פרנאן אוכסה

פרנאן אוכסהצרפתית: Fernand Ochsé; נולד ב-11 בינואר 1879, פריז – אוגוסט 1944, [בדרכו אל או בתוך] מחנה הריכוז אושוויץ) היה מעצב, דנדי, סופר, מלחין, צייר ואספן אמנות יהודי-צרפתי שנרצח בשואה.[1]

פרנאן אוכסה
Fernand Ochsé
פרנאן אוכסה, ציור מאת לואיז-קת'רין ברסלאו, 1898
פרנאן אוכסה, ציור מאת לואיז-קת'רין ברסלאו, 1898
לידה 11 בינואר 1879
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה אוגוסט 1944 (בגיל 65)
אושוויץ, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הקונסרבטואר של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו

עריכה

פרנאן אוכסה היה בן למשפחת סוחרים יהודים. אחיו הגדול, ז'וליאן אוכסה (1876–1936), היה תמלילן. הם גרו בוילה גדולה בניי-סיר-סן, שם הם קיימו ערבים מוזיקליים בהם השתתפו ידוענים פריזאיים. ז'וליאן אוכסה התחתן עם הפסלת הבלגית לואיז מאייר בשנת 1906. לאחר מותו של אחיו ז'וליאן, פרנאן אוכסה התחתן עם אלמנתו.

פרנאן אוכסה למד בקונסרבטואר של פריז, שם פגש את ארתור הונגר, (שלימים היה תלמידו), מוריס רוול וריינאלדו האן, עימם שמר על קשרי חברות.[2] בשנת 1918, הונגר הקדיש לו את הבלט Le Dit des Jeux du Monde ובשנת 1930 את האופרטה Les Aventures du Roi Pausole. הוא הלחין אופרטות ושירים רבים.

פרנאן אוכסה עבד עם אחיו וארגן קריאות והרצאות לפי בקשתו. בווילה שלה הם ערכו סלונים ספרותיים המוקדשים לטרנדים האומנותיים של תקופתם. הוא יצר בשותפות תפאורות ובימוי. בשנת 1923 היה אחראי להפקת האופרטה "Ciboulette" של ריינאלדו האן. בשנת 1928, הוא עיצב את התלבושות לLa Chute de la Maison Usher של ז'אן אפשטיין.

בשנת 1934 הוא עיצב את עטיפת מהדורת השירים של המלחין פייר-אוקטב פרו Trois Chansons מאת ז'ול סופרוויל.

הוא גם היה אחד המאיירים של La Revue Musicale.

חברו מרסל פרוסט כתב ש"אוכסה שולט", ריינלדו האן, הונגר ורבים אחרים שיבחו אותו. בגיל 103, בשנת 2017, גיזל קאסדוס הראתה חיבה מבית המונטמרטר שלה.[דרושה הבהרה]

 
ארתור הונגר מאת פרנאן אוכסה.

נרצח על ידי נאצים

עריכה

כשהנאצים תקפו את צרפת ב-1940, לואיז ופרנאן אוכסה ברחו. הם נעצרו בקאן ביולי 1944 ונכלאו בניס, ואז גורשו למחנה דרנסי. הם גורשו ב-31 ביולי 1944 בשיירה 77 למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצחו.[3]

אמנות שנבזזה: MNR 226

עריכה

אחת מהציורים מקולקציית אוכסה, Le souper au bal (d'après Menzel) מאת אדגר דגה,[4] התגלה בקולקציה של מוזיאון האמנות המודרנית והעכשווית של שטרסבורג (אנ'). מספר הזיהוי MNR 226 זיהה אותו כשלל נאצי, ווהוחזר למוזיאוניים הצרפתיים של "המאגר הלאומי להחזרת אמנות (MNR)", הוביל לפרסום מאמר במגזין לה מונד, שנקרא Edgar Degas, MNR 226 : l'histoire d'un tableau, המפרט את נתיב המסע של היצירה. מקולקציית אוכסה והקולקציה של קוטו, היצירה "נמכרה" על ידי הנאצים באמצעות סוחר האמנות הצרפתי הקטור בראם למוזיאון Kunsthalle Karlsruhe לצורך החלפה עם ה-Nazionalgalerie ברלין, לפני שחולצה על ידי בעלות הברית והוחזרה לרשויות הצרפתיות שהניחו אותה במוזיאון שטרסבורג.[5] כאשר נשאל על העסקה, משפחת הסוחר, שמחזיקה עד היום את הגלריה Brame et Lorenceau, הביעה הפתעה.[6]

יצירות אמנות

עריכה
  • La poésie dans l'opérette, ב-Conferencia. Revue mensuelle des Lettres, תאריך 15 ביולי 1938
  • C'était hier (וולס שירה). מילים: גוסטב נדו (אנ'). תזמורת מארסל קאריבן. הקלטת תקליטים 1940

שירים ופסנתר

  • Odelettes. הלחנה. מילים הנרי דה רגנייר. פריז: Heugel, ללא תאריך.
  • Le Parc. Poèmes des "Fêtes galantes" de פול ורלן. הלחנה. ברלין: אדולף פירשטנר, 1913
  • Ce que je préfère. מילים והלחנה. פריז: שודן, 1933.
  • Ménage moderne. הלחנה. פריז: קודה, 1934
  • Réponse à Balzac. הלחנה. מילים פול דבלין. פריז: הוצאות קודה, 1934.
  • Me v'là ! הלחנה. מילים פול דבלין. פריז: הוצאות קודה, 1934.
  • Sur les toits. הלחנה. מילים פ.-ג. דבלין. פריז: S. Fox, 1935.
  • Réponse à Balzac. הלחנה. מילים פול דבלין. פריז: הוצאות קודה, 1934.
  • Vite et doucement. הלחנה. מילים פול דבלין. פריז: הוצאות קודה, 1934.
  • L'Arithmétique. הלחנה. מילים פ. ג. דבלין. פריז: S. Fox, 1935.

ביבליוגרפיה

עריכה
  • פטריק בסנייה, אנרי דה רגנייה : דה Mallarmé à l'Art déco . פריז : פיארד, 2015מסת"ב 978-2-213-63177-6
  • בנואה דוטורטר לה מורט דה פרננד אוכסה, פאיארד, פריז, 2017. הערת ביבליוגרפיה: רומן בהשראת חייו של פרנאן אוכסה
  • ראוול, מוריס (2018). L'intégrale : Correspondance (1895-1937), écrits et entretiens (בצרפתית). פריז: Le Passeur Éditeur. p. 1769. ISBN 978-2368905777. הערת ביבליוגרפיה: מכיל התכתבות של מוריס ראוול עם פרננד אוקטסה מס' 2208 (1928)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פרנאן אוכסה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Lançon, Philippe. "Benoît Duteurtre : la tragédie de Fernand Ochsé, créateur d'opérettes". Libération (בצרפתית). נבדק ב-2021-04-02.
  2. ^ "Inspiring the Nation: French Music about Jeanne d'Arc in the 1930s and 1940s" (PDF). Artist and composer Fernand Ochsé, one of Honegger’s closest friends, had evidently sung the tenor role of Porcus at the private, first audition of Jeanne hosted by Ida Rubinstein in 1935. Ochsé was Jewish, and during the war, he went into hiding in the southern zone. He was captured in Cannes in July 1944 and sent to the internment camp of Drancy. Despite Honegger’s attempts to secure his release, Ochsé was transported to Auschwitz where he was killed on 4 August 1944, just weeks before the liberation of Paris.90 No matter how others remembered Jeanne au bûcher, for the composer himself, the work remained tied to achingly personal memories of the war.
  3. ^ Duteurtre, Benoît (1960-) (2018). La mort de Fernand Ochsé : récit. Fayard. ISBN 978-2-213-62999-5. OCLC 1023437371.
  4. ^ "Edgar Degas, MNR 226 : l'histoire d'un tableau". Le Monde.fr (בצרפתית). 1996-04-26. נבדק ב-2021-04-03.
  5. ^ "Edgar Degas, MNR 226 : l'histoire d'un tableau". Le Monde.fr (בצרפתית). 1996-04-26. נבדק ב-2021-04-03. Elle a figuré dans la collection Ochsé, puis dans la collection Coutot, toutes deux parisiennes. Elle est entrée ensuite dans celle d'Hector Brame, éminent marchand de tableaux. La notice continue alors en ces termes : « 1941 Paris, en vente ; acquis en 1941 par la Kunsthalle de Karlsruhe, en vue d'un échange avec la Nazionalgalerie de Berlin, qui aboutit en 1943 (le panneau de Degas contre une oeuvre de Hackert et une de Slevogt) ; évacué, après 1945 conservé à Wiesbaden ; attribué au Louvre par l'Office des biens privés en 1950 ; mis en dépôt au Musée d'art moderne de Strasbourg en 1951. »
  6. ^ "Edgar Degas, MNR 226 : l'histoire d'un tableau". Le Monde.fr (בצרפתית). 1996-04-26. נבדק ב-2021-04-03. Interrogé, Philippe Brame, petit-fils d'Hector Brame et l'un des directeurs de la galerie Brame et Lorenceau, ne dissimule pas sa surprise. Il n'avait été jusqu'alors jamais averti de l'existence de cette oeuvre et de son pedigree, dont il ne pouvait avoir connaissance personnellement : il avait douze ans en 1940.A l'inverse, le nom du premier acquéreur lui est familier : Fernand Ochsé. Son grand-père était lié à ce collectionneur d'origine juive. Sous l'Occupation, il se réfugia avec son épouse à Mougins, où ils furent capturés à l'été 44 par les nazis, lesquels s'emparèrent également de deux de leurs tableaux, deux Guardi. Les Ochsé disparurent dans un camp d'extermination, les Guardi n'ont jamais reparu et passent pour avoir été détruits lors du bombardement d'un convoi allemand.