פרדריק הראשון, מלך דנמרק

פרדריק הראשון, מלך דנמרקדנית: Frederik I, בנורווגית: Fredrik I; ‏7 באוקטובר 147110 באפריל 1533) היה מלך דנמרק ומלך נורווגיה מ-1523 ועד למותו. הוא היה המלך הקתולי האחרון של דנמרק וכל המלכים שמלכו אחריו החזיקו בדת הלותרנית.

פרדריק הראשון, מלך דנמרק
Frederik I (בדנית)
Fredrik I (בנורווגית)
פרדריק הראשון, מלך דנמרק
פרדריק הראשון, מלך דנמרק
לידה 7 באוקטובר 1471
טירת הדרסלבהוס, דנמרק
פטירה 10 באפריל 1533 (בגיל 61)
טירת גוטורפ, שלזוויג (כיום בגרמניה)
מדינה דנמרקדנמרק דנמרק
נורווגיהנורווגיה נורווגיה
מקום קבורה קתדרלת שלזוויג
בת זוג אנה מברנדנבורג
סופיה מפומרניה
שושלת בית אולדנבורג
אב כריסטיאן הראשון, מלך דנמרק
אם דורותיאה מברנדנבורג
צאצאים קתרינה
כריסטיאן
דורותיאה
הנס
אליזבת
אדולף
אנה
דורותיאה
פרדריק
מלך דנמרק ומלך נורווגיה
152310 באפריל 1533
(כ־10 שנים)
פרסים והוקרה
מסדר הפיל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייו

עריכה

פרדריק היה בנם של המלך הראשון מבית אולדנבורג כריסטיאן הראשון מלך דנמרק, נורווגיה ושוודיה ושל דורותיאה מברנדנבורג. ב-1482, כאשר הוא היה בן 11, הוא נבחר להיות דוכס שותף של שלזוויג והולשטיין, זמן קצר לאחר מות אביו. שותפו לדוכסות היה אחיו שהיה מבוגר ממנו בעשר שנים, הנס. ב-1490, כאשר הגיע פרדריק לבגרות, חולקו שתי הדוכסויות בין שני האחים.

ב-1500 הוא שכנע את אחיו לכבוש את דיטמרשן וצבא גדול גויס לא רק מהדוכסויות, אלא גם מכל ממלכות איחוד קאלמאר שהנס היה מלכם לזמן קצר. בנוסף, לקחו חלק במערכה זו שכירי חרב גרמנים לאין ספור. בכל אופן, מסע מלחמה זה כשל כישלון חרוץ בקרב המינגשטדט, בו אבדו את חייהם שליש מהאבירים של שלזוויג ושל הולשטיין.

כבר ב-1513 הציעה קבוצה של אצילים מיוטלנד לפרדיריק את כס המלכות, כאשר אחיו הנס מת, אך הוא דחה את ההצעה, בהאמינו, בצדק, שרוב האצולה הדנית תתמוך בנסיך כריסטיאן.

ב-1523 אולץ אחיינו של פרדריק, כריסטיאן השני, מלך דנמרק, נורווגיה ושוודיה, על ידי האצולה להתפטר מתפקידו ופרדריק ירש אותו על כס המלכות כפרדריק הראשון. לא ברור עם פרדריק רכש אי פעם את השפה הדנית. לאחר שהיה למלך, הוא המשיך לבלות את רוב זמנו בגוטורפ, טירה ואחוזה בעיר שלזוויג.

ב-1524 ו-1525 היה על פרדריק לדכא מרידות בקרב האיכרים של יוטלנד ושל סקונה שדרשו את השבתו לכס המלוכה של כריסטיאן השני. שיאו של המרד הגיע ב-1525, כאשר פלש סורן נורבי, מושל גוטלנד לבלקיניה בניסיון להחזיר את כריסטיאן לשלטון. הוא גייס 8,000 איש, שצרו על טירת הלסינגבורג. המצביא של פרדריק, יוהאן רנצאו, נע בראש צבאו לסקונה והביס את האיכרים באפריל ובמאי. לאחר הקרב בלונד, נמלטו המורדים לתוך הקתדרלה וחייליו של רנצאו גררו 60 איש מהכנסייה והוציאו אותם להורג בו במקום. כ-3,000 מורדים נהרגו עד לדיכוי המרד.

פרדריק מילא תפקיד מרכזי בהפצת לימוד הלותרניזם בכל רחבי דנמרק. על פי כתב הזכויות שנחתם עם הכתרתו הוא הפך להיות המגן הרשמי של הכנסייה הקתולית בדנמרק. במסגרת תפקידו זה, הוא עמד על זכותו לבחור את הבישופים לדיוקסיות בדנמרק. כריסטיאן השני לא גילה סובלנות כלפי הפרוטסטנטיות, אך פרדריק נקט בגישה יותר אופורטוניסטית. לדוגמה, הוא ציווה שהלותרנים והקתולים יחלקו את אותן כנסיות. הוא עודד את פרסום הגרסה הראשונה של התנ"ך בשפה הדנית. ב-1526, כאשר עמד מעל ראשו של הנס טאוזן, איום במאסר ומשפט בעוון כפירה, מינה אותו פרדריק להיות הכומר האישי שלו כדי שהוא ייהנה מחסינות. החל מ-1527, אישר פרדריק את סגירתם של מנזרים פרנציסקנים ב-28 ערים דניות. בכמה מקרים, הוא הציע סכומים קטנים של כסף לנזירים העקורים. הוא ניצל רגשות אנטי-ממסדיים שהיו שכיחים בקרב אנשים מסוימים כנגד ההיררכיה הכנסייתית והאצולה הקתולית של דנמרק וכן ניהל תעמולה לצמצם את כוחם של הבישופים והאצילים הקתולים. הוא היה מוכשר מספיק כדי למנוע מלחמה כוללת בין הפרוטסטנטים לבין הקתולים.

ב-1532 הוא הצליח ללכוד את כריסטיאן השני שניסה לבצע שיבה פוליטית מנורווגיה. המתחים בין הקתולים לבין הפרוטסטנטים הגיעו לנקודה חמה שהובילה למלחמת אזרחים לאחר מותו של פרדריק. למרות שהוא היה מלך נורווגיה, הוא מעולם לא ביקר בה. הוא מעולם לא הוכתר כמלך נורווגיה, ולפיכך הוא נשא את התואר "מלך דנמרק, הונדים והגותים והמלך הנבחר של נורווגיה". פרדריק הראשון מת ב-10 באפריל 1533 בגוטורפ, בגיל 61 והוא נקבר בקתדרלת שלזוויג.

משפחתו

עריכה

ב-1491, כאשר עוד היה פרדריק דוכס, מתה בלידתה אשתו הראשונה, קתרינה, והותירה אותו עם בת שנקראה על שם אמה. קתרינה נישאה לגנרל הרמן הויר, בנה של מרגרטה פון שק[דרוש מקור].

ב-10 באפריל 1502 נשא פרדריק לאישה את אנה מברנדנבורג ואתה הוא הביא לעולם את:

אנה מתה ב-1514 בהיותה בת 26.

ארבע שנים לאחר מכן, ב-1518, בקיל, נשא פרדריק לאישה את סופיה מפומרניה, שהייתה בת 20, בתו של בוגיסלב העשירי, דוכס פומרניה. סופיה ופרדריק הביאו לעולם שישה ילדים:

  • הנס השני, דוכס שלזוויג-הולשטיין (1580-1521)
  • אליזבת (1586-1524)- נישאה למגנוס השלישי, דוכס מקלנבורג-שוורין ולאחר מכן לאולריך השלישי, דוכס מקלנבורג-גיסטרוב.
  • אדולף (1586-1526) – דוכס הולשטיין-גוטורפ.
  • אנה (1535-1527).
  • דורותיאה (1575-1528) – נישאה לכריסטוף, דוכס מקלנבורג-שוורין.
  • פרדריק (1556-1532) – נסיך בישוף הילדסהיים ובישוף שלזוויג.

אילן יוחסין

עריכה
כריסטיאן החמישי, רוזן אולדנבורג
 
אגנס מהולשטיין-הרינגן
 
גרהרד השישי, רוזן הולשטיין-רנדסבורג
 
קתרינה אליזבת מבראונשווייג-לינבורג
 
פרידריך הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג
 
אליזבת מבוואריה, נסיכת הבוחר מברנדנבורג
 
רודולף השלישי, דוכס סקסוניה-ויטנברג
 
ברברה מלגניקה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דיטריך, רוזן אולדנבורג
 
 
 
 
 
הלוויג מהולשטיין
 
 
 
 
 
יוהאן, מרקיז ברנדנבורג-קולמבאך
 
 
 
 
 
ברברה מסקסונה-ויטנברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כריסטיאן הראשון, מלך דנמרק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דורותיאה מברנדנבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרדריק הראשון, מלך דנמרק


קישורים חיצוניים

עריכה