פתיחת התפריט הראשי

פרחִיה בֶּק (Pirhiya Beck;‏ 11 במרץ 193128 באוגוסט 1998) הייתה חוקרת אמנות קדומה ופרופסור בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.

פרחיה בק
מרכזפרחיה בק
לידה 11 במרץ 1931
סוקל, פולין
פטירה 28 באוגוסט 1998 (בגיל 67)
תל אביב, ישראל
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חוקרת אמנות קדומה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בק נולדה ב-11 במרץ 1931 בסוקל שבפולין וגדלה בטרטקוב (Tartakow). בגיל ארבע הגיעה עם אמה לארץ ישראל, וכעבור שנתיים עלה גם אביה והמשפחה התיישבה בהרצליה. פרחיה למדה בבית ספר יסודי בהרצליה ובתיכון חדש בתל אביב. עם סיום התיכון שירתה כחצי שנה בשירות לאומי בקיבוץ ארז. אחר כך למדה בסמינר גורדון להוראה בחיפה. בהמשך למדה לתואר שני בלימודי מקרא וארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולפרנסתה עסקה בהוראת עברית במעברת הר טוב שליד בית שמש.

בשנת 1955 נטלה חלק בחפירות השניות שנערכו בחצור. בין השנים 19581960 השתתפה עם עוזה זבולון ורות עמירן בכתיבת הספר "הקראמיקה הקדומה של ארץ-ישראל" (יצא בהוצאת מוסד ביאליק). בשנת 1961 השתתפה בחפירה הראשונה שנערכה בערד. בין השנים 1962-3 עבדה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.

בשנת 1963 החלה את לימודי הארכאולוגיה באוניברסיטת שיקגו, אולם בעקבות מחלה נאלצה להפסיק את לימודיה. שנה לאחר מכן המשיכה את לימודיה באוניברסיטת קולומביה אצל אדית פורדה (Edith Porada), היסטוריונית ידועה של אמנות המזרח הקדום. בשנת 1967 סיימה שם את הדוקטורט, שכותרתו הייתה "Problems in the Glyptic Art of Palestine". עם חזרתה ארצה החלה ללמד באוניברסיטת תל אביב.

בשנות ה-70 השתתפה בחפירות תל אפק (אנטיפטריס)[1], במתחם לביאה (ח'רבת לַוִיֶה)[2] וב"פרויקט ארץ גשור", מיזם ארכאולוגי שנערך בראשותו של הארכאולוג משה כוכבי, מטעם אוניברסיטת תל אביב, ששם לו למטרה לחקור את ארץ ממלכת גשור בחמישה אתרים מרכזיים מתקופות הברונזה והברזל (מתחם לביאה, גלגל רפאים, תל הדר, תל עין גב ותל סורג)[3].

בין השנים 1985 ל-1989 שימשה כראש החוג לארכאולוגיה. בשנת 1991 הוענק לה פרס שימל על תרומתה לארכאולוגיה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה