פרדריק גואולנד הופקינס
סר פרדריק גואולנד הופקינס (באנגלית: Sir Frederick Gowland Hopkins; 20 ביוני 1861 - 16 במאי 1947) היה ביוכמיאי אנגלי שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1929 על גילוי הוויטמינים. נשיא החברה המלכותית בין השנים 1930 - 1935.[1]
 | |
| לידה |
20 ביוני 1861 איסטבורן,אנגליה, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
16 במאי 1947 (בגיל 85) קיימברידג',אנגליה,הממלכה המאוחדת |
| ענף מדעי |
ביוכימיה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
Thomas Stevenson |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיהעריכה
שנותיו הראשונותעריכה
הופקינס נולד בשנת 1861, גדל באיסטבורן, עיר בסאסקס שבאנגליה, עם אמו ודודו. אביו נפטר כשהיה תינוק.[3] כילד, התעניין בספרות ובכתיבה, וגם אהב לחקור את החיים על שפת הים בעזרת מיקרוסקופ. בגיל 10 אמו עזבה את הבית, הופקינס למד בבית הספר של לונדון. הוא היה תלמיד מבריק והצטיין בכימיה. בגיל 17 עזב את בית הספר ולקח קורס ערב בכימיה. לאחר מכן למד בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.[2]
עד גיל 28 נאלץ הופקינס לעבוד כדי לממן את הלימודים בבית הספר לרפואה[5] הוא סיים את לימודיו בזמן הקצר ביותר האפשרי. לאחר מכן עבד במעבדה בבית החולים Guy, בלונדון.[2]
אוניברסיטת קיימברידג'עריכה
בשנת 1898 הופקינס הוזמן לאוניברסיטת קיימברידג' כדי לחקור את ההיבטים הכימיים של הפיזיולוגיה. באותה תקופה ביוכימיה לא הייתה ענף נפרד במדע, הופקינס הסכים להצעה כדי ללמוד ולפתח את התחום. מאוחר יותר התמנה לחבר ומורה בעמנואל קולג', קיימברידג'. בשנת 1910 הפך לחבר בטריניטי קולג', קיימברידג' וחבר כבוד בעמנואל קולג'. רק בגיל 49, כאשר הפך לחבר בטרנטיני קולג' קיבל שכר הולם.[6] בשנת 1914 הפך לפרופסור הראשון לביוכימיה באוניברסיטת קיימברידג' וכיהן כראש המחלקה לביוכימיה בקיימברידג'. בשנת 1925, לאחר שפיתח את תחום הביוכמייה, הוקם מבנה למחלקה החדשה לביוכימיה באוניברסיטת קיימברידג'.[2]
מחקריועריכה
בשנת 1912 פרסם את מחקרו הידוע ביותר, בו הוא גילה את הויטמינים. מחקרו של הופקינס נערך בקבוצת עכברים, אותם האכיל במרכיבים מרכזיים בחלב - שומנים, חלבונים ופחמימות, במקום בחלב עצמו. הוא ראה שתזונה זו לא הספיקה לעכברים לגדול ולהתפתח כראוי, גם עם תוספי מינרלים. עבודתו קבעה כי יש גורמים נוספים בחלב החשובים לתזונה נכונה, אותם הוא כינה "accessory food factors" (בתרגום חופשי: תוסף משלים תזונה). ממצאיו בנושא היו הראשונים להסביר את הרעיון של ויטמינים. על גילוי זה חלק הופקינס את פרס נובל לשנת 1929 לפיזיולוגיה או לרפואה עם כריסטיאן אייקמן.[4]
להופיקנס גילויים נוספים, ביניהם:
- גילוי הטריפטופן, השיטה לבידודו ולזיהוי מבנהו[2]
- טריפטופן וחומצות אמינו אחרות לא יכולות להיווצר בגוף אלא מסופקות על ידי תזונה נכונה[4]
- גלוטתיון יכול להיות טריפפטיד של חומצה גלוטמית, גליצין וציסטאין[7]
- קסנטין אוקסידז (אנזים המצוי ברקמה) מזרז את החמצון של קסנטין והיפוקסנטין לחומצת שתן[2]
- השרירים צוברים חומצה לקטית בזמן פעולתם[2]
- פיתוח תגובת צבע חדשה לחומצה לקטית[2]
פרסים ואותות כבודעריכה
בין השנים 1930- 1935 הופקינס כיהן כנשיא של החברה המלכותית. במהלך תקופה זו השפיע רבות על בני דורו.[2]
להופקינס תארים מכובדים נוספים:[2]
- מסדר ההצטיינות בשנת 1935
- מדליית קופלי בשנת 1926
- תואר אבירות בשנת 1925
- המדליה המלכותית בשנת 1918
חיים אישייםעריכה
בשנת 1898 התחתן הופקינס עם ג'סי אן סטיבנס.[2] לזוג שתי בנות, אחת מהן סופרת וארכאולוגית באוניברסיטת קיימברידג'.[4]
המשורר ג'ראד מנלי הופקינס היה בן דודו הרחוק.[4]
קישורים חיצונייםעריכה
- פרדריק גואולנד הופקינס, באתר פרס נובל (באנגלית)
- פרדריק גואולנד הופקינס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פרדריק גואולנד הופקינס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)