פריד מורד
פריד מורד (באנגלית: Ferid Murad; נולד ב-14 בספטמבר 1936) הוא רופא ופרמולוג אמריקאי אשר זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה בשנת 1998 יחד עם רוברט פ. פרשגוט ולואיס ג'.איגנרו על גילוי תכונות האיתות של חנקן חמצני.
 | |
| לידה |
14 בספטמבר 1936 (בן 86) וייטינג, ארצות הברית  |
|---|---|
| ענף מדעי |
ביוכימיה |
| מקום מגורים |
וושינגטון די. סי. |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
ארך וילבור סאת'רלנד הבן |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ראשית חייועריכה
מורד נולד בוייטינג, אינדיאנה. אביו, ג'אבר מוראט אייג'ופי, היה מהגר אלבני מגוסטיבר, מקדוניה ואימו, הנרייטה באומן, הייתה אמריקאית נוצרייה. פריד מורד התחנך כנוצרי.
חייו הבוגריםעריכה
בשנת 1958 סיים מורד תואר ראשון בכימיה במסגרת תוכנית טרום-רפואית באוניברסיטת DePauw. בשנת 1965 קיבל את התארים דוקטור לרפואה ודוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב. לאחר סיום לימודיו התחיל לעבוד כמתמחה בבית החולים הכללי מסצ'וסטס, שם עבר התמחות ברפואה פנימית. בשנת 1967 עבד בשירות הבריאות הציבורי כעוזר מנתח ועמית קליני. לאחר שלוש שנים הפך לחבר סגל בכיר בארגון. בשנת 1970 הצטרף לאוניברסיטת וירג'יניה, כפרופסור של רפואה פנימית ופרמולוגיה. בין השנים 1971–1981 כיהן כמנהל המרכז הקליני לחקר רפואה ומנהל המחלקה לחקר פרמקולוגיה קלינית של אוניברסיטת וירג'יניה. מורד עבר לאוניברסיטת סטנפורד ב-1981, שם הוא מילא את התפקידים הבאים: יושב ראש החוג לרפואה, ממלא מקום של מנהל המחלקה לרפואת הנשימה וראש הצוות הרפואי במרכז הרפואי של פאלו אלטו. בשנת 1988 הוא זכה בפרס מטעם איגוד הלב האמריקני. באותה שנה מורד עזב את משרתו בסטנפורד לטובת מעבדות אבוט, שם כיהן כסגן נשיא של חברת התרופות דיסקברי עד שנת 1993, השנה שבה ייסד את חברת הביוטכנולוגיה שלו, Molecular Geriatrics Corporation. בשנת 1997 מורד חזר לאקדמיה והצטרף לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טקסס ביוסטון כדי ליצור מחלקה חדשה של ביולוגיה אינטגרטיבית, פרמקולוגיה ופיזיולוגיה. גם שם מורד כיהן במספר תפקידים במקביל ביניהם: יו"ר המחלקה לביולוגיה ופרמקולוגיה ומנהל מכון בראון לרפואה מולקולרית למניעת מחלות אנושיות. בשנת 2011 מורד עבר לאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון כפרופסור במחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית[1].
מורד נשוי לקרול א. מורד וביחד יש להם חמישה ילדים.
מחקרועריכה
מורד למד כיצד ניטרוגליצרין הפעיל אנזים שיצר גנוסין מונופוספט מחזורי (Cgmp) אשר בתורו גרם לכלי הדם להתרחב. בשנת 1976 מורד היה מסוגל להראות כי ניטרוגליצרין מיוצר על ידי אפקט פליטת תחמוצת החנק (NO)[2].התגלית ייצגה עיקרון חדש להעברת אותות בין תאים- זו הפעם הראשונה שבה ניתן לראות גז כמולקולה המעבירה אותות. על תגלית זו זכה מורד בפרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה, יחד עם רוברט פ. פרשגוט ולואיס ג'.איגנרו.
פרסיםעריכה
- 1996 - פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי
- 1998 – פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה
קישורים חיצונייםעריכה
- פריד מורד, באתר פרס נובל (באנגלית)
- פריד מורד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ | GW Today | The George Washington University, gwtoday.gwu.edu (באנגלית)
- ^ "Ferid Murad | American pharmacologist". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2018-03-25.
