פדרו השלישי, מלך אראגון
פדרו השלישי, מלך אראגון (באראגונית: Pero III d'Aragón; בקטלאנית: Pere el Gran; 1240 – 11 בנובמבר 1285), היה מלך אראגון ורוזן ברצלונה מ-1276 ועד מותו, ומ-1282 מלך גם בסיציליה כפטרו הראשון, מלך סיציליה.
 | |||||||
| לידה |
1240 ולנסיה, כתר אראגון  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 בנובמבר 1285 (בגיל 45 בערך) וילפרנקה דל פנדס, ספרד | ||||||
| מדינה |
כתר אראגון | ||||||
| מקום קבורה |
Santes Creus | ||||||
| בן או בת זוג |
קונסטנצה מסיציליה, מלכת אראגון (13 ביוני 1262, 15 ביולי 1262–1285) | ||||||
| שושלת הבית המלכותי של אראגון | |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
ביוגרפיה עריכה
פדרו נולד בערך בשנת 1240, והיה בנם הבכור של חיימה הראשון, מלך אראגון ויולאנטה מהונגריה, בתו של אנדראש השני, מלך הונגריה. ב-13 ביוני 1262 התחתן פדרו במונפלייה עם קונסטנצה מסיציליה, בתו של מנפרד פון הוהנשטאופן ונכדתו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
בשנת 1276 מת אביו ופדרו עלה לשלטון במקומו בממלכת אראגון. מיד לאחר עלייתו לשלטון, הוא נאלץ להדוף התקוממות מצד האוכלוסייה המורית של ולנסיה ומסע של רוזני פואה. בשנת 1278 הוא הכריח את אחיו חיימה השני, מלך מיורקה להישבע לו שבועת אמונים. ב-1281 הוא הוביל מסע לתוניס, ונחת שם ב-1282 בראש צי עם 15,000 לוחמים.
כיורש לבית הוהנשטאופן בסיציליה, הוא תמך בהתקוממות הסיציליאנים בסיציליה של 1282. פדרו השלישי נחת ליד טרפאני ב-30 באוגוסט, לאחר שקיבל הודעה מפלרמו בבקשה לעזרה במאבק נגד המלך הלא אהוב שארל מאנז'ו במערכה ליד תוניס. הוא קיבל את הכתר שהציעו לו אצילים סיציליאנים והוכרז כפטרו הראשון, מלך סיציליה בפלרמו ב-4 בספטמבר.
כדי לעמוד בעלויות המלחמה, הוא נאלץ עד מהרה להגדיל את זכויות האצילים האראגוניים, אך הצליח להתייצב מול צרפת ונאפולי בסיוע קסטיליאני ויווני. מאחר שהאפיפיור היה בצד של שושלת אנז'ו הצרפתית ופדרו השלישי. השתייך למפלגה האנטי-אפיפיורית הגיבלינית של השטאופנים, הוא הוחרם ב-18 בנובמבר 1282 על ידי האפיפיור מרטינוס הרביעי, חרם שנותר כמאה שנה עבור סיציליה ושליטיה. בשנה שלאחר מכן הדיח האפיפיור את פדרו והכתיר במקומו את שארל, רוזן ולואה, בנו של פיליפ השלישי, מלך צרפת. גם בממלכת אראגון. בתמיכת האפיפיור, פיליפ הוביל מסע צלב נגד פדרו בשנים 1284–1285, שהסתיים ללא הצלחה.
כדי ליישב סכסוכים בין יהודים מקהילות ספרדיות שונות, פנה פדרו לרשב"א, אז רבה של ברצלונה.
פדרו השלישי מת ב-11 בנובמבר 1285 ונקבר בקבר מלכותי במנזר הציסטרסיאני Reial Monestir de Santa Maria de Santes Creus במחוז טרגונה. בנובמבר 2009, מדענים מהמוזיאון הקטאלני להיסטוריה (Museu d'Història de Catalunya) הצליחו להוכיח שקברו לא נשדד באמצעות מצלמת אנדוסקופיה.
משפחתו עריכה
מנישואיו עם קונסטנצה פון הוהנשטאופן נולדו לו הילדים הבאים:
- אלפונסו השלישי, מלך אראגון (1265–1291)
- חיימה השני, מלך אראגון (1267–1327)
- איזבל מאראגון, מלכת פורטוגל (1271–1336), התחתנה עם דיניש, מלך פורטוגל
- פדריקו השני, מלך סיציליה (1272–1337)
- יולנדה מאראגון, דוכסית קלבריה (אנ') (1273–1302), התחתנה עם רובר, מלך נאפולי
- פדרו מאראגון (1275–1296)
לפדרו הייתה מערכת יחסים עם אינס זפאטה בין השנים 1275–1280 ממנה היו לו את הילדים הבאים:
- פרננדו מאראגון
- סנצ'ו מאראגון
- פדרו מאראגון, התחתן בפורטוגל עם קונסטנסה מנדש דה סילבה
- טרסה מאראגון
בנוסף, היו לו 3 ילדים לא חוקיים ממריה ניקולאו:
- חיימה פרס מאראגון (נפטר ב-1285)
- חואן פרס מאראגון
- ביאטריס מאראגון (נפטרה ב-1316)
אילן יוחסין עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- פדרו השלישי, מלך אראגון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הקודם: חיימה הראשון, מלך אראגון |
מלך אראגון 1276–1285 |
הבא: אלפונסו השלישי, מלך אראגון |