פרד דונקל

עיתונאי גרמני

פרד פרידריך אוטו דוּנקֶלגרמנית: Friedrich Otto Fred Dunkel ; ‏ (31 במרץ 189116 במאי 1948) היה עיתונאי, איש עסקים וקולנוען גרמני, ומחלוצי תעשיית הקולנוע בארץ ישראל לפני קום המדינה.

פרד דונקל
Fred Dunkel
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 31 במרץ 1891
ארפורט, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 במאי 1948 (בגיל 57) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו

עריכה

דונקל נולד בעיר ארפורט שבגרמניה למשפחה פרוטסטנטית. את לימודיו עשה בציריך ובמילאנו, ובשנת 1913 החל לעבוד בהפקת סרטים. בזמן מלחמת העולם הראשונה גויס לשרת כנהג בצבא הגרמני. בתפקיד זה נשלח במסגרת חיל המשלוח הגרמני לארץ ישראל, וחזר ממנה לגרמניה מוקסם כולו. בתום המלחמה שב לעבוד בתעשיית הסרטים בברלין, ואף נשא לאישה את צילה אנדרמן, יהודייה אמידה, בעלת רשת של חנויות שוקולד בברלין, שבהן נהג לבקר בתכיפות.

בשנת 1932 צילם את מסע הבחירות של אדולף היטלר. במסגרת החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני שהנהיגו הנאצים נדרש דונקל לגרש את אשתו היהודייה. הוא החליט להימלט מגרמניה, אולם לא רצה להותיר מאחור את כספיהם. הוא משך מחשבון הבנק שלהם סכום כסף גדול, ובעקבות כך נשאל על ידי השלטונות אם הוא מתכנן להוציא את הכספים מגרמניה, פעולה שהייתה בלתי חוקית. חוקרי הגסטפו לא קיבלו את טענתו של דונקל, שהכסף נדרש לו להוצאות שוטפות ולכיסוי חובותיו, והאשימו אותו בכוונה להוציא את הכסף לחשבון הבנק שלו בשווייץ. דונקל הודה כי יש לו חשבון כזה, אך טען כי הוא שריד ממסע עסקים שערך בעבר. הוא הציע לגסטפו לנסוע איתו לשווייץ ולהוכיח את טענותיו. החוקרים התרצו וליוו אותו ואת משפחתו אל מעבר לגבול. רק לאחר שנמצאו בטריטוריה שווייצרית גילו הגרמנים כי דונקל החביא את הכסף באחת המזוודות, אולם לא היו יכולים לעצור אותו. הוא המשיך משם לארץ ישראל, והמשטר הנאצי הכריז עליו כעריק.

בארץ ישראל המנדטורית התיישבה משפחת דונקל ברחוב גורדון בתל אביב. דונקל פתח בביתו את מעבדת הפילם הראשונה בארץ שעסקה בסרטים מדגמי 16, 9 ו-8.5 מ"מ.[1] הוא הקים חברת הפקות בשם "הפילם הארצישראלי" ("פא"י"). בשל העובדה שלא למד עברית מעולם, התיידד בארץ בעיקר עם דוברי גרמנית, בקרב חברי הבוהמה שברחו ארצה מפני רדיפות הגרמנים. הוא הכיר את הלמר לרסקי, במאי הסרטים "עבודה ואדמה", את הקולנוען ירושלים סגל ואת הצלם זולטן קלוגר. על פי עדותו של הצלם רולף קנלר, שאף דונקל להיות "אחד מאיתנו, אבל לא הלך לו כל כך".

בתחילת שנות הארבעים נפטרה אשתו צילה כתוצאה מסיבוך בניתוח. דונקל נישא שנית ב-1943 למרתֶה הרשמן, פליטה יהודייה מפראג, שניצלה מטביעה בפיצוץ אוניית הגירוש "פאטריה". בתחילת 1948 נולדה בתם, רותי. דונקל השקיע מאמצים רבים בהבטחת ביטחונן הכלכלי של בנות משפחתו, והרבה לצלם את בתו בחודשי חייה הראשונים. ב-16 במאי 1948, יומיים לאחר הכרזת מדינת ישראל, תקפו מטוסים מצריים את תל אביב. שתי פצצות הוטלו בסמוך לבית משפחתו. מעוצמת הרעש לקה דונקל בלבו והתמוטט ליד מיטתה של בתו התינוקת. למרות העובדה שנרשם בתעודת הזהות הארצישראלית שלו כיהודי, לא התגייר דונקל מעולם. בשל כך סירבו אנשי חברה קדישא לקבור אותו בבית עלמין יהודי. ולכן נקבר בבית הקברות הקתולי "טֶרָה סַנטָה" ביפו, בלוויה חפוזה שנערכה תחת אש.

עבודתו המקצועית בארץ ישראל

עריכה

במעבדה שהקים בביתו עסק פרד דונקל בסרטים מסוג 16, 9 ו-8.5 מ"מ. הייתה זו המעבדה הראשונה בארץ שעסקה בסרטי 16 מ"מ, ודונקל, אשר נחשב כחלוץ בתחום זה, פעל רבות לקידום השימוש בסרטים אלו, מטעמי נוחיות, חיסכון ובטיחות. בין השנים 1944-1939 עבד בשיתוף פעולה עם קרן קיימת לישראל בהפקת כמה מסרטי הקרן. דונקל היה היחיד בארץ שהחזיק ברשותו מלאי של חומר גלם וציוד המתאימים להפקת סרטי 16 מ"מ. יצאו לו מוניטין של מי שיכול "לספק את הסחורה" במהירות, ואכן, בעת הצורך היה יכול להשלים פיתוח סרט בתוך יומיים מסיום הצילומים. הוא היה קנאי לשם שיצא לו, וכדי להגן עליו, נמנע מעבודה עם מתחרים פוטנציאליים וכן בשל כמות מוגבלת של חומר גלם מתאים, סירב לאפשר ליוצרים מקצועיים אחרים להשתמש במעבדתו לצורך פיתוח סרטים. בשל כך הפסיקה הקרן הקיימת לישראל את שיתוף הפעולה איתו, ומשנת 1944 נאלץ לעבוד כצלם משפחתי בלבד.

מבחר מסרטיו

עריכה
  • תל אביב - סרט קצר, מהראשונים שצולמו בצבע בארץ ישראל על ידי קולנוענים מקומיים. הסרט מציג את העיר העברית ומראותיה: ספינות בנמל תל אביב, סצינות רחוב, בית הכנסת המרכזי, כיכר דיזנגוף, שיט בירקון וגמלים פוסעים בחולות. יהודה נדיבי, מזכיר העיר תל אביב, הציג את הסרט בסיור הסברתי במזרח הרחוק וכתב לדונקל: "ברצוני לציין כי הסרט עשה רושם גדול על הצופים, יהודים ולא יהודים, בייחוד בערים בומבי, קלקוטה, רנגון וסינגפור. הסרט של תל אביב הרהיב את העיניים ביופיו ובצבעיו ועורר בלב האנשים געגועים גדולים לתל אביב ולארץ".
  • אביב בגליל - סקירת ההתיישבות היהודית בגליל העליון כפי שצולמה בידי דונקל באביב שנת 1940. הסרט מציג נופים ומקומות שונים מצפון הארץ, כמו העתיקות בכפר נחום, דייגים לחוף הכנרת, העיר צפת, ראש פינה, מחניים, קיבוץ עין גב וקיבוץ עמיר, האחרון שהוקם במסגרת יישובי חומה ומגדל כמה חודשים לפני צילום הסרט.
  • תעופה, סרפנד – שני קטעי סרטים שצולמו בזמן מלחמת העולם השנייה, ומתארים את התגבשותו של גרעין כח לוחם יהודי – הראשון באימוני התעופה של חניכי קורס הטיס בחברת "אווירון", והשני המציג את גיוסם של מתנדבים יהודיים בני ארץ ישראל לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה, ואת האימונים שעברו בבסיס סרפנד (כיום צריפין).
  • השיבה הביתה – סרט הסברה המציג את תלאותיהם של פליטים יהודיים בני אותה תקופה – גירוש מגרמניה הנאצית, העפלה בספינה רעועה וקליטה בארץ ישראל. הסרט, אשר הופק בשיתוף עם קרן היסוד וצולם בידי פרד דונקל, מפנה אצבע מאשימה כלפי המשטר הנאצי. משולבות בו סצינות מבוימות ואותנטיות של התנכלויות ליהודי גרמניה.
  • בהתנדב עם – סרט הסברה נוסף, המציג את עבודתם של החקלאים היהודיים בארץ ישראל, המעבדים את אדמתם ולוחמים להגן עליה. בין נופים פסטורליים של עבודה בשדה, רעיית צאן ומטעים מלבלבים, ניתן לראות גם צילומים נדירים של אימוני פלוגות הלילה, כח לוחם מיוחד של ארגון ההגנה בפיקודו של הקצין הבריטי אורד וינגייט, וכן צילום של משה דיין בעל שתי עיניים בריאות, קודם התקרית בסוריה שבה איבד אחת מעיניו.
     
    משה דיין, ראשון משמאל, בחברתם של לוחמי פלוגות הלילה, 1939-1938

באוסף סרטיו של פרד דונקל, אשר הופקד בארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג בידי בתו של דונקל, רותי גזית, מצויים גם סרטים המתארים את משחקי המכביה, את האונייה פאטריה הטובעת מול נמל חיפה, את מפעלי ים המלח בקלי"ה ותמונות מנמל תל אביב. כמו כן ישנם סרטים ביתיים רבים שצולמו בידי דונקל בחודשי חייו האחרונים, ובהם מככבת בתו התינוקת.

קישורים חיצוניים

עריכה

מבחר מסרטיו של פרד דונקל, מתוך אתר ארכיון שפילברג

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ סרטי ראינוע צרים, דבר, 28 בדצמבר 1938.