פריבילגיית וורמס

פריבילגיית וורמס הייתה פריבילגיה קיסרית שהעניק היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ליהודי וורמס בשנת 1090 במטרה למנוע פוגרומים נוספים.

פריבילגיית וורמס הבטיחה ליהודים:

  • הגנה על חיים ורכוש.
  • חופש בפעילות כלכלית ובעשייה דתית.
  • הזכות להעסיק עובדים מקומיים נוצרים.
  • האוטונומיה של הקהילה היהודית תחול גם בעניינים משפטיים יהודיים פנימיים.
  • כללי נוהל מחייבים לסכסוכים בין יהודים לנוצרים.
  • אין לבזוז רכוש יהודי.

מטרתו של הנרי הרביעי לא הייתה להגן על שלמותם האישית של היהודים בזכויות אלה מתוך צדקה נוצרית, אלא להגן על קופת הרייך מפני הפסדי מס כתוצאה מפוגרומים נגד היהודים.

בכתיבת הפריבילגיה של וורמס יצר היינריך הרביעי קודיפיקציה חלוצית, אוסף של נורמות משפטיות שנועדו לעצב את היחסים בין יהודים לנוצרים במשך מאות שנים, באופן חיובי ושלילי, ואשר ביססו את מעמדם החוקי של היהודים כמשרתי האימפריה הרומית הקדושה. את חשיבותה של פריבילגיית וורמס ניתן לראות על ידי כתב הזכויות הבא של פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה משנת 1157 ושל פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה משנת 1236. כמו כן את כתב הזכויות של הארכיבישוף של קלן משנת 1360 כחלק מהיישוב מחדש של היהודים בקלן לאחר רדיפת המגפה.[1]

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פרנץ-יוזף זיווס, מחקרים על תולדות היהודים באזור הריין המרכזי ראשית ימי הביניים ובסופם, מחקר על תולדות היהודים, כרך א', האנובר, עמ' 72
  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.