פרושוביצה
פְּרוֹשׁוֹבִיצֶה (בפולנית: Proszowice; ביידיש: פראשעוויץ) היא עיירת מחוז בפרובינציית פולין קטן שבפולין, כ-25 ק"מ צפונית מזרחית לקרקוב ועל גדת נהר שרניאבה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
| |||
מדינה | פולין | ||
---|---|---|---|
פרובינציה | פולין קטן | ||
מחוז | פרושוביצה | ||
שטח | 7.21 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיירה | 5,936 (31 במרץ 2021) | ||
קואורדינטות | 50°12′N 20°18′E / 50.2°N 20.3°E | ||
אזור זמן | UTC+1 | ||
https://www.proszowice.pl | |||
תולדות היישוב
עריכהפרושוביצה נזכרת לראשונה בשנת 1222, ובשנת 1358 הוענקו לה זכויות עיר. במהלך המאה ה-15 התקיימו בעיירה ימי שוק שבועיים, והיא הפכה למרכז מלאכה אזורי. במהלך המאה ה-17 דעכה העיירה, בשל שריפות, מגפות ופשיטות שפקדו אותה.
בחלוקת פולין בסוף המאה ה-18 נכללה העיירה בתחום ממלכת הבסבורג, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית. בשנת 1869 נטלו הרוסים את זכויות העיר של היישוב, ואלה הושבו לו רק בשנת 1923, תחת שלטון הרפובליקה הפולנית השנייה.
יהודי פרושוביצה
עריכהיהודים ישבו בעיירה עוד טרם פרעות ת"ח ות"ט, אך יישוב זה נחרב במהלך מאורעות אלו. מהמחצית השנייה של המאה ה-19 התקיימה בעיירה קהילה עצמאית, ובין מלחמות העולם נמנו בה כ-2,000 יהודים, והתקיימה בה פעילות של המפלגות הציוניות ושל אגודת ישראל. בשנים אלה נוסדו בעיירה תלמוד תורה, בית ספר עברי מרשת תרבות ובית ספר מרשת בית יעקב.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הופצצה העיירה בידי הגרמנים, וב-7 בספטמבר 1939 נכנסו אליה חיילי הוורמכט. במהלך קרב שהתרחש במקום נהרגו מספר יהודים, ובהם ילדים. מספר ימים לאחר מכן, ריכזו הגרמנים את יהודי העיירה בשדה פתוח, ובזמן זה, בזזו יחד עם הפולנים המקומיים את רכושם. בהמשך, הוטלו על יהודי העיירה גזירות שונות, ובהן חובת ענידת סרט זרוע, איסור הליכה על מדרכות, החרמת עסקים וחובת התייצבות לעבודות כפייה מפרכות ומשפילות.
בשנת 1940 הובאו לעיירה למעלה מ-1,000 פליטים יהודים מאזור קרקוב, ומשנת 1941 חייבו הגרמנים את היודנרט המקומי לספק להם עובדים למחנות עבודה בסביבת העיירה. מעת לעת פשטו על העיירה שוטרים גרמנים, וביצעו בה מעשי התעללות ורצח של יהודים, תוך הטלת סכומי כופר גבוהים על הקהילה.
ב-29 באוגוסט 1942 נצטוו יהודי העיירה להתרכז בכיכר השוק בה, ושם הועלו על עגלות באלימות רבה בידי שוטרים פולנים, תוך רצח חלקם, והוסעו למחנה המעבר בסלומניקי, ממנו שולחו למחנה ההשמדה בלז'ץ. בשעת הגירוש הכריז הכרוז המקומי בעיירה, לצלילי פעמוני הכנסייה, על כך שהעיירה נפטרת מיהודיה לנצח. לאחר מכן, ערכו הגרמנים והפולנים מצוד קפדני בעיירה, ורצחו את היהודים שנתגלו במקומות מסתור בה.
לאחר האקציה נותרו בעיירה בין 100 ל-200 יהודים. מעת לעת ביצעו בהם הגרמנים והפולנים מעשי רצח, ובמקרה אחד רצח איש גסטאפו חמישה מבניו של אחד היהודים לעיניו ולעיני הקהל הפולני, כאשר האב קשור בחבל, ולאחר מכן נרצח גם הוא. היהודים שעוד נותרו בעיירה שולחו בנובמבר 1942 לגטו מייחוב, ומשם הועברו לבלז'ץ.
יהודים מעטים מהעיירה שעוד הצליחו להסתתר בכפרי הסביבה נרצחו ברובם בידי איכרים פולנים, ובהם משפחות שלמות. מקהילת פרושוביצה שרדו את השואה כ-60 יהודים, אך אלו לא שבו להתגורר בה, לאחר ששניים מהם נרצחו עם שובם בידי פולנים לאומנים.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של פרושוביצה
- פרושוביצה באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "פרושוביצה", באתר השטעטל הווירטואלי
- יולנטה קריימר, פרושוביצה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 552–554), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)