פרויקט גנו

תכנה חופשית, מיזם שיתוף פעולה המוני

GNU הוא מיזם סביבת פיתוח תוכנה הכולל מערכת הפעלה מבוססת יוניקס ותוכנות נלוות שהושק בתחילת שנות ה-80 על ידי ריצ'רד סטולמן. השם GNU מוגדר באופן היתולי כראשי תיבות רקורסיביים של "GNU's Not Unix" (גנו אינו יוניקס). מיזם זה היה חלוץ רעיון התוכנה החופשית והקוד הפתוח. המיזם התחיל בכתיבת מערכת ההפעלה והוא כולל היום עשרות רבות של תוכנות וכלי פיתוח.

הלוגו של GNU

היסטוריהעריכה

יוניקס הייתה (ועודנה) מערכת הפעלה קניינית בשימוש נרחב; כיוון שהארכיטקטורה שלה הייתה מוכחת היטב, מערכת GNU תוכננה להיות תואמת לה. הארכיטקטורה של יוניקס אפשרה ל־GNU להיות מתוכנתת כרכיבי תוכנה נפרדים: רכיבים שכבר היו זמינים באופן חופשי, כמו מערכת סידור הדפוס TeX והמערכת הגרפית X Windows, אומצו ונעשה בהם שימוש חוזר, אחרות נכתבו מהבסיס.

המיזם הוכרז לציבור ב-27 בספטמבר 1983 בקבוצות הדיון net.unix-wizards ו ו-net.usoft. העבודה על הפרויקט החלה באופן רציני ב־5 בינואר 1984, כאשר סטולמן התפטר מעבודתו ב־MIT, כך שהוא יכול היה להשקיע את זמנו ב־GNU. ההודעה המקורית לוותה במנשר של גנו (GNU Manifesto) ומאמרים אחרים של סטולמן אשר פרשו את המניעים שלו בנוגע לפרויקט גנו. אחד מהם היה "להחזיר את תחושת שיתוף הפעולה אשר שלטה בקהילת המחשוב בימים עברו".

כדי להבטיח שהתוכנה של GNU תישאר חופשית לכל משתמשיה "להרצה, העתקה, שינוי והפצה", שוחרר המיזם תחת רישיון אשר מיועד לתת לכל אחד את ההיתרים הנ"ל, בעת שהוא גם מונע מכולם להוסיף הגבלות משל עצמם לרישיון המקורי. רעיון זה, אשר מוזכר כ־copyleft (משחק מילים באנגלית עם הביטוי "copyright", אשר מתורגם כ"זכויות יוצרים"), הפך מאוחר יותר לבסיס GPL, הוא "הרישיון הציבורי הכללי של GNU".

בשנת 1985 ייסד סטולמן את "המוסד לתוכנה חופשית" (FSF), מוסד הפטור ממס, כדי לספק תמיכה לוגיסטית, חוקית ופיננסית לפרויקט גנו. כמו כן, המוסד העסיק מתכנתים אשר תרמו ל־GNU, אם כי את החלק העיקרי של הפיתוח ביצעו (וממשיכים לבצע) מתנדבים. כאשר גנו החלה לצבור פרסום, חברות מגלות עניין החלו לתרום לפיתוח או למכירה של תוכנה של GNU ושל עזרה טכנית. הבולטת והמוצלחת מבין החברות הללו הייתה Cygnus Solutions, כעת חלק מ־Red Hat.

בשנת 1990 היה למערכת גנו כבר עורך תמלילים בר הרחבה בשם Emacs, מהדר יעיל ומצליח בשם GCC, ומרבית ספריות הגרעין והכלים של הפצת יוניקס סטנדרטית. המרכיב העיקרי שעדיין היה חסר היה הליבה (Kernel).

המיזם החל לכתוב ליבה בשם Hurd אולם פיתוחה של זו נתקל בקשיים, ובמקביל ליבת לינוקס נכתבה ובראשית שנות התשעים של המאה העשרים החלו לצוץ הפצות של ליבת לינוקס בשילוב עם שאר הכלים מבית פרויקט גנו ובכך, למעשה, המערכת החדשה נקראה כבר "גנו/לינוקס".

תוכנה של גנועריכה

חלק מהתוכנות שמפותחות בשביל פרויקט גנו הן:

פרויקט גנו מפיץ ועוזר בפיתוח של חבילות אחרות אשר נוצרו במקום אחר, למשל:

  • CVS - בקרה על קוד מקור.
  • DDD - ממשק גרפי לתוכנות ניפוי שגיאות (Debugging).
  • eCos - מערכת הפעלה קטנה להתקנים קבועים.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פרויקט גנו בוויקישיתוף