פריץ שטרסמן

כימאי גרמני

פרידריך ("פריץ") וילהלם שטרסמןגרמנית: Friedrich Wilhelm "Fritz" Strassmann‏; 22 בפברואר 190222 באפריל 1980) היה כימאי גרמני, שגילה יחד עם אוטו האן וליזה מייטנר את תהליך הביקוע הגרעיני של האורניום, בשנת 1938. ב-1985 הוכר על ידי "יד ושם" כחסיד אומות העולם, על פועלו להצלת יהודי בזמן השואה.

פריץ שטרסמן
Fritz Straßmann
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 בפברואר 1902
בופרד, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באפריל 1980 (בגיל 78)
מיינץ, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Friedrich Wilhelm Straßmann עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה, כימיה אנליטית, ביקוע גרעיני עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים גרמניה
מקום לימודים אוניברסיטת הנובר עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט אוטו האן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
הערות הוכר על ידי "יד ושם" כחסיד אומות העולם
תרומות עיקריות
גילה יחד עם אוטו האן וליזה מייטנר את תהליך הביקוע הגרעיני של האורניום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוח הוקרה באוניברסיטה החופשית של ברלין

ביוגרפיה עריכה

שטרסמן נולד בבופארד (Boppard) שבגרמניה, החל את לימודי הכימיה שלו בשנת 1920 באוניברסיטה הטכנית של הנובר וקיבל תואר ד"ר בשנת 1929. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במסיסות של חומצה פחמתית המכילה יוד במצב גזי. שטרסמן בחר בקריירה אקדמית מפני שקל היה ללכת במסלול זה מאשר לקבל משרה בתעשייה הכימית.

שטרסמן עבד במכון הקייזר וילהלם בברלין משנת 1929. בשנת 1933 הוא יצא מאגודת הכימאים הגרמנים כאשר זו עברה לשליטת הנאצים. הוא נכנס ל"רשימה השחורה", אך האן ומייטנר סידרו לו משרת אסיסטנט בתשלום מופחת. שטרסמן החשיב את עצמו לבר-מזל, לדבריו "למרות משיכתי לכימיה, החופש האישי שלי חשוב לי עד כדי כך שלשמירתו אשבור אבנים לפרנסתי". במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא ואשתו, מריה הקטר שטרסמן, הסתירו חבר יהודי בדירתם במשך חודשים, תוך שהם מסכנים את עצמם ואת בנם בן השלוש.

ההתמחות שלו בכימיה אנליטית נוצלה על ידי האן ומייטנר בניסויים שבהם בדקו את תוצרי ההפגזה של אורניום עם נייטרונים. בדצמבר 1938 הוא גילה יחד עם אוטו האן את תהליך הביקוע של האורניום בעזרת נייטרונים. הוא למד גם שיטות לקביעת הגיל הגאולוגי של חפץ בעזרת דעיכה רדיואקטיבית.

בשנת 1946 מונה לפרופסור לכימיה אנאורגנית באוניברסיטת מיינץ ובשנת 1948 נמנה עם מקימי מכון מקס פלאנק לכימיה. לאחר מכן יסד את המכון לכימיה גרעינית.

בשנת 1957 היה בין החותמים על הצהרת גטינגן, שבה מחו שמונה-עשר מדעני גרעין גרמנים כנגד הרעיון של ממשלת קונראד אדנאואר לחמש את צבא מערב גרמניה בטילים גרעיניים.

כשזכה אוטו האן בפרס נובל לכימיה בשנת 1944, על עבודתו בביקוע הגרעיני, שטרסמן לא קיבל את הפרס אתו. גם מליזה מייטנר ומאוטו רוברט פריש נשללה השותפות בפרס. האן ושטרסמן לא יכלו לכלול את שמה של מייטנר בדפי עבודתם, ובכך להודות שהם משתפים פעולה עם יהודייה הנמצאת בגלות. שטרסמן הביע את דעתו בנוגע לתפקידה של מייטנר באותם ניסויים: "היוזמה שלה הייתה ההתחלה של העבודה המשותפת עם האן" והיא "הייתה קשורה אלינו באופן אינטלקטואלי משוודיה...והייתה המנהיגה האינטלקטואלית של צוותנו".

נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון העניק להאן, מייטנר ושטרסמן את פרס אנריקו פרמי בשנת 1966. האיגוד האסטרונומי הבינלאומי קרא אסטרואיד על שמו: 19136 שטרסמן.

הוא נפטר במיינץ.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פריץ שטרסמן בוויקישיתוף