלחה מסחרית. זהו אחד האלבומים הראשונים ששילב אלמנטים מז'אנר הפופ ומז'אנר האופרה. שיר הנושא מהאלבום שימש שיר הפתיחה לאולימפיאדת ברצלונה, וגם הצליח בספרד.

אחד מלהיטיו של מרקיורי בתור זמר סולו היה גרסת הכיסוי שלו לשיר "The Great Pretender" של הפלאטרס. בספטמבר 2006 יצא אלבום אוסף של קריירת הסולו של מרקיורי בבריטניה לכבוד יום הולדתו השישים. האלבום נכנס לעשירייה הפותחת של מצעד האלבומים הבריטי.

ב־1981 חבר מרקיורי למייקל ג'קסון וביצע איתו כמה שירים שמעולם לא יצאו לאור באופן רשמי, בהם "There Must Be More To Life Than This" ו"State Of Shock". בסופו של דבר יצא השיר הראשון, בביצוע מחודש של מרקיורי לבדו, ב־1985 באלבום "Mr. Bad Guy". השני יצא ב־1984 בביצוע מחודש של חמישיית הג'קסונים עם מיק ג'אגר.

מחלת האיידס ומותועריכה

מייד לאחר סבב ההופעות הגדול של קווין בשנת 1986, שהסתיים ברצף הופעות באצטדיון ומבלי ובנבוורת, הפסיקה הלהקה להופיע. היא הסבירה כי למרקיורי לא נותר כוח להמשיך לאחר סיבוב הופעות כה אינטנסיבי. באוקטובר אותה שנה נפוצו בתקשורת הבריטית שמועות שלפיהן מרקיורי חולה באיידס, בתגובה לידיעה כי כמה מבני זוגו לשעבר נפטרו מהמחלה, לבדיקת דם שעשה ולהפסקה הפתאומית של ההופעות. מרקיורי התעלם מהדעות הללו ולא הודיע על מחלתו בציבור. לטענת בן זוגו, ג'ים האטון, מרקיורי אובחן באפריל 1987.

בשנים 19891990 הקליטה הלהקה את אלבומה האחרון, "Innuendo". צילומי הקליפ "These Are the Days of Our Lives" במאי 1991 היו הפעם האחרונה שבה הופיע מרקיורי מול עדשת המצלמה. הלהקה המשיכה לפעול ולהקליט; מרקיורי, שגסס מאיידס, הגיע לאולפן למשך שעה או שעתיים ביום כשהוא חלוש ומתקשה ללכת ולשיר. לאחר סיום ההקלטות, ביוני 1991, פרש מרקיורי ממוזיקה. לקראת סוף ימיו החל לאבד את ראייתו ומצבו הידרדר עד שלא היה יכול לצאת ממיטתו. מרקיורי החליט לזרז את מותו על ידי סירוב לקיחת התרופות פרט למשככי כאבים.

ב-23 בנובמבר 1991, פורסמה בשמו של מרקיורי הצהרה לעיתונות העולמית:

בעקבות ההשערות הרבות שנפוצו בעיתונות במהלך השבועיים האחרונים, אני מבקש בזאת לאשר כי התגלה בי וירוס ה־HIV וכי יש לי איידס. חשתי כי יהיה נכון שלא לחשוף מידע זה עד כה כדי להגן על פרטיותם של אלו הקרובים לי. אף על פי כן, הגיעה העת שידידיי ומעריציי ברחבי העולם יֵדעו את האמת, ואני מקווה שכולם יצטרפו אליי, לרופאיי ולכל הנאבקים ברחבי העולם נגד מחלה נוראה זו. פרטיותי תמיד הייתה בעלת חשיבות רבה בשבילי ואני ידוע במיעוט הראיונות שלי. אנא הבינו שעמדה זו תישאר בעינה.

קצת יותר מיממה לאחר פרסום ההצהרה, ב־24 בנובמבר 1991, נפטר מרקיורי בגיל 45 בביתו שבקנזינגטון, בנוכחות חבריו הקרובים. סיבת המוות הייתה דלקת ריאות כתוצאה ממחלת האיידס בה חלה.

את הלווייתו של מרקיורי ערך כומר זרתוסטראי והוזמנו אליה בני משפחתו ו־35 חבריו הקרובים ביותר, ובכללם חברי להקת קווין ואלטון ג'ון. גופתו נשרפה והאפר ניתן למרי אוסטין על פי בקשתו. אוסטין קברה את האפר במקום סודי, שהצהירה כי לעולם לא תגלה היכן הוא.

חברי קווין הנותרים הקימו בשנת 1992 את "קרן עוף החול של מרקיורי" למאבק באיידס, וארגנו מופע צדקה לזכר פרדי מרקיורי. במופע זה שרו את שירי קווין, לצד חברי הלהקה, מוזיקאים רבים כגון רוברט פלאנט, מטאליקה, רוג'ר דלטרי, אנני לנוקס, אלטון ג'ון, Guns N' Roses, דייוויד בואי, בוב גלדוף, ג'ורג' מייקל ועוד.

מרקיורי הוריש את ביתו, תמלוגים ורוב הונו לחברתו ובת זוגו לשעבר, מרי אוסטין, ואת היתר – למשפחתו. נוסף על כך הוא הוריש 500 אלף פאונד לג'ים האטון, בן זוגו באותה התקופה, 500 אלף לשף האישי שלו, 500 אלף לעוזר האישי שלו ו־100 אלף לנהג שלו.

חיים אישייםעריכה

מרקיורי הצהיר בריאיון שהוא הומוסקסואל,[2] ובריאיון אחר אמר שהוא ביסקסואל.[3] במהלך שנות ה־70 קיים מערכת יחסים עם מרי אוסטין, שאותה הכיר דרך בריאן מיי. הוא גר איתה כמה שנים במערב קנזינגטון בלונדון לפני שהצטרף לקווין. כשגילה לה על נטייתו המינית נגמר הקשר הרומנטי ביניהם, אך השניים נשארו ידידי נפש עד יומו האחרון. מרקיורי טען כי לעולם לא תשתווה אהבתו למרי לאהבתו לאדם אחר, ואף שהזוגיות ביניהם הסתיימה טען כי היא אשתו. הוא כתב על מרי כמה שירים, המוכר בהם הוא "Love of My Life".[4] בתחילת שנות ה־80 החל מרקיורי לבלות במועדוני הומוסקסואלים בניו יורק, ושם נהג להשתכר ולהשתמש בסמים לעיתים קרובות. רוב מערכות היחסים של מרקיורי היו עם גברים ולא נמשכו זמן רב.

בשנת 1985 החל מערכת יחסים עם מעצב השיער שלו, ג'ים האטון, שאותו פגש בבר גיי בלונדון. האטון אובחן נשא HIV ב־1990. הוא סעד את מרקיורי בחוליו ונכח במותו, ושימש למרקיורי כתף תומכת. האטון חי עם מרקיורי בשש השנים האחרונות של חייו, ולאחר מותו פרסם את הספר "Mercury and Me", שבו תוארה מערכת היחסים ביניהם.

מורשתעריכה

 
האנדרטה של פרדי מרקיורי במונטרה על חוף אגם ז'נבה בשווייץ

מרקיורי נותר דמות פופולרית בבריטניה עד היום. בסקר מאה הבריטים הגדולים שערך BBC בשנת 2002, הוא הגיע למקום ה־58. הוא אף הוזכר במכתב ההתאבדות של קורט קוביין, שבו כתב קוביין כי הוא מעריץ את יכולתו של מרקיורי להתלהב מהקהל ולהפגין נוכחות בימתית מרשימה.

שניים משיריו של מרקיורי, "Bohemian Rhapsody" ו"We Are the Champions", נבחרים פעם אחר פעם בסקרים שונים כשירים הטובים ביותר אי פעם. "Bohemian Rhapsody" אף צוין כשיר ה־34 המושמע ביותר ברשת "ספוטיפי".

בשנת 2011 החלה קווין בשיתוף פעולה עם הזמר אדם למברט, יוצא העונה השמינית של "אמריקן איידול", במטרה להחיות מחדש את הלהקה. קווין החלה לפעול מחדש אך עם הרכב חלקי- אדם למברט, בריאן מיי ורוג'ר טיילור, ללא מרקיורי והבסיסט ג'ון דיקון, אשר פרש מהלהקה ב־1997. כיום הם יוצאים לסיבובי הופעות מסביב לעולם וממשיכים להופיע, לפי בקשתו של מרקיורי ש"ההצגה חייבת להימשך" (The Show Must go on).

בול המילניוםעריכה

 
בול המילניום, המציג את פרדי מרקיורי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הדואר המלכותי הבריטי הכריז שבול המילניום יוקדש לפרדי מרקיורי. עד אז הופיעו רק בני משפחת המלוכה הבריטית על בולים בממלכה המאוחדת.

אסטרואידעריכה

לרגל ציון 70 שנה להולדתו של מרקיורי הוחלט לקרוא על שמו אסטרואיד"17473 פרדימרקיורי". האסטרואיד התגלה ב־1991, שנת מותו של מרקיורי.[5]

סרטעריכה

בנובמבר 2018 יצא לאקרנים הסרט "רפסודיה בוהמית", על אודות חייו של מרקיורי ולהקת קווין. את דמותו של מרקיורי גילם בסרט רמי מאלק. הסרט זכה להצלחה רבה מאוד והפך לסרט הביוגרפי המכניס ביותר בכל הזמנים, ואף נכנס למקום ה־62 ברשימת הסרטים המכניסים ביותר בכל הזמנים. הוא גם זכה בארבעה פרסי אוסקר, ובהם הפרס לשחקן הטוב ביותר. אחת הביקורות על הסרט[6] הייתה שכדי לקבל את הזכות להשמיע את שירי קווין לא הוצגו בו פרטים בוטים.

דיסקוגרפיהעריכה

אלבומי סולועריכה

  • 1985 – Mr. Bad Guy
  • 1988 – (Barcelona (with Montserrat Caballé
  • 1992 – The Freddie Mercury Album

אוספיםעריכה

  • 2000 – The Solo Collection (10 CDs and 2 DVDs)
  • 2006 – Lover of Life, Singer of Songs

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 או פארוק לפי תעתיק מקובל
  2. ^ Julie Webb, Queen Archives, NME, 04-04-1974
  3. ^ Rock On Freddie, Queen Archives, 1985
  4. ^ Lyndsey Parker, Brian May discusses the unusual, beautiful love story in Freddie Mercury biopic, Yahoo.com, ‏8 בספטמבר 2017
  5. ^ Freddie Mercury: Asteroid named after late Queen star to mark 70th birthday אתר ה-BBC מתאריך 5 בספטמבר 2016
  6. ^ ארז דבורה, ביקורת סרט - "רפסודיה בוהמית": הביצועים אדירים, הסרט פחות, נובמבר 2018