פרדריק קיש

איש צבא ומנהיג ציוני

פרדריק הרמן קישאנגלית: Frederick Hermann Kisch,‏ 23 באוגוסט 18887 באפריל 1943) היה איש צבא יהודי-בריטי ומנהיג ציוני.

פרדריק הרמן קיש
Frederick Hermann Kisch
הבריגדיר פרדריק קיש
הבריגדיר פרדריק קיש
הבריגדיר פרדריק קיש
לידה 23 באוגוסט 1888
דרג'ילינג, הודו
נהרג 7 באפריל 1943 (בגיל 54)
ואדי עקרית, תוניסיה
מקום קבורה בית הקברות הצבאי אנפידאוויל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי הצבא הבריטי
תקופת הפעילות 19091919, 19391943
דרגה בריגדיר גנרל (צבא בריטניה) בריגדיר גנרל
תפקידים בשירות
מפקד חיל ההנדסה המלכותי בצפון אפריקה (מלחמת העולם השנייה)
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
* המערכה במסופוטמיה
* החזית המערבית
מלחמת העולם השנייה
* מבצע לפיד
* המערכה בתוניסיה
עיטורים
מפקד, מסדר האימפריה הבריטית
עמית, מסדר האמבט
אות השירות המצוין
קצין, לגיון הכבוד (צרפת)
צלב המלחמה (צרפת), עם עלה דקל
מסדר וון הו (טאיוואן)
הנצחה
כפר קיש,
שדרות קיש בחיפה,
רחוב קיש בפתח תקווה,
רחוב קיש בנתניה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

קיש נולד בהודו להרמן מיכאל קיש (ממשפחת קיש) ולאליס שרלוט לבית אלקין, ואח לססיל, אתל, אוולין ודורותי. המשפחה הייתה משפחה יהודית-בריטית שמוצאה מפראג. אביו כיהן כמנהל הדואר בבנגל, ובהמשך כמנהל הדואר ההודי[1].

הוא למד בקולג' היהודי בלונדון, ולאחר מכן בקליפטון קולג' בבריסטול, ואחרי לימודים באקדמיה הצבאית המלכותית בווליץ', הוסמך כקצין ביולי 1907.

בשנים 1909–1914 שירת כקצין בחיל ההנדסה הבריטי בהודו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נשלח לצרפת, בה נפצע פעמיים. לאחר החלמתו נשלח לעיראק, שם נפצע בשלישית. בעקבות זאת עבר לשרת במחלקת המשטרה הצבאית החשאית במשרד המלחמה בלונדון עד סיום המלחמה. עם תום המלחמה שימש חבר במשלחת הבריטית לשיחות השלום בפריז.

פעילות ציונית

עריכה

בדצמבר 1922 הצטרף להנהלה הציונית[2] והיה מנהל המחלקה המדינית של ההנהלה הציונית בירושלים בשנים 1923 עד 1929. מתוקף תפקידו עסק במגעים עם הבריטים על מגוון נושאים הקשורים ליישוב היהודי בארץ ישראל, בהם "חוק הנתינות", שקבע מתן אזרחות ארץ ישראלית לעולים, ארגון שלטון עצמי במועצות מקומיות וחקיקת חוקים. קיש תמך בפעילות משותפת של יהודים וערבים להטבת תנאי החיים בארץ ישראל והטיף לאחדות כל הפלגים בציונות. הוא הזהיר שמאבקים בין הפועלים למעבידים נותנים רושם רע לגורמים בינלאומיים העלולים לחשוש מהשפעה קומוניסטית של העולים מרוסיה[3].

בשנת 1929 התמנה לראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, שבאה במקום המחלקה המדינית של ההנהלה הציונית, תפקיד אותו מילא עד 1931, עת התפטר והוחלף על ידי חיים ארלוזורוב[4]. בשנת 1932 התמנה לחבר מועצת הדרכים הארצישראלית[5]. בשנה זאת עבר להתגורר בתל אביב[6], ופתח את "האגודה לעידוד המסחר בין בריטניה וארץ ישראל"[1]. קיש נכנס לשותפות עם רוזנגארט בניסיונות דיג במפרץ אילת, אולם ניסיונות אלו נכשלו. בשנת 1934 עבר לחיפה, בה בנה את ביתו (אשר לימים, בשנת 1958, נרכש על ידי עיריית חיפה ועל גבי המגרש שלו הוקם מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית). הוא המשיך בפעילות ציבורית מקומית וארצית. ביולי 1938 הגיש למפקד משטרת המנדט בחיפה תזכיר על המצב הביטחוני עם דרישות היישוב היהודי[7].

 
קיש, זמן קצר לפני מותו

קיש התנגד להסכם ההעברה, טען שתועלתו קטנה וראה בו "מוסד מזיק לאינטרסים היהודיים, ואולי אף כמוסד שסופו להמיט עלינו שואה איומה"[8]. בנובמבר 1937 זכה בתביעת דיבה נגד סאטון האצ'יסון אשר פרסם עליו שהוא מעל בתפקידו כקצין בצבא הבריטי בגלל אהדתו לבולשביזם. קיש קיבל התנצלות, פיצוי של מאה לירות והוצאות משפט[9].

בזכות הרקע הבריטי והצבאי שלו זכה להתקרב אל בכירי המנדט, ואף אל מנהיגי ערבים. קיש היה מתון בדעותיו וניסה ליצור יחסים תקינים עם ערביי הארץ. הוא התקרב לשריף חוסיין בן עלי, שהכריז על עצמו מלך חג'אז, ולבנו האמיר עבדאללה[10].

בתחילת מאי 1939 נפצע קיש בהתרסקות מטוס שטס מאלכסנדריה לדרום אפריקה[11]. הפציעה לא מנעה ממנו להמשיך במשימת גיוס הכספים עבור הקרן הקיימת, עבורה טס לדרום אפריקה[12].

בספורט

עריכה

במקביל לעבודתו בהסתדרות הציונית, כיהן קיש כנשיא כבוד של הסתדרות "מכבי" מתחילת שנת 1926[13]. באמצע 1927 התפטר מתפקיד נשיא הכבוד של מכבי בהסבירו שאינו יכול להקדיש זמן מספק לתפקיד בגלל עומס עבודתו. בעיתונות הועלו השערות שונות לגבי סיבות שעומדות מאחורי ההתפטרות[14]. לאחר סיום תפקידו במחלקה המדינית של סוכנות היהודית, המשיך קיש בפעילות בתחום הספורט. עם הקמת הועד האולימפי הארצישראלי, נתמנה קיש ליו"ר הוועד[15][16], ובמסגרת תפקידו זה ניהל מגעים עם הוועד האולימפי הבינלאומי[17]. כן כיהן בנשיאות "מכבי"[18].

 
בית קיש בחיפה, במרומי הכרמל, שדרות הנשיא 89. כיום נמצא בבית מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית.

מותו

עריכה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שב לשרת בצבא הבריטי בצפון אפריקה. לאחר שחרור בנגאזי התמנה למושלה והועלה לדרגת קולונל, ובהמשך התמנה לקצין הנדסה ראשי של הארמייה השמינית בצפון אפריקה, והועלה לדרגת בריגדיר[19]. תחת פיקודו של ברנרד לו מונטגומרי.

קיש, שהיה הקצין היהודי הבכיר ביותר בצבא הבריטי בתקופתו, נהרג במהלך שירותו, כאשר עלה על מוקש בתוניסיה, באפריל 1943[20]. הוא נקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי באנפידאוויל (Enfidaville), כ-100 ק"מ דרומית לעיר תוניס[20]. בעקבות נפילתו, הורד הדגל על בית המוסדות הלאומיים לחצי התורן[19]. מיד לאחר מותו, הוחלט להנציח את שמו על ידי נטיעת יער בסביבת קריית ענבים לזכרו[21], וכן בהקמת יישוב לחיילים משוחררים לכשישובו בסוף המלחמה. לפעולה זאת התגייסו נכבדים בריטיים, בהם וינסטון צ'רצ'יל, והיא התממשה ב-1946 עם הקמת כפר קיש. ועד ידידי הטכניון בארצות הברית הקדיש 200,000 דולר להקמת מעבדות בטכניון לזכרו[22]. בנוסף, על שמו רחוב מרכזי בכרמל בחיפה ורחובות נוספים ברחבי ישראל.

משפחתו

עריכה

קיש נישא בנישואים ראשונים לרות לאורה לבית פרנקלין, ולזוג נולדו שני ילדים (מיכאל סמואל ויונתן בנג'מין). בהמשך נישא לג'יאן לבית קולין.

נכדו, יואב קיש (בנו של מיכאל), הוא טייס קרב בחיל האוויר הישראלי ובאל על לשעבר, חבר הכנסת, ושר החינוך מטעם הליכוד[20]. בנוסף יש לו עוד ארבעה נכדים.

לקריאה נוספת

עריכה

ספרו:

עליו:

  • Norman Bentwich & Michael Kisch, Brigadier Frederick Kisch, Vallentine Mitchell, London, 1966
  • משה יגר, תולדות המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, פרק ג', ירושלים: מוסד ביאליק, 2011

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פרדריק קיש בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 קולונול פרדריק הרמן קיש, דבר, 1 ביוני 1953
  2. ^ ישיבת ההנהלה הציונית בירושלים, דואר היום, 4 בדצמבר 1922
  3. ^ שיחה עם הקול' קיש, דבר, 21 באוגוסט 1925
  4. ^ 'מסיבת פרידה לקול' קיש', דבר, 27 ביולי 1931, עמ' 1. 'תה-הפרידה למפקד קיש', דואר היום, 27 ביולי 1931, עמ' 1.
  5. ^ דבר הנציב על תיקון דרכים בא"י, דבר, 1 ביולי 1932
  6. ^ קול' קיש בת"א, דבר, 21 בפברואר 1932
  7. ^ דרישות היישוב היהודי בחיפה, דבר, 22 ביולי 1938
  8. ^ פ.ה. קיש, בעניין ה"העברה", דבר, 13 באוקטובר 1935
  9. ^ נתבדתה עלילה על קולונול קיש, דבר, 7 בנובמבר 1937
  10. ^ ניר כהן, באיחור של מאה: נחשף פרוטוקול הפגישה בין מלך ירדן להנהגת היישוב, באתר ynet, 18 בנובמבר 2018
  11. ^ תאונה לקולונול קיש באפריקה, דבר, 2 במאי 1939
  12. ^ מקובנה עד ניו יורק: אם אשכחך ירושלים, דבר, 18 במאי 1939
  13. ^ צבי לוי, חגיגת יובל העשרים, דואר היום, 10 בפברואר 1926
    מכתב המפקד קיש להסתדרות מכבי, דואר היום, 13 במאי 1926
  14. ^ התפטרותו של קול' קיש מנשיאות ה"מכבי", הצפון, 17 ביוני 1927
  15. ^ באיגוד האולימפי, דואר היום, 28 ביוני 1934
  16. ^ חיפה, לכבוד השחיינים מיון, דבר, 3 בספטמבר 1937
  17. ^ הקול. קיש במצרים, דבר, 27 במרץ 1938
  18. ^ החלטות ובחירות, הַבֹּקֶר, 2 בדצמבר 1935
  19. ^ 1 2 אבל פ.ה. קיש, דבר, 16 באפריל 1943
  20. ^ 1 2 3 אריק בנדר, ‏5 חברי כנסת חדשים יאלצו לוותר על הדרכון הזר, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2015
  21. ^ נציגי היישוב השלטונות והצבא בשתילת יער הבריגדיר קיש, דבר, 23 בפברואר 1944
  22. ^ אל. לובראני, מעבדות בתכניון על שמו של קיש, דבר, 20 באפריל 1948