פרופריוספציה

פּרוֹפּריוֹספציה (מקורה מהמילה הלטינית proprius - שייך לי) או חוש המצב היא תחושה עמוקה של הגוף, חישה עצמית של הגפיים ביחס לאיברי גוף אחרים ולמרחב, היכולת לחוש תנועה והתפיסה של תבנית הגוף ומיקומו, וכל אלה ללא שימוש בראיה. חוש זה שייך למערכת הסומטוסנסורית.

חיישני פרופריוספציה.

לידת המושג בראייה היסטורית

עריכה

את המושג פרופריוספציה טבע צ'ארלס סקוט שרינגטון, נוירופיזיולוג אנגלי, בעבודה שפרסם ב-1906. כמו כן, טבע את המונחים "אינטרוספציה" ו"אקסטרוספציה". אינטרוספציה היא קבלת האינפורמציה מהאיברים הפנימיים, בעוד אקסטרוספציה מתייחסת לקבלת אינפורמציה מאנרגיות חיצוניות לגוף בעזרת איברים שיכולים לספק מידע זה (לדוגמה: עיניים, אוזניים). החיישנים של המערכת הפרופריוצפטיבית נמצאים בשרירים, הגידים ובמפרקים[1] (ראה בהמשך).

הקולטנים

עריכה

ביונקים, שני סוגים של קולטנים לתחושת המצב קשורים למערכת שרירי השלד[2]:

  • הגופיף הכישורי (muscle spindle) - איבר חישה הנמצא בתוך השרירים המשורטטים, ומחובר כמוהם לגידים, ורגיש למתיחה של השריר. סיב העצב היוצא ממנו עולה לחוט השידרה, מוסר סינפסות בגובה בו הוא נכנס ומהווה חלק מקשת החזר המתיחה, אבל ממשיך ועולה עד המדולה במסלול יחד עם תחושת המגע, ומעביר מידע פרופריוצפטיבי מודע.
  • האברון הגידי על שם גולג'י - קולטן נוסף הנמצא בגידים של השרירים ורגיש למידת הכוח המתפתח בשריר. העצב היוצא ממנו הוא חלק מהחזר המתיחה ההפוך, אבל גם הוא ממשיך ועולה עד למדולה, ומעביר מידע פרופריוצפטיבי לקליפת המוח.
  • קולטנים מכניים נוספים מצויים במפרקים, בעיקר ברקמת החיבור המקיפה אותם וברצועות של המפרקים. האקסונים רגישים למידע מכני על תנועות במפרק - הזווית, הכיוון והמהירות של השינוי. רוב הקולטנים האלה עוברים אדפטציה מהירה, כלומר, הם יעבירו מידע בזמן תנועה, אבל יחדלו מירי בזמן מנוחה.

דרך פעולת המערכת הפרופריוצפטיבית

עריכה

בעזרת רכיבי המערכת הפרופריוצפטיבית מתקבל מידע אודות המיקום המדויק של איברי הגוף השונים במרחב, מידע אודות רמת מתח השרירים השונים ומידע אודות השינויים המתרחשים בשרירים, רצועות וגידים באמצעות מתח השריר. זוהי האינפורמציה הפרופריוצפטיבית- אינפורמציה לגבי תחושת מנח ומצב[3]. האינטגרציה המורכבת של תחושת המצב ותדמית הגוף מתאפשרת בעזרת שילוב מספר מערכות בגוף: הפרופריוצפטורים, המערכת הווסטיבולרית (מערכת שרגישה לתנועה קווית וסיבובית), ומערכת הראייה [4]. הסרה של מקור מידע אחד יכול להיות מפוצה על ידי המקורות האחרים. למשל, אין פגיעה ממשית ביכולת תחושת המצב של הגפה אחרי החלפת מפרק. לעומת זאת, במצב שבו יש פגיעה ממושכת בסיבי העצב המוליכים את תחושת המצב מהגפיים התחתונות כמו בסכרת או בסיפיליס שלישוני (Tabes Dorsalis), ניתן לפצות על העדר תחושת המצב בעזרת הראיה, אבל לאורך זמן מתפתחת פגיעה במפרקי הברכיים בשל חוסר יכולת המערכת המוטורית לווסת בעדינות את הנחת הרגל בהליכה [5]. במצבים כאלה תהיה הפרעה בשיווי המשקל כאשר העיניים עצומות (ראה מבחן רומברג).

הבחנה בין שני סוגי פרופריוספציה

עריכה

בבני אדם נוטים להפריד בין פרופריוספציה מודעת (הכרתית) לבין פרופריוספציה לא מודעת (תת הכרתית).

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ C. S. Sherrington, On the Proprio-Ceptive System, Especially in Its Reflex Aspect, Brain 29, 1907-03-01, עמ' 467–482 doi: 10.1093/brain/29.4.467
  2. ^ Mark F. Bear, Barry W. Connors, Michael A. Paradiso, Neuroscience: exploring the brain, 4. ed, Philadelphia: Wolters Kluwer, 2016, ISBN 978-0-7817-7817-6
  3. ^ Daniel J. Goble, Proprioceptive Acuity Assessment Via Joint Position Matching: From Basic Science to General Practice, Physical Therapy 90, 2010-08-01, עמ' 1176–1184 doi: 10.2522/ptj.20090399
  4. ^ John Dickinson, Proprioceptive Control of Human Movement, Princeton Book Company, 1976, 1976
  5. ^ Alfredo Figueiredo, Rui Ferreira, Carlos Alegre, Fernando Fonseca, Charcot osteoarthropathy of the knee secondary to neurosyphilis: a rare condition managed by a challenging arthrodesis, BMJ case reports 2018, 2018-08-20, עמ' bcr2018225337, bcr–2018–225337 doi: 10.1136/bcr-2018-225337