פרנסואה ז'אן דומיניק אראגו

אסטרונום פיזיקאי מתמטיקאי ופוליטיקאי צרפתי
(הופנה מהדף פרנסואה אראגו)

פרנסואה ז'אן דומיניק אראגוצרפתית: François Jean Dominique Arago;‏ 26 בפברואר 17862 באוקטובר 1853) היה אסטרונום, פיזיקאי, מתמטיקאי ופוליטיקאי צרפתי.

פרנסואה ז'אן דומיניק אראגו
François Arago
לידה 26 בפברואר 1786
Estagel, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוקטובר 1853 (בגיל 67)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Dominique François Jean Arago Roig עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרונומיה, מתמטיקה, פיזיקה
מקום מגורים צרפת
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות Bureau des Longitudes עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט Yvon Villarceau עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית קופלי (1825)
  • קצין בלגיון הכבוד (19 במאי 1825)
  • אביר בלגיון הכבוד (30 באוקטובר 1818)
  • מדליית רמפורד (1850)
  • חבר זר של החברה המלכותית (12 במרץ 1818)
  • citizen of Edinburgh (1834)
  • מפקד בלגיון הכבוד
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • עמית כבוד של החברה המלכותית של אדינבורו
  • קצין גבוה בלגיון הכבוד
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
  • Order of the Cross of July
  • 72 השמות החרוטים על מגדל אייפל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Emmanuel Arago, Alfred Arago עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
עשה מספר ניסויים חשובים בתחום הפיזיקה, מיפוי ומדידות
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אראגו למד באקול פוליטקניק בפריז. בסיום לימודיו נשלח לספרד לסייע בקביעת המרידיאן של פריז. לאחר שנתפס בזמן מלחמת העצמאות הספרדית, הוחזק כאסיר, נמלט מספר פעמים, וחזר לפריז כגיבור שלוש שנים מאוחר יותר. תהילה זו אפשרה לו להיבחר כחבר באקדמיה הצרפתית למדעים בגיל 23 בלבד, ולהתמנות כפרופסור לגאומטריה אנליטית ולגאודזיה באקול פוליטקניק (1809-1830). הוא התגורר במצפה הכוכבים של פריז, שם שימש כמנהל, ומקום זה היה ביתו עד מותו.

פרנסואה אראגו היה האח המפורסם ביותר מבין ארבעה אחים:

  • ז'אן אראגו (1788-1836), גנרל ששירת במקסיקו;
  • ז'אק אראגו (1790-1855), סופר וחוקר;
  • אטיין אראגו (1802-1892), סופר ופוליטיקאי.

עבודתו המדעית עריכה

מחקריו הראשונים של אראגו בפיזיקה התרכזו באופטיקה. הוא ערך ניסוי חשוב בשנת 1810 (שפורסם בכתב רק כעשרים שנה מאוחר יותר): הוא ניסה למדוד את מהירות האור המגיעה מהכוכבים, על ידי השוואת הערכים בין השעה שש בבוקר ושש בערב. בשעה שש בבוקר, כאשר ניתן לראות כוכב בזנית, הארץ מתקרבת אליו, וניתן לחשב את מהירות סיבוב כדור הארץ סביב השמש; בשש בערב, עם כוכב אחר בזנית, הארץ מתרחקת, וניתן למדוד את המהירות השלילית.

אראגו היה האדם הראשון שצפה בזרמי מערבולת. בשנת 1824 הוא צפה במה שנקרא אז סיבובי מגנטיות והבחין שגופים מאוד מוליכים יכולים להיות ממוגנטים, תגליות אלו הוסברו על ידי מייקל פאראדיי (1791–1867).

בשנת 1825, טען יחד עם פייר לואי דולון כי הסיקו מהו לחץ האדים של המים בלחץ העולה על 30 atm.

פוליטיקה עריכה

בשנת 1830, נבחר אראגו, שנקט תמיד בעמדות ליברליות רפובליקניות, כחבר בבית התחתון של מחוז הפירנאים המזרחיים שבדרום צרפת, והוא נעזר בכישוריו המדעיים ובצחות לשונו בשאלות שנגעו בנושאי חינוך ציבורי, תגמולים עבור המצאות ועידוד המדעים המכניים והפרקטיים. רבים מהמפעלים הלאומיים החשובים והמכובדים של אותה תקופה, חבים לתמיכתו – בהם הפרס שניתן ללואי ז'אק מנדה דאגר עבור המצאת הדאגרוטיפ, שיטת הצילום המסחרית הראשונה, הפרס עבור פרסום עבודתו של פייר-סימון לפלס, רכישת מוזיאון קלוני על ידי המדינה ופיתוח מסילות הרכבת והטלגרף החשמלי.

שנים אחרונות עריכה

אראגו נותר רפובליקאי עקבי עד אחרית ימיו, ולאחר ההפיכה של שנת 1852, אף על פי שסבל מסוכרת ואחר כך גם ממחלת ברייט (מחלה נפרולוגית) שהוחמרה בשל בצקת, העדיף להתפטר מתפקידו כאסטרונום ולא להישבע אמונים למשטר החדש. נפוליאון השלישי הורה לא להטריד את המדען הזקן ולאפשר לו לדבר ולהתנהל כרצונו. בקיץ 1853 המליצו לו רופאיו לחזור למחוז ילדותו ולראות אם האוויר שם יקל עליו. אראגו אכן יצא למזרח הפירנאים, אך לא היה בכך הועיל, והוא נפטר בפריז. קברו נמצא בבית הקברות המפורסם פר לשז בפריז.

פרסים ומחוות עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Hahn, Roger (1970). "Arago, Dominique François Jean". Dictionary of Scientific Biography. New York: Charles Scribner's Sons. 200-203.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ (1005) Arago. In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_1006. ISBN 978-3-540-29925-7.