פרידריך וילהלם שלינג
פרידריך וילהלם יוזף פון שלינג (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Joseph von Schelling; 27 בינואר 1775) היה פילוסוף גרמני. היסטוריונים של הפילוסופיה לרוב ממקמים את שלינג כחוליה המגשרת בהתפתחות האידיאליזם הגרמני בין יוהאן גוטליב פיכטה (המנטור שלו בתחילת דרכו) לבין גאורג וילהלם פרידריך הגל (חברו ללימודים ויריבו האקדמי בהמשך הדרך).[1]
  | |
| לידה |
27 בינואר 1775 לאונברג, גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
20 באוגוסט 1854 (בגיל 79) בד רגאז, שווייץ |
| השקפה דתית |
לותרניזם |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת טיבינגן, אוניברסיטת לייפציג |
| מוסדות |
|
| מונחה לדוקטורט | גוטלב כריסטיאן סטור (אנ') |
| זרם | אידיאליזם גרמני |
| תחומי עניין | מטאפיזיקה, תורת ההכרה, אסתטיקה |
| עיסוק |
פילוסוף, מרצה באוניברסיטה |
| הושפע מ | אפלטון, ברוך שפינוזה, גוטפריד לייבניץ, עמנואל קאנט, יוהאן גוטליב פיכטה |
| השפיע על | גאורג וילהלם פרידריך הגל, סרן קירקגור, מרטין היידגר, צ'ארלס סנדרס פירס, שמואל הוגו ברגמן, ולדימיר ינקלביץ, קן וילבר |
| מדינה |
גרמניה |
| יצירות ידועות |
The Ages of the World |
| פרסים והוקרה |
מסדר מקסימיליאן הבווארי למדעים ואמנויות (1853) מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות |
| חתימה |
|
  | |
ברבות השנים דעך מעמדה של הפילוסופיה של שלינג. בין הגורמים לכך ניתן למנות את הדומיננטיות של הפילוסופיה של הגל, שבעבודותיו המאוחרות הציג את שלינג כלא יותר מאשר הערת שוליים זניחה בהתפתחות תולדות הפילוסופיה. בנוסף, פילוסופית הטבע של שלינג ה-"Naturphilosophie" (אנ') ספגה ביקורת בגלל נטייתה לאנלוגיות ובשל היעדר ביסוס אמפירי. עם זאת, בשנים האחרונות חלה התעניינות מחודשת בפילוסופיה של שלינג בשל ביקורתו המאוחרת על הגל (שהשפיעה על קירקגור, פוירבך, מרקס ואחרים); הסובייקטיביות האנטי-קרטזיאנית שלו (שהשפיעה על ניטשה, היידגר ולאקאן); והדיון של שלינג ביחס האנושות לטבע זכה לעדנה מחודשת לאור משבר האקלים.[2]
קריירהעריכה
פרידריך וילהלם שלינג נולד בלאונברג ליד שטוטגרט ב-27 בינואר 1775. הוא פקד סמינרים פרוטסטנטים בטיבינגן (כיום גרמניה) בשנים 1790–1795, והיה מוערך בקרב פילוסופים דגולים רבים כגון: הגל, והמשורר האידיאליסט פרידריך הלדרלין.
ב-1797 עבר ליינה שבגרמניה ושם התוודע לראשונה לחלק מהרעיונות של הרומנטיקה החדשה, ופגש משוררים רבים שהיו בכנסים במכללה שבה למד. במשך הזמן למד בפקולטה בגרמניה והגיע לדרגת פרופסור.
אף על פי שהרצאותיו בברלין היו בנוכחותם של משוררים דגולים, יצירותיו הפילוסופיות לא התקבלו ולא נחשבו בעיניהם לדבר משמעותי שיש להתייחס אליו ברצינות. למרות זאת, כיום ידוע שחשיבותו הפילוסופית והאידיאליזם שחקר משפיעה על רבים שדחו אותו, בעיקר בגלל חוגי הפוליטיקה והקבוצות הנמנות איתה.
שלינג נפטר ב-20 באוגוסט 1854 בשווייץ.
כתבי שלינג המתורגמים לעבריתעריכה
- שיטת האידיאליזם הטרנסצנדנטאלי תרגום: משה שוורץ, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1980. 965-226-008-8 ISBN
- מכתבים פילוסופיים על דוגמטיזם וביקורתיות, תרגום: עמית קרביץ, הוצאת מאגנס, 2015
לקריאה נוספתעריכה
- שמואל הוגו ברגמן, תולדות הפילוסופיה החדשה, מוסד ביאליק, 1977
- משה שוורץ, ממיתוס להתגלות, הוצאת הקיבוץ המאוחד
קישורים חיצונייםעריכה
- פרידריך וילהלם שלינג באתר האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (באנגלית)
- פרידריך וילהלם שלינג, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- עמית קרביץ, בנצח השמימי או בחידלון הגמור - על קרולינֶה מיכאליס ביהמר שלגל שלינג: דיוקן של אישה שהתעקשה לאהוב עד כלות באתר אלכסון (כתב עת)
- פרידריך וילהלם שלינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ "הכוכב השני בתוך המזל המשולש של האידיאליזם בשמי הפילוסופיה בהתחלת המאה התשעה עשרה: פיכטה, שלינג, היגל" (שמואל הוגו ברגמן, תולדות הפילוסופיה החדשה)
- ^ =https://plato.stanford.edu/entries/schelling/