פרדריך רויש

בוטנאי הולנדי

פרדריק רוישגרמנית: Frederik Ruysch‏; 28 במרץ 1638 - 22 בפברואר 1731) היה בוטנאי ואנטומאי הולנדי. הוא ידוע בפיתוח טכניקות לשימור דגימות אנטומיות, בהן השתמש כדי ליצור דיורמות או סצינות הכוללות חלקים אנושיים. [1] הדגימות האנטומיות שלו כללו מעל 2,000 דגימות, פתולוגיות, זואולוגיות ובוטניות שנשמרו על ידי ייבוש או חניטה. [2] רויש ידוע גם בהוכחת קיום שסתומים במערכת הלימפה ובעורקים המרכזיים בעיניים. הוא היה הראשון שתיאר את המחלה המוכרת כמחלת הירשספונג, [3] וכן מספר מצבים פתולוגיים, כולל טרטומה תוך גולגולתית, אנצ'נדרומטוזיס ותסמונת מג'בסקי. [4]

פרדריך רויש
Frederik Ruysch
Frederik Ruysch 1638-1731.jpg
לידה 28 במרץ 1638
האג, הרפובליקה ההולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 1731 (בגיל 92)
אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בוטניקה, אנטומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים Holland עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ליידן עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Johannes van Horne עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות Collegium Chirurgicum Amstelaedamense עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט Johannes Jacobus Rau עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אנה רויש, ריישל רויש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ג׳וריאן פול, דיוקן של פרדריך רויש, 1694

חייועריכה

פרדריק רויש נולד בהאג כבן של עובד ממשלתי והתחיל כסטודנט לרפואה. הוא היה מוקסם מהאנטומיה, למד באוניברסיטת ליידן, אצל פרנסיסקוס סילביוס. חבריו ללימודים היו יאן סוומרדאם, ריינייר דה גראף ונילס סטנסן. הניתוח של הגוויות היה יקר יחסית והגופות היו מועטות, מה שהוביל את רויש למצוא דרכים חלופיות להכנת האיברים. בשנת 1661 התחתן עם מריה פוסט, בתו של האדריכל ההולנדי, פיטר פוסט. הוא סיים את לימודיו בשנת 1664 עם עבודת גמר על פליאוריטיס. [5]

רויש הפך למנחה ראשון של אגודת המנתחים באמסטרדם בשנת 1667. בשנת 1668 התמנה למדריך הראשי למיילדות בעיר. הן כבר לא הורשו לעסוק במקצוען עד שלא נבחנו על ידי רויש. בשנת 1685 מונה כפרופסור לבוטניקה בהורטוס בוטניקוס אמסטרדם, שם עבד עם יאן וכספר קומפלין. רויש התמחה בצמחים מקומיים.

טכניקת חניטהעריכה

חקר תחומים רבים של האנטומיה האנושית והפיזיולוגיה, תוך שימוש באלכוהול לשימור איברים, והרכיב את אחד האוספים האנטומיים המפורסמים ביותר באירופה.[6] מיומנותו העיקרית הייתה הכנה ושימור של דגימות בבלסמיום חריף סודי והוא האמין כי הוא אחד הראשונים שהשתמשו בחניטה עורקית לשם כך. הוא פיתח זריקה מסולפיד כספית, שמקורה בסינבר, מינרל בצבע אדום המופיע בטבע. הזריקה נתנה לדגימות רבות צבע אדמדם, מראה מלא חיים. בטכניקה זו הצופים יכלו לדמיין ולנתח אפילו את כלי הדם הקטנים ביותר. הייתה זו טכניקה פורצת דרך במאה ה -17. טכניקות החניטה המהפכניות של רויש איפשרו גם לשמור על הגוויות למשך זמן רב יותר. זה לא רק האריך את זמן השימוש בגוויות, אלא גם אפשר את ניתוחן במהלך החודשים החמים יותר.[7]

האוסף לאנטומיהעריכה

 
יאן ואן נאק, שעור באנטומיה של פרדריק רויש, 1683

פרדריק רויש היה גם המייסד והיוצר של אוסף לאנטומיה, שהיה ממוקם בבית המגורים הפרטי שלו. המוזיאון היה אטרקציה תיירותית פופולרית באמסטרדם, והיה ידוע ברחבי העולם המשכיל. הוא היה אוסף פרטי, אך רויש פתח אותו לציבור וכלל סיורים בכל חמשת החדרים. [8] האוסף הופרד לשלוש קטגוריות שונות. תכשירים יבשים כללו שלדים ואיברים יבשים, תכשירים בתמיסות רטובות כללו שימור בבקבוקים עם מכסים נשלפים בקלות, והקטגוריה האחרונה הייתה תכשירים רטובים בכדים. לא ניתן היה לטפל בקטגוריה האחרונה בקלות מבלי להסתכן בפגיעה בתכשיר עצמו. [9]

הפריטים הייחודים באוספים שלו היו הכללת גופות תינוקות ועוברים, שהרכיבו כשליש מכלל האוסף. הוא רכש את מרבית הדגימות הללו ממיילדות שעבדו בפיקוחו, לאחר שהילד נפטר או כשהיריון הסתיים בהפלה. חיי הדומם והתצוגות שלו שהכילו גופות של תינוקות, או חלקים מהם, הוצגו בדרך כלל עם בגדים, ואפילו עיני זכוכית. על ידי הוספת אלמנטים אלה, רויש הצליח לכסות את הסימנים והתפרים מתהליך החניטה ולהעניק לתצוגות שלו מראה יותר חי.[7] בעוד שחלק מהתצוגות שלו היו גופות חריגות עם פגמים, המטרה העיקרית של האוספים הייתה ליצור תצוגה אומנותית שלדעתו הראתה את השלמות של גוף האדם. [10] בשנותיה הראשונות, בתו ריישל רויש, ציירת טבע דומם, עזרה לו לקשט את האוסף בפרחים, דגים, צדפים וחלקי הגוף העדינים.

כשהיה רויש בן 24, הבית שלו הפך לפופולרי ביותר ומשך את תשומת לבם של נכבדים זרים רבים. בשנת 1697 פיוטר הגדול וניקולאיס וויצן ביקרו את ביתו וראו כל הדגימות שהיו בחמישה חדרים, במשך יומיים בכל שבוע הבית היה פתוח לציבור. הוא הסביר לפיוטר, שהתעניין מאוד במדע, כיצד לתפוס פרפרים ואיך לשמר אותם. היה להם עניין משותף בלטאות. [11] בשנת 1717, במהלך ביקורו השני, מכר רויש את האוסף שלו לפיוטר הגדול תמורת 30,000 גילדן, כולל סודות השימור והחניטה. [12] רויש סירב לעזור כאשר היה צריך לארוז ולתייג את האוסף. האריזה לקחה יותר מחודש, אך בינתיים פרצה המלחמה הצפונית הגדולה שמנעה את ההובלה של האוסף. בגלל המלחמה הצפונית הגדולה בשנה שלאחר מכן, האוסף נשלח בשתי אוניות. האוסף היה שלם, והשמועות על המלחים ששתו את האלכוהול אינן נכונות.

רויש החל מיד להכין אוסף חדש בביתו. לאחר מותו אוסף זה נמכר לאוגוסט מלך פולין ולטביה.[13] בעוד שכמה פריטים מאוספיו נותרו, אף אחת מהדיורמות שלו לא שרדה. ידוע עליהם רק באמצעות מספר תחריטים, ובמיוחד אלה של קורנליוס הויברטס.

הוא נבחר לעמיתו של החברה המלכותית בשנת 1715.[14] הוא צויר על ידי חתנו ג'וריאן פול.

במוזיאון לאנתרופולוגיה ואתנוגרפיה בסיינט פיטרסברג, אפשר לראות 900 מוצגים מהאוסף המקורי של פרדריק שנמכר לפיוטר הגדול. [15]

רשימת הפרסומים של פרדריך רוישעריכה

  • Disputatio medica inauguralis de pleuritide. Dissertation, Leiden, 1664.
  • Dilucidatio valvularum in vasis lymphaticis et lacteis. Hagae-Comitiae, ex officina H. Gael, 1665; Leiden, 1667; Amsterdam, 1720. 2. Aufl. 1742.
  • Museum anatomicum Ruyschianum, sive catalogus rariorum quae in Authoris aedibus asservantur. Amsterdam, 1691. 2. Aufl. 1721; 3. Aufl. 1737.
  • Catalogus Musaei Ruyschiani. Praeparatorum Anatomicorum, variorum Animalium, Plantarum, aliarumque Rerum Naturalium. Amsterdam: Janssonio-Waesbergios, 1731.
  • Observationum anatomico-chirurgicarum centuria. Amsterdam 1691; 2. Aufl. 1721: 3. Aufl. 1737.
  • Epistolae anatomicae problematicae. 14 Bände. Amsterdam, 1696-1701.
  • Het eerste Anatomisch Cabinet. Amsterdam, Johan Wolters, 1701
  • Thesaurus anatomicus. 10 Delen. Amsterdam, Johan Wolters, 1701–1716.
  • Adversarium anatomico-medico-chirurgicorum decas prima. Amsterdam 1717.
  • Curae posteriores seu thesaurus anatomicus omnium precedentium maximus. Amsterdam, 1724.
  • Thesaurus animalium primus. Amsterdam, 1728. 18: Amsterdam, 1710, 1725.
  • Curae renovatae seu thesaurus anatomicus post curas posteriores novus. Amsterdam, 1728.
  • Samen met Herman Boerhaave: Opusculum anatomicum de fabrica glandularum in corpore humano. Leiden, 1722; Amsterdam, 1733.
  • Tractatio anatomica de musculo in fundo uteri. Amsterdam, 1723.
  • Opera omnia. 4 Bände. Amsterdam, 1721.
  • Opera omnia anatomico-medico-chirurgica huc usque edita. 5 Bände. Amsterdam, 1737.
  • Herbarivm Rvyschianvm, in Mvsei Imperialis Petropolitani, vol. 1, pars secvnda. Petropolitanae, 1745.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פרדריך רויש בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Frederik Ruysch's Anatomical Dioramas.
  2. ^ Kooijmans, L. (2004). De doodskunstenaar, de anatomische lessen van Frederik Ruysch. Amsterdam: Bert Bakker.
  3. ^ "Hirschsprung Disease: Background, Pathophysiology, Epidemiology". 2017-01-08
  4. ^ Boer, Lucas; Radziun, Anna B.; Oostra, Roelof-Jan (2017). "Frederik Ruysch (1638–1731): Historical perspective and contemporary analysis of his teratological legacy". American Journal of Medical Genetics Part A. 173 (1): 16–41. doi:10.1002/ajmg.a.37663. PMC 5215407. PMID 27126916.
  5. ^ Dohmen, J. (1982) Wetenschappelijke erediensten voor publiek. De anatomische lessen van Frederik Ruysch. In: 1632- 1982. 350 Jaar wetenschap in Amsterdam. Folia Civitatis, 9 januari 1982, nr. 19. p. 19.
  6. ^ Israel, J.I (1995) The Dutch Republic: Its Rise, Greatness and Fall, 1477-1806, p. 907.
  7. ^ 1 2 Hansen, Julie V. (December 1996). "Resurrecting Death: Anatomical Art in the Cabinet of Dr. Frederik Ruysch". The Art Bulletin. 78: 663–679.
  8. ^ IJpma, Frank F.A.; Radziun, Anna; van Gulik, Thomas M. (September 2013). "'The anatomy lesson of Dr. Frederik Ruysch' of 1683, a milestone in knowledge about obstetrics". European Journal of Obstetrics & Gynecology and
  9. ^ Knoeff, Rina (February 2015). "Touching anatomy: On the handling of preparations in the anatomical cabinets of Frederik Ruysch (1638–1731)". Studies in History and Philosophy of Science Part C: Studies in History and Philosophy of Biological and Biomedical Sciences. 49: 32–44.
  10. ^ Kemp, Martin (1999). "Babes in bottles: the anatomical art of Frederik Ruysch". Nature. 399, no. 6731: 34.
  11. ^ Driessen, J. (1996) Tsaar Peter de Grote en zijn Amsterdamse vrienden, p. 8.
  12. ^ Driessen-Van het Reve, J.J. (2006) De Kunstkamera van Peter de Grote. De Hollandse inbreng, gereconstrueerd uit brieven van Albert Seba en Johann Daniel Schumacher uit de jaren 1711-1752. English summary, p. 338.
  13. ^ Kapitel 6 Archived 2007-06-11 at the Wayback Machine.
  14. ^ Fellows Details". Royal Society. Retrieved 10 May 2014.
  15. ^ Boer, Lucas; Radziun, Anna B.; Oostra, Roelof-Jan (2017). "Frederik Ruysch (1638–1731): Historical perspective and contemporary analysis of his teratological legacy". American Journal of Medical Genetics Part A. 173 (1): 16–41. doi:10.1002/ajmg.a.37663. PMC 5215407. PMID 27126916.