פרנסואה דה לאוול
פרנסואה-קסָאבייה דה מונמורנסי-לאוול (בצרפתית: François-Xavier de Montmorency-Laval; 30 באפריל 1623 – 6 במאי 1708) היה הבישוף הקתולי הראשון של צרפת החדשה (המושבות הצרפתיות בצפון אמריקה ובעיקר קוויבק). הוא מונה לתפקידו בגיל 36, ושירת בו באופן רשמי 25 שנים; 24 שנים נוספות שהה בצרפת החדשה ללא תואר רשמי, תוך שהוא מהווה דמות מוסרית חשובה ומשפיעה על ניהול המושבות.
 | |
| לידה |
30 באפריל 1623 Montigny-sur-Avre, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
6 במאי 1708 (בגיל 85) קוויבק סיטי, קנדה |
| שם לידה |
François-Xavier de Montmorency-Laval de Montigny |
| מדינה |
ממלכת צרפת |
| מקום קבורה |
Notre-Dame Basilica-Cathedral |
| השכלה |
|
| תפקיד |
Roman Catholic Bishop of Quebec (1 באוקטובר 1674–24 בינואר 1688) |
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
| חתימה |
 |
  | |
תולדות חייו עריכה
דה לאוול נולד בכפר ליד פריז, בן למשפחת האצולה החשובה והעתיקה בית מונמורנסי. מגיל 8 החל לקבל הכשרה לכמורה והוכיח שקדנות והתלהבות. בגיל 24 מונה ככומר, ותשוקתו סימנה אותו כמועמד לפעילות מיסיונרית.
בשנת 1659 מינה אותו האפיפיור אלכסנדר השביעי לבישוף צרפת החדשה, כדרך לכפות את מרות הכס הקדוש על פעילות הישועים שם. תוקף מרותו וסמכותו של דה לאוול נכפה גם על ידי מכתב ששלח המלך לואי ה-14 למושל צרפת החדשה, בו הדגיש את הצורך לציית לבישוף החדש בכל מקום ומקום. מבחינה רשמית מונה דה לאוול לבישוף סמלי (טיטולרי) של פטרה (בירדן) כיוון שקהילת צרפת החדשה לא הצדיקה דיוקסיה, כלומר לא הייתה גדולה מספיק לשם מינוי בישוף.
ב-13 באפריל 1659 הפליג דה לאוול מנמל לה רושל לאמריקה.
לאחר שביסס את מעמדו ואת הכנסייה, החליט דה לאוול לייסד מוסד שיכשיר כמרים עבור הקהילות ועבור העבודה המיסיונרית. ב-1663 הקים את "סמינר קוויבק" (Séminaire de Québec; נקרא גם "הסמינר הגדול של קוויבק", Grand Séminaire de Québec). הסמינר הוקם כקהילת כמרים בהתאם לדיונים שנערכו בוועידת טרנטו כמרכז ללימודי תאולוגיה ולהכשרת פרחי כמורה. הסמינר שימש גם כמקום מגוריו הזמני של הבישוף של קוויבק עד לחניכת מגוריו הרשמיים ב-1677 והיה לגורם מרכזי בחיי הכנסייה של קנדה. בהמשך צמחה מן הסמינר אוניברסיטת לאוול.
הוא פעל להקמת כנסיות מקומיות ובתי ספר, מינה כמרים, דאג להשתלמותם ולקידומם ועסק בבקרה אחר תפקודם. ב-1659 עמד מספר הקהילות על חמש, וב-1688 עלה מספרן ל-35 ובהן שירתו 102 אנשי כמורה. ב-1674 נקבע כינויו ל"בישוף קוויבק". הוא יצר גם קשרים טובים עם הישועים, שנחשבו לעצמאיים מדי בעיני האפיפיור והיה למתווך נאמן על שני הצדדים. דה לאוול היה הגורם המוסרי העליון בצרפת החדשה ולא אחת התעמת עם המושלים המקומיים בנושאי מוסר ומשטר.
אחד מהמאבקים העיקשים ביותר של דה לאוול היה כנגד יחס המתיישבים לאינדיאנים הילידים. הוא עודד מיסיונריות בקרבם אך לא צידד ביחס משפיל ובעיקר התמודד כנגד מנהגם של המתיישבים למכור משקאות אלכוהוליים לילידים, אליהם התמכרו האחרונים עד מהרה.
ב-1684 הפליג לצרפת על מנת להגיש את התפטרותו וחזר עם מחליפו ז'אן-בטיסט דה לה קרואה דה שֶוְורייר דה סן-ואלְיֶיה (Jean-Baptiste de la Croix de Chevrières de Saint-Vallier). אף על פי שסן-ואלְיֶיה עמד באופן רשמי בראש הכנסייה, דה לאוול שמר על מעמד איש המוסר הבכיר, ואף ביצע את הטקסים הדתיים בהיעדרו של סן-ואלייה.
דה לאוול נפטר מזיהום כיב ברגלו ונקבר בקתדרלת נוטרדאם דה קוויבק בקוויבק סיטי העתיקה, שהוקמה בתקופת כהונתו.
ב-22 ביוני 1980 הכריז עליו האפיפיור יוחנן פאולוס השני כ"מבורך", השלב האחרון לפני ההכרזה על אדם כקדוש.
לקריאה נוספת עריכה
- Bumsted, JM (2007). A History of the Canadian Peoples (3rd edition ed.). Don Mills, ON: Oxford University Press. ISBN 9780195423495
- Saints of north america By Vincent J. O'Malley
קישורים חיצוניים עריכה
- ביוגרפיה באתר ביוגרפיות של אישים קנדיים (באנגלית)
- מאמר באנציקלופדיה הקתולית (באנגלית)
- פרנסואה דה לאוול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פרנסואה דה לאוול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)