פריץ החתול
פריץ החתול (אנגלית: Fritz the Cat) הוא סרט הנפשה אמריקני באורך מלא (79 דקות), בבימויו של ראלף באקשי, שיצא לאקרנים ב-12 באפריל 1972. היה זה סרט האנימציה הראשון בארצות הברית שסווג "למבוגרים בלבד" והפך מאז לסרט פולחן.
 | |
| כרזת הסרט באנגלית | |
| מבוסס על |
Fritz the Cat  |
|---|---|
| בימוי |
רלף בקשי |
| הופק בידי |
סטיב קרנץ |
| תסריט |
רלף בקשי |
| מדבבים |
Skip Hinnant רוזטה לנואר |
| מוזיקה |
אד בוגאס |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברה מפיצה |
Cinemation Industries |
| הקרנת בכורה |
25 בינואר 1972 |
| משך הקרנה |
75 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט קומדיה שחורה, סרט מונפש מסורתית, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, סרט קומדיה, הנפשה למבוגרים, סאטירה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הסרט נכתב כסאטירה על דור הפרחים, יחסים בין-גזעיים, שמאל וימין בפוליטיקה. גיבורו הבדיוני הוא חתול מואנש בשם פריץ, חתול סטודנט שחי בשנות ה-60 בניו יורק על גבול החוק, תוך שהוא מובל על ידי יצריו המיניים והתמכרותו לסמים. פשיטת משטרה לאורגייה בה השתתף הפכה אותו לעבריין נמלט. במנוסתו מעלה פריץ באש את מעונות האוניברסיטה, גונב רכב, מעורר מהומות בהארלם, בורח לחוף המערבי בו הוא נתקל בכנופיה המונהגת על ידי לטאה.
עלילת הסרט מבוססת על ספר קומיקס של רוברט קראמב. המפיק היה סטיב קרנץ, המוזיקה של אד בוגס וריי שנקלין. תקציב הסרט היה 850,000 דולר אמריקאי. הסרט הכניס למעלה מ-100 מיליון דולר בהקרנותיו ברחבי תבל ובכך היה לסרט האנימציה בהפקה עצמאית המצליח בכל הזמנים.
הצלחת הסרט הובילה להפקת סרטי אנימציה רבים נוספים בעלי תכנים מיניים בוטים, אשר זכו לסיווג "למבוגרים בלבד", ושנתיים מאוחר יותר יצא סרט המשך בשם "9 הנשמות של פריץ החתול" אשר נעשה ללא מעורבותם של הבמאי וכותב הסרט המקורי.
קישורים חיצוניים עריכה
"פריץ החתול", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"פריץ החתול", באתר AllMovie (באנגלית)
"פריץ החתול", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "פריץ החתול", באתר Metacritic (באנגלית)
"פריץ החתול", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- עידית פרנקל על הסרט
- כתבה בעכבר העיר כולל 10 דקות מהסרט
- וולט דיסני ממשיך להתהפך בקברו: יובל ל"פריץ החתול"
