פרוטו-שמית

(הופנה מהדף פרוטושמית)

פרוטו-שמית היא השפה האם המשוערת של השפות השמיות. הכלי העיקרי בשחזור השפה הוא השוואה בין שפות שמיות שונות, שפות דומות להן ושפות שדוברו סמוך לאזור השפות השמיות. ההיסטוריה הכתובה הארוכה של משפחת השפות השמיות מסייעת לחקר השפה.

פונולוגיהעריכה

על פי רוב, משחזרים עבור הפרוטו-שמית עשרים ותשעה עיצורים ושלוש תנועות (i, a ו-u). התנועות יכולות להיות קצרות או ארוכות, והעיצורים יכולים לקבל (או לא לקבל) דגש חזק.

המצאי הפונמי של הפרוטו-שמית השתמר ברובו בערבית הקלאסית, ששימרה עשרים ושמונה פונמות עיצוריות מתוך העשרים ותשע שהיו בפרוטו-שמית. העיצורים שׁי"ן-ימנית וסמ"ך נתמזגו בערבית לפונמה אחת.

תעתיק שמי אפ"ב עברית ערבית דוגמאות
עברית ערבית
*s /s/ */s/ ס */s/ س סֶכֶר
סָגַד
סֵפֶר
سَكَّرَ
سَجَدَ
سِفْر
/ʃ/ */ʃ/ שׁ שָׁאַל
שָׁבַת
שָׁלוֹם
سَأَلَ
سَبَتَ
سَلَام
/ɬ/ */s/ שׂ */ʃ/ ش שְׂמֹאל
עֲשָׂרָה
שָׂטָן
شِمَال
عَشَرَة
شَيْطَان
מצאי העיצורים של הפרוטו-שמית
  שפתיים שיניים בתר-מכתשיים/
מכתשיים
חכיים וילוניים לועיים סדקיים
מרכזיים צדיים
אפיים *m [[[

עיצור דו-שפתי, אפי|m]]]||  ||*n [[[ עיצור מכתשי, אפי|n]]]||  ||   ||   ||   ||  

סותמים אטום *p [[[

עיצור דו-שפתי, סותם, אטום|p]]]||  ||*t [[[ עיצור מכתשי, סותם, אטום|t]]]||  ||   ||*k [[[ עיצור וילוני, סותם, אטום|k]]]||  || [[[ עיצור סדקי, סותם, אטום|ʔ]]]

קולי *b [[[

עיצור דו-שפתי, סותם, קולי|b]]]||  ||*d [[[ עיצור מכתשי, סותם, קולי|d]]]||  ||   ||*g [[[ עיצור וילוני, סותם, קולי|ɡ]]]||  ||  

נחצי *ṭ [[[

alveolar ejective|tʼ]]]||  ||   ||*q [[[ velar ejective|kʼ]]]||  ||

חוככים
או
מחוככים
אטום   *ṯ [[[

עיצור שיני, חוכך, אטום|θ]]]|| [[[ עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום|ʃ]]]
*s [[[ עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום|s]]]|| [[[ עיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום|ɬ]]]||  ||*ḫ [[[ עיצור ענבלי, חוכך, אטום|χ]]]||*ḥ [[[ עיצור לועי, חוכך, אטום|ħ]]]||*h [[[ עיצור סדקי, חוכך, אטום|h]]]

קולי   *ḏ [[[

עיצור שיני, חוכך, קולי|ð]]]||*z [[[ עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי|z]]]||  ||   || [[[ עיצור ענבלי, חוכך, קולי|ʁ]]]|| [[[ עיצור לועי, חוכך, קולי|ʕ]]]|| 

נחצי *ṱ [[[

dental ejective fricative|θʼ]]]||*ṣ [[[ alveolar ejective fricative|sʼ]]]||*ṣ́ [[[ alveolar lateral ejective fricative|ɬʼ]]]||  ||   ||   ||  

רוטט     *r [[[

עיצור מכתשי, מקיש|ɾ]]]||  ||   ||   ||   ||  

מקורב       *l [[[

עיצור מכתשי, מקורב צדי|l]]]||*y [[[ עיצור חכי, מקורב|j]]]||*w [[[ עיצור וילוני שפתי, מקורב|w]]]||  ||  

  • יש דעה שלפיה העיצורים /θʼ/ /ɬʼ/ /ɬ/ /sʼ/ /z/ /s/ היו עיצורים מחוככים /tθʼ/ /tɬʼ/ /tɬ/ /tsʼ/ /dz/ /ts/, והעיצור /ʃ/ למעשה היה /s/. אם כך, טבלת העיצורים תיראה כך:
  שפתיים שיניים בתר-מכתשיים/
מכתשיים
חכיים וילוניים לועיים סדקיים
מרכזיים צדיים
אפיים *m [[[

עיצור דו-שפתי, אפי|m]]]|| ||*n [[[ עיצור מכתשי, אפי|n]]]|| || || || || 

סותמים אטום *p [[[

עיצור דו-שפתי, סותם, אטום|p]]]|| ||*t [[[ עיצור מכתשי, סותם, אטום|t]]]|| || ||*k [[[ עיצור וילוני, סותם, אטום|k]]]|| || [[[ עיצור סדקי, סותם, אטום|ʔ]]]

קולי *b [[[

עיצור דו-שפתי, סותם, קולי|b]]]|| ||*d [[[ עיצור מכתשי, סותם, קולי|d]]]|| || ||*g [[[ עיצור וילוני, סותם, קולי|ɡ]]]|| || 

נחצי *ṭ [[[

alveolar ejective|tʼ]]]|| || ||*q [[[ velar ejective|kʼ]]]|| ||

חוככים
או
מחוככים
אטום   *ṯ [[[

עיצור שיני, חוכך, אטום|θ]]]|| [[[ עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום|s]]]
*s [[[ עיצור מכתשי, מחוכך, אטום|t͡s]]]|| [[[ voiceless alveolar lateral affricate|t͡ɬ]]]|| ||*ḫ [[[ עיצור ענבלי, חוכך, אטום|χ]]]||*ḥ [[[ עיצור לועי, חוכך, אטום|ħ]]]||*h [[[ עיצור סדקי, חוכך, אטום|h]]]

קולי   *ḏ [[[

עיצור שיני, חוכך, קולי|ð]]]||*z [[[ עיצור מכתשי, מחוכך, קולי|d͡z]]]|| || || [[[ עיצור ענבלי, חוכך, קולי|ʁ]]]|| [[[ עיצור לועי, חוכך, קולי|ʕ]]]|| 

נחצי *ṱ [[[

dental ejective affricate|t͡θʼ]]]||*ṣ [[[ alveolar ejective affricate|t͡sʼ]]]||*ṣ́ [[[ alveolar lateral ejective affricate|t͡ɬʼ]]]|| || || || 

רוטט     *r [[[

עיצור מכתשי, מקיש|ɾ]]]|| || || || || 

מקורב       *l [[[

עיצור מכתשי, מקורב צדי|l]]]||*y [[[ עיצור חכי, מקורב|j]]]||*w [[[ עיצור וילוני שפתי, מקורב|w]]]|| || 

מעתקי עיצורים בשפות שמיות מרכזיות (עברית, ארמית וערבית)עריכה

בבלשנות היסטורית, מעתק הגאים הוא שינוי שיטתי בהגייה של עיצורים, תנועות או הגאים אחרים, בשפה טבעית במשך זמן התפתחותה.

ההקבלה בין עברית, ארמית וערבית
- ההקבלה דוגמאות להקבלה
תעתיק שמי תעתיק IPA האות העברית האות הארמית האות הערבית המילים בעברית המילים בארמית מודרנית המילים בערבית
ʼ ʔ א [ʔ] ܐ א [ʔ] أ [ʔ] אב (ʔav) ܐܒܐ (ʔaba) أب (ʔab)
b ב [b] ܒ ב [b] ب [b] בית (bayit) ܒܝܬ (beta) بيت (bayt)
g ג [ɡ] ܓ ג [ɡ] ج [d͡ʒ][g] גמל (gamal) ܓܡܠܐ (gamla) جمل (jamal)
d ד [d] ܕ ד [d] د [d] יד (yad) ܝܕܐ (ʔida) يد (yad)
h ה [h] ܗ ה [h] ه [h] נהר (nahar) ܢܗܪܐ (nahra) نهر (nahar)
w ו [v][w] ܘ ו [w] و [w] ורד (vered) ܘܪܕܐ (warda) ورد (ward)
z ז [z] ܖ ז [z] ز [z] רגז (ragaz) ܪܓܙ (rgaz) نزل (nazala)
ð התמזגה עם ז [z] התמזגה עם ܕ ד [d] ذ [ð] זכר (zaxar) ܕܝܟܪܐ (dikra) ذكر (ðakar)
ħ ח [χ][ħ] ܚ ח [ħ] ح [ħ] חמור (ħamor) ܚܡܪܐ (ħmara) حمار (ħimar)
χ התמזגה עם ח [ħ] התמזגה עם ܚ ח [ħ] خ [χ] חמש (ħameš) ܚܡܫ (ħamš) خمس (xams)
ט [t][tˤ] ܛ ט [tˤ] ط [tˤ] טבח (tˁabbaħ) ܛܒܟܐ (tˁabbaħa) طباخ (tˁabbax)
y j י [j] ܝ י [j] ي [j] יום (yom) ܝܘܡܐ (yoma) يوم (yawm)
k כ [k] ܟ כ [k] ك [k] כלב (kelev) ܟܠܒܐ (kalba) كلب (kalb)
l ל [l] ܠ ל [l] ل [l] לשון (lašon) ܠܝܫܢܐ (lišana) لسان (lisan)
m מ [m] ܡ מ [m] م [m] מלך (melex) ܡܠܟܐ (malka) ملك (malik)
n נ [n] ܢ נ [n] ن [n] נהר (nahar) ܢܗܪܐ (nahra) نهر (nahar)
s ס [s] ܤ ס [s] התמזגה עם س [s] סייף (sayyaf) ܤܝܦܐ (sayyapa) سَيَّاف (sayyaf)
ʻ ʕ ע [ʔ][ʕ] ܥ ע [ʕ] ع [ʕ] עין (ʕayin) ܥܝܢܐ (ʕena) عين (ʕayn)
ġ ʁ התמזגה עם ע [ʕ] התמזגה עם ܥ ע [ʕ] غ [ʁ] מערב (maʕarav) ܡܥܪܒܐ (maʕaraba) غرب (ʁarb)
p פ [p] ܦ פ [p] ف [f] פיל ܦܝܠܐ فيل
θʼ / tθʼ התמזגה עם צ [sˤ] התמזגה עם ܛ ט [tˤ] ظ [ðˤ] צהרים ܛܗܪܐ ظهر
צ [t͡s][sˤ] ܨ צ [sˤ] ص [sˤ] צום صوم
ṣ́ ɬʼ / tɬʼ התמזגה עם צ [sˤ] התמזגה עם ܥ ע [ʕ] ض [dˤ][ɮˤ] ארץ ܐܪܥܐ أرض
q q / kʼ ק [k][q] ܩ ק [q] ق [q] קם قام
r ר [ʁ][r] ܪ ר [r] ر [r] ראש ܪܐܫܐ رأس
š ʃ שׁ [ʃ] ܫ שׁ [ʃ] س [s] שנה ܫܢܐ سنة
θ התמזגה עם שׁ [ʃ] התמזגה עם ܬ ת [t] ث [θ] שור ܬܘܪܐ ثور
ś ɬ / tɬ שׂ [s] התמזגה עם ܤ ס [s] ش [ʃ] עשׂר ܥܣܪ عشر
t ת [t] ܬ ת [t] ت [t] מוות ܡܘܬܐ موت

חילופי העיצורים בין עברית-ארמיתעריכה

קיימת תופעה של חילוף אותיות בין עברית ובין ארמית[1]: עברית שלוש = ארמית תלת (משם המילים תלת-ממד, תלת-אופן), עברית זהב = ארמית דהב, עברית אישה = ארמית איתא, עברית קיץ = ארמית קיט (משם קייטנה), עברית זו = ארמית דא (משם המילה הדדי), עברית רוּץ = ארמית רהט (משם שפה רהוטה), עברית שמונה = ארמית תמנה (משום תמנון, מתומן), עברית שני = ארמית תניין (משם המילה תנייני).

השתלשלות האותיות מפרוטו-שמית מסבירה את תופעה זו. למשל, העיצור הפרוטו-שמי השתלשלה לשׁ בעברית, אבל לת בארמית. עקב כך, פרוטו-שמית alāשָׁלוֹשׁ בעברית, אבל ← תְּלָת בארמית (← ثلث ת֗לת֗ בערבית, ← l באוגריתית[2], ← šalāš באכדית[3]).

עברית שׁ ↔ ארמית ת
סיבה העיצור (ערבית ث = ת֗) השתלשלה ל: שׁ בעברית, ת בארמית
דוגמאות עברית שלוש↔ארמית תלת[4], שש↔שת, שמונה↔תמנה, שני↔תניין[5], חדש↔חדת[6], אישה↔איתא[7], יש↔איתי[8], שקל↔תקל[9] (משם הכתובת על הקיר מנא מנא תקל ופרסין), ישב↔יתב (משם מוֹתָב 'מושב, הרכב של שופטים היושב בדין מסוים'), שב\השיב↔תב\התיב, שלג↔תלג, שור↔תור[10], שבר↔תבר, שׁד↔תדא[11], שׁום↔תום[12], כרשה↔כרתי[13], דשא↔דיתאה[14], שועל↔תעל[15], משל↔מתל[16], קשר↔~קטר[17].
עברית ז ↔ ארמית ד
סיבה העיצור (ערבית ذ = ד֗) השתלשלה ל: ז בעברית, ד בארמית
דוגמאות עברית זהב↔ארמית דהב[18], זבח\מזבח↔דבח[19]דבח[20], זרוע↔דרע[21], זו↔דא[22], זכר\זכרון↔דכר[23]\דכרון[24], כזב↔כדב[25], אוזן↔אודן[26], זקן↔דקן[27] (משם עבדקן 'בעל זקן עב'), זנב↔דנבא[28], זיעה↔דיעתא[29][30], זבוב↔דִּיבָבָא[31].
עברית צ ↔ ארמית ע
סיבה העיצור ṣ́ (ערבית ض = צ֗) השתלשלה ל: צ בעברית, ע בארמית
דוגמאות עברית ארץ↔ארמית ארע[32], צאן↔עאן[33], צלע↔עלע[34], צֶמֶר↔עמר[35], רצה↔רעי[36], יצא↔יעא[37], רחץ↔רחע[38], רבץ↔רבע[39].
עברית צ ↔ ארמית ט
סיבה העיצור (ערבית ظ = ט֗) השתלשלה ל: צ בעברית, ט בארמית
דוגמאות עברית קיץ↔ארמית קיט[40], נצר↔נטר[41], צור↔טור[42], ציפורניים↔טופרנא[43], צל↔טלל[44], צבי↔טביא[45], צהרים↔טיהרא[46], רוּץ↔רהט[47].

חילופי העיצורים בין עברית לערביתעריכה

כפי שקיימים החילופים בין עברית לארמית, גם קיימות בין עברית לארמית:

עברית ח - ערבית ح, خ
סיבה העיצורים ו- התמזגו בעברית ל-ח, אך נשארו בערבית כ-ح ו-خ בהתאמה
דוגמאות ح חשׁב - حسب (חסב)[48], חד - حاد (חאד)[49], חרות - حرية (חֻרִיַּה)[50], חי - حي (חי)[51]
דוגמאות خ חמשׁ - خمس (ח'מס)[52]

מטבח - مطبخ (מַטְבַּח')[53]

עברית ע - ערבית ع, غ
סיבה העיצורים ʻ ו-ġ התמזגו בעברית ל-ע, אך נשארו בערבית כ-ع ו-غ בהתאמה
דוגמאות غ צעיר (גם: זעיר) - صغير (צַעִ'יר)[54]

עזה - غزة (עַ'זֶּה)[55]

דוגמאות ع עולם - عَالَم (עַאלַם)[56]

חילופי התנועות בין השפות השמיותעריכה

כפי שקיימים חילופי העיצורים בין השפות השמיות, גם קיימים החילופים של התנועות ביניהן. אחד ממעתקי התנועות הידועים הוא המעתק הכנעני, אשר השפיע על התמונה הפונטית של שפות כנעניות, וביניהן על השפה העברית.

פרוטו-שמית ארמית ערבית עברית
*-liš(š)ān לִשָׁנָא[57] لسان (לִסַאן) לָשׁוֹן

בנייני הפועלעריכה

אחד המאפיינים הייחודיים של השפות השמיות הוא קיום בנייני הפועל. אפשר להסיק מכך שהשפה הפרוטו-שמית הייתה עשירה מאוד בבניינים. למרות רכישה של בנייני פועל מסוימים בכמה שפות, מרבית השפות השמיות הולכות ומאבדות בניינים. כך הן הולכות ומאבדות גם עיצורים גרוניים ונחציים - מאפיינים נוספים שיש בשפות שמיות.

מהשוואת השפות השמיות שהשתמרו (כשפות חיות, או בכתבים עתיקים), עולה כי הבניינים המוקדמים ביותר הם[58][59]:

  • בניין קל, שהפעלים בו מתארים פעולות פשוטות (החוקרים מכנים אותו כיום, G-stem).
  • בניינים שמוספת בהם אות בראש המילה:
    • בניין עם קידומת שׁ' ימנית לפועל, המורה על גרימה. בהרבה מהשפות השמיות ה-ה' הפך ל-א', וקיימת השערה שלפיה מקור הקידומת ה' הוא בשינוי של הקידומת ש'. (המומחים מכנים את הבניין הזה Š-stem, דהיינו, הבניין שמתחיל ב-שׁ.)
    • בניין עם קידומת נ'. בחלק מהפעלים היא מורה על חזרתיות, ובאחרים היא מורה על פסיביות. (המומחים מכנים את הבניין הזה N-stem, דהיינו, הבניין שמתחיל ב-נ').
    • בניינים עם קידומת ת'. בחלק מהפעלים היא מורה על חזרתיות, ובאחרים היא מורה על הדדיות. בחלק מהשפות השמיות הקידומת השתנתה ל-הת'. (המומחים מכנים את הבניין הזה T-stem, דהיינו, הבניין שמתחיל ב-ת׳.)
  • בניינים שבהם מוכפלת או מודגשת אות מהשורש:
    • בניין שבו ע' הפועל (כלומר, האות השנייה בשורש, לפחות בשורשים רגילים) מודגשת או מוכפלת. הפעלים שבו מתארים פעולה אינטנסיבית. (המומחים מכנים את הבניין הזה D-stem, דהיינו, הבניין שבו יש DOUBLE.)
    • בניינים שבהם אות אחרת מהשורש דגושה או מוכפלת. ברוב המקרים היא האות השלישית.
  • בניינים שבהם אחת התנועות מוארכת. אחד מהם, שהוארכה בו התנועה הראשונה, הורה בפרוטו-שמית על פעולה שנעשתה בכוונה תחילה. (המומחים מכנים את הבניין הזה L-stem, דהיינו, הבניין שבו יש LONG.)
  • שילובים בין הבניינים האלה.

בפרוטו-שמית פ"א הפועל לא נוקדה בבניינים שיש בהם קידומת.

דוגמאות לשחזור אוצר המילים והשורשיםעריכה

שחזור תוארי שם שתיארו צבעיםעריכה

מהשוואת שפות עתיקות לשפות מודרניות, הן ממשפחת השפות השמיות והן ממשפחות אחרות, עולה כי כיום האדם נוהג להשתמש ביותר תוארי שם שמתארים צבעים. למשל, במקרא. במקרא תוארי השם ציינו צבעים באופן פחות מדויק מהיום. כך הפרה האדומה, שהייתה כנראה חומה, מתוארת באותו שם תואר שהוענק לשיערו האדמוני של דוד המלך.

במיתולוגיה היוונית, גם היא טקסט עתיק, יש מצב דומה. באופוס של הומרוס בעלי חיים חומים מתוארים כאדומים ודבש הדבורים מתואר כירוק, משום שביוונית הארכאית הצהוב והירוק נחשבו לאותו צבע[60]. יתרה מזאת, כשהומרוס מנסה לתאר את צבע הים, הוא אומר במקום אחד שהוא "נראה כמו יין", אך אומר במקום אחר שהוא "כמו פרח הסיגלית". לכן, אפשר לשער שמלבד היעדר שמות תואר עבור בורדו ועבור סגול ביוונית הארכאית, הומרוס אף לא מצא שמות של חומרי צבע כחולים שאפשר להשוות את צבע הים אליהם.

חוקרים סוברים שבשפה הפרוטו-שמית היו רק ארבעה תוארי שם שתיארו צבעים[61]:

(מילים משוחזרות מופיעות עם כוכבית בתחילתן.)

  • *lbn – *לבן. תיארה את הצבע הלבן. המילה "לָבָן" מופיעה במקרא. השורש ל.ב.נ. מתאר הרבה דברים בשפות השמיות. קל למצוא את ההקבלות בין השפות, אך לא קל לדעת מה נגזר ממה. כך המילה "לָבָן" היא מאותו שורש של המילה "לֶבֶּן" (יוגורט) והיא דומה למילה הערבית המשיימת גבינה לבנה חמצמצה, ועץ ה"לִבְנֶה" קרוי בשם דומה בעברית, בערבית ובאמהרית.
  • *ʔdm – *אדם. תיארה את הצבע האדום ואת הצבע החום. המילה "אָדֹם" מופיעה במקרא. היא דומה למילה המתארת את הצבע האדום בגעז - ʔaddaamaawi. ככל הנראה, יש קשר בין מוצא המילה "אָדֹם" ובין מוצא המילים "דם" ו-"אדמה".
  • *wrq – *ורק. תיארה את הצבע הירוק ואת הצבע הצהוב. באופן אופייני צליל האות ו"ו הפך לצליל האות יו"ד במהלך התפתחות השפה העברית, ולכן בעברית המילה היא "יָרֹק". המילה *wrq גם דומה למילה הערבית, המתארת עלה - ورقة (וַרַקַה). הקשר בין המילים העבריות "יָרֹק" ו-"ירקות", דומה לקשר בין המילים הערביות המתארות את הצבע הירוק ואת הירקות - أخضر (אַחְ'דַ'ר) ו-خضار (חֻ'דַ'אר).
  • *θʼlm – *ט'לם. תיארה את הצבע השחור. *θʼlm דומה למילה הערבית ظلم - ט'לם שפירושה חוסר צדק, השחרה או הצללה, ולמילה s'allim בגעז, המתארת "שחור". ייתכן שקיים קשר בין *θʼlm ובין המילה הערבית ظل - טִ'ל. (משמעות המילה והגייתה דומות לאלו של המילים העבריות הנרדפות "צל" ו-"הטל"[62].)

גאוגרפיה, דמוגרפיה והיסטוריה של דוברי השפהעריכה

בשנת 2009 תיארכו אנדרו קיטשן ועמיתיו את זמן הדיבור בשפה לסביבות שנת 3750 לפני הספירה, עם ניצני תקופת הברונזה המוקדמת[63]. מדובר בתקופה שבה המזרח התיכון היה מיושב בחקלאים מיומנים שעמדו להתחיל את השימוש במתכות. השפות השמיות העתיקות ביותר שנמצאו מהן עדויות כתובות הן שפות שהתפתחו מהשפה הזו, ומתוארכות לסביבות שנת 3000 לפני הספירה, לכל המוקדם.

ישנן מספר השערות לגבי הפרטים הגאוגרפיים והדמוגרפיים של דוברי השפה הפרוטו-שמית. ההשערות המקובלות לגבי מיקום החברה שדיברה בשפה זו מצביעות על חצי האי ערב, צפון מסופוטמיה או הלבנט. ההשערה המקובלת היא שהחברה הזו נוצרה מצאצאי מהגרים מצפון מזרח אפריקה, שדיברו בשפה הזו ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות. השערה זו נתמכת בעובדה שמבין כל השפות האפרו-אסיאתיות רק השפות השמיות מדוברות מחוץ לאפריקה. ההשערה ההפוכה, ולפיה שאר השפות האפרו-אסיאתיות התפתחו באפריקה בעקבות הגירה מהמזרח התיכון, אינה סבירה. זאת משום שהגירה כה מסיבית מתוך חצי האי ערב לא הייתה אפשרית בתקופה בה טרם בוית הגמל, ומשום שהגירה כה מסיבית מאזור הסהר הפורה הייתה מביאה לכל האזור אנשים שמדברים שפות שונות לחלוטין. העדות לשפות אחרות האלו היא בהשפעה הרבה שלהן על האכדית.

עוד תימוכין להשערת המוצא האפריקני של אבותיהם של דוברי הפרוטו-שמית יש בקשרים הלשוניים בין השפות האפרו-אסיאתיות ובין שפות אפריקניות אחרות. חיזוק נוסף להשערה יש בגילויים שלפיהם אזור הסהרה היה הרבה פחות מדברי באלף החמישי לפני הספירה - כי סביר שהליך המדבור של הסהרה דחק אוכלוסייה אנושית רבה ממנו אל אסיה ולא להפך. תהליך זה דחק גם אוכלוסיות של בעלי חיים, והשפעתו ניכרת גם בצומח (ראו Sahara pump theory)[64].

בתקופה שבה חיו דוברי הפרוטו-שמית אף לא עם אחד בעולם ייסד מדינה או השתמש בכתב, כנראה. התרבות הראשונה שעשתה זאת היא שומר - תרבות דוברת שפה לא שמית - באזור דרום מסופוטמיה. העם השמי הראשון שלמד מן השומרים את הכתב ואת ארגון השלטון במדינה כבר לא דיבר פרוטו-שמית, אלא אכדית.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Frederick E. Greenspahn, An Introduction to Aramaic, Second Edition, Society of Biblical Literature, 2003, עמ' 13-15
  2. ^ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 894
  3. ^ מילון אכדית.
  4. ^ Strong's Hebrew: 8532. תְּלָת (telath or telathah) -- three, biblehub.com
  5. ^ Strong's Hebrew: 8578. תִּנְיָנָה (tinyan) -- second (an ordinal number), biblehub.com
  6. ^ Strong's Hebrew: 2323. חֲדַת (chadath) -- new, biblehub.com
  7. ^ Jastrow, אִיתָא, www.sefaria.org
  8. ^ Strong's Hebrew: 383. אּיתַי (ithay) -- there is, are, biblehub.com
  9. ^ Strong's Hebrew: 8625. תְּקַל (tqal) -- Tekel, biblehub.com
  10. ^ Strong's Hebrew: 8450. תּוֹרִין (tor) -- a bullock, biblehub.com
  11. ^ Jastrow, תַּדָּא, www.sefaria.org
  12. ^ Jastrow, תּוּם, www.sefaria.org
  13. ^ Jastrow, כָּרָתֵי, www.sefaria.org
  14. ^ Jastrow, דִּיתְאָה, www.sefaria.org
  15. ^ Jastrow, תַּעַל, www.sefaria.org
  16. ^ Jastrow, מְתַל II, www.sefaria.org
  17. ^ Comprehensive Aramaic Lexicon.
  18. ^ Strong's Hebrew: 1722. דְּהַב (dehab) -- gold, biblehub.com
  19. ^ Strong's Hebrew: 1684. דְּבַח (debach) -- to sacrifice, biblehub.com
  20. ^ Strong's Hebrew: 4056. מַדְבְּחָה (madbach) -- an altar, biblehub.com
  21. ^ Strong's Hebrew: 1872. דְּרָע (dera) -- an arm, biblehub.com
  22. ^ Strong's Hebrew: 1668. דָּא (da) -- this, biblehub.com
  23. ^ Strong's Hebrew: 1798. דִּכְרִין (dekar) -- a ram, biblehub.com
  24. ^ Strong's Hebrew: 1799. דִּכְרוֹנָה (dikrown) -- record, biblehub.com
  25. ^ Strong's Hebrew: 3538. כִּדְבָה (kdab) -- false., biblehub.com
  26. ^ Jastrow, אוֹדֶן, www.sefaria.org
  27. ^ Jastrow, דְּקַן, www.sefaria.org
  28. ^ Jastrow, דַּנְבָא, www.sefaria.org
  29. ^ Jastrow, דִּיעֲתָא, www.sefaria.org
  30. ^ The Comprehensive Aramaic Lexicon, cal.huc.edu
  31. ^ Jastrow, דִּיבָבָא, www.sefaria.org
  32. ^ Strong's Hebrew: 772. אַרְעָא (ara) -- the earth, biblehub.com
  33. ^ Jastrow, עָאן, www.sefaria.org
  34. ^ Jastrow, עֲלַע, www.sefaria.org
  35. ^ Strong's Hebrew: 6015. עֲמַר (amar) -- wool, biblehub.com
  36. ^ Jastrow, רְעֵי ², www.sefaria.org
  37. ^ Klein Dictionary, יצא, www.sefaria.org
  38. ^ The Comprehensive Aramaic Lexicon, cal.huc.edu
  39. ^ The Comprehensive Aramaic Lexicon, cal.huc.edu
  40. ^ Strong's Hebrew: 7007. קַ֫יִט (qayit) -- summer, biblehub.com
  41. ^ The Comprehensive Aramaic Lexicon, cal.huc.edu
  42. ^ Jastrow, טוּר II, www.sefaria.org
  43. ^ Jastrow, טוּפְרָנָא, www.sefaria.org
  44. ^ Jastrow, טְלַל III, www.sefaria.org
  45. ^ Jastrow, טַבְיָא, www.sefaria.org
  46. ^ Klein Dictionary, צָהֳרַֽיִם, www.sefaria.org
  47. ^ Jastrow, רָהַט 1, www.sefaria.org
  48. ^ حسب - Wiktionary, en.wiktionary.org
  49. ^ حد חיד חוד חדד, slovar-axaz.org
  50. ^ ܚܪܝ حر חרה שחרר חור, slovar-axaz.org
  51. ^ حي - Wiktionary, en.wiktionary.org
  52. ^ خمس - Wiktionary, en.wiktionary.org
  53. ^ مطبخ - Wiktionary, en.wiktionary.org
  54. ^ صغير - Wiktionary, en.wiktionary.org
  55. ^ غزة - Wiktionary, en.wiktionary.org
  56. ^ عالم - Wiktionary, en.wiktionary.org
  57. ^ לשנא - Wiktionary, en.wiktionary.org
  58. ^ Introduction to the Semitic Languages: Text Specimens and Grammatical Sketches By Gotthelf Bergsträsser עמוד 14 – 15
  59. ^ The Origin and Development of Nonconcatenative Morphology by Andrew Kingsbury Simpson
  60. ^ אורן הוברמן, למה אין כחול בתנ"ך?, באתר כלכליסט, 14 ביולי 2011
  61. ^ Anthropology of Color: Interdisciplinary Multilevel Modeling edited by Robert E. MacLaury, Galina V. Paramei, Don Dedrick p 257
  62. ^ צל, צלם, צלם אלוהים מחברים: אבי ורשבסקי; אביבה לוטן; ד"ר רוני מגידוב; אילה פז, אתר מט"ח
  63. ^ Kitchen, A; Ehret, C; Assefa, S; Mulligan, CJ. (2009). "Bayesian phylogenetic analysis of Semitic languages identifies an Early Bronze Age origin of Semitic in the Near East". Proc Biol Sci. 276 (1668): 2703–10.
  64. ^ van Zinderen-Bakker E. M. (1962-04-14). "A Late-Glacial and Post-Glacial Climatic Correlation between East Africa and Europe". Nature 194 (4824): 201–203.