פרנסיס גריינג'ר

פוליטיקאי אמריקאי

פרנסיס גריינג'ראנגלית: Francis Granger;‏ 1 בדצמבר 179231 באוגוסט 1868) היה פוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית וכמנהל הכללי של דואר ארצות הברית. ב־1836 הוא היה מועמד המפלגה הוויגית לתפקיד סגן הנשיא בבחירות לנשיאות של 1836, והיחידי אי פעם שהפסיד בהצבעה לתפקיד זה שנערכה בסנאט.

פרנסיס גריינג'ר
Francis Granger
פרנסיס גריינג'ר
פרנסיס גריינג'ר
לידה 1 בדצמבר 1792
סאפילד, קונטיקט, ארצות הברית
פטירה 31 באוגוסט 1868 (בגיל 75)
קנאינדייגואה, ניו יורק, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות וודלאון, קנאינדייגואה, ניו יורק, ארצות הברית
השכלה קולג' ייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הלאומית הרפובליקנית, המפלגה הוויגית עריכת הנתון בוויקינתונים
המנהל הכללי של דואר ארצות הברית ה־13
6 במרץ 184116 בספטמבר 1841
(27 שבועות ו־6 ימים)
תחת נשיאי ארצות הברית ויליאם הנרי הריסון
ג'ון טיילר
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם ניו יורק
4 במרץ 18353 במרץ 1837
(שנתיים)
4 במרץ 18395 במרץ 1841
(שנתיים)
27 בנובמבר 18413 במרץ 1843
(שנה ו־13 שבועות)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייו עריכה

פרנסיס גריינג'ר נולד בסאפילד, קונטיקט למשפחה שבלטה בתחום הפוליטי. אביו, גדעון גריינג'ר, היה חבר בית הנבחרים של קונטיקט, ולאחר מכן מונה על ידי הנשיא תומאס ג'פרסון כמנהל הכללי של הדואר, ובתפקיד זה הוא היה האדם שכיהן בו במשך תקופת הכהונה הארוכה אי פעם. אמו הייתה מיינדוול לבית פיז. בן דודו, איימוס פלפס גריינג'ר, כיהן גם הוא שתי תקופות כהונה בבית הנבחרים של ארצות הברית.

ב־1811 סיים גריינג'ר לימודים קלאסיים בקולג' ייל. ב־1814 הוא עבר עם אביו לקנאינדייגואה שבמדינת ניו יורק, שם הוא למד משפטים וב־1816 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין והחל לעסוק במקצוע.

ראשית הקריירה הפוליטית עריכה

גריינג'ר החל את הקריירה הפוליטית שלו כחבר באספה המדינתית של ניו יורק בשנים 18261828 ובשנים 18301832. הוא התמודד ללא הצלחה בבחירת למשרת סגן מושל ניו יורק ב־1828 ובבחירות למשרת מושל ניו יורק ב־1830 וב־1832 מטעם המפלגה הלאומית הרפובליקנית (מתנגדי אנדרו ג'קסון).

בפוליטיקה הארצית עריכה

ב־1834 נבחר גריינג'ר לבית הנבחרים של ארצות הברית ושירת בו בשנים 18351837.

ב־1836 לא עלה בידה של המפלגה הוויגית להסכים על מועמד מטעמה לנשיאות. גריינג'ר היה מועמד אזורי מטעמה לתפקיד סגן הנשיא במדינות הצפון ובמדינות הגבול כשותפו למירוץ של ויליאם הנרי הריסון, אם כי במסצ'וסטס הוא התמודד כשותפו למרוץ של דניאל ובסטר. אף על פי שמועמד הדמוקרטים מרטין ואן ביורן הבטיח לעצמו מספיק קולות בחבר האלקטורים כדי להיבחר לנשיאות, 23 האלקטורים של וירג'יניה סירבו להצביע לשותפו למרוץ ריצ'רד ג'ונסון, שכתוצאה מכך חסר לו קול אחד בלבד כדי להיבחר. כתוצאה מכך התפצלו הקולות בין ג'ונסון, גריינג'ר, ג'ון טיילר ויליאם סמית', שאף אחד מהם לא השיג את הרוב הנדרש. עקב כך הועברה ההצבעה על בחירת סגן הנשיא לסנאט שייבחר בין שני המועמדים שזכו למרבית הקולות, ג'ונסון וגריינג'ר, זאת על פי התיקון ה-12 לחוקת ארצות הברית, והייתה זו הפעם היחידה בהיסטוריה של ארצות הברית שאירע מקרה כזה. בשל העובדה שהסנאט היה מורכב אז מ־35 דמוקרטים ו־17 ויגים, סיכוייו של גריינג'ר להיבחר אפסו והוא הובס בהצבעה כאשר זכה בה ב־16 קולות מול 33 הקולות שהצביעו עבור ג'ונסון.

בבחירות הכלליות של אותה שנה התמודד גריינג'ר כמועמד לבית הנבחרים אך גם פה הוא לא נחל הצלחה. שנתיים לאחר מכן עלה בידו להיבחר והוא כיהן שוב בבית הנבחרים בשנים 18391841.

ב־1841 מונה גריינג'ר לתפקיד המנהל הכללי של דואר ארצות הברית בקבינט של הנשיא ויליאם הנרי הריסון ובתפקיד זה הוא כיהן ממרץ ועד ספטמבר אותה שנה. הוא התפטר מתפקידו יחד עם כל חברי הקבינט הוויגים של הנשיא החדש לאחר מותו הפתאומי של הריסון, ג'ון טיילר, בהוראתו של מנהיג המפלגה הנרי קליי. לאחר מכן הוא נבחר בבחירות ביניים לבית הנבחרים במקומו של ג'ון גרייג שהתפטר. הוא כיהן בבית הנבחרים ממרץ 1841 ועד מרץ 1843 ובבחירות של 1842 לא הוצגה מועמדותו לבחירה מחדש.

לאחר פרישתו עריכה

כתומך של פשרת 1850, הוביל גריינג'ר את תומכיו של הנשיא מילרד פילמור, קבוצה שנודעה בכינוי "הוויגים הכסופים אפורים", זאת בשל שערו הכסוף של גריינג'ר. סיעה זו המשיכה להתעמת עם מתנגדי הפשרה בראשותו של ויליאם סיוארד עד לקריסתה של המפלגה הוויגית ב־1855.

כיושב ראש הוועדה המנהלת הלאומית של המפלגה הוויגית בשנים 18561860, הצטרף גריינג'ר לקריאה להקמתה של מפלגת האיחוד החוקתי (Constitutional Union Party) שהתקיימה במאי 1860. לאחר מכן הוא השתתף בוועידת השלום שהתקיימה בוושינגטון די. סי. ב־1861 במטרה לנסות למנוע את פריצתה של מלחמת האזרחים.

חיים אישיים עריכה

גריינג'ר נשא לאישה את קורנליה ואן רנסלר, נכדתו של בריגדיר גנרל רוברט ואן רנסלר(אנ'), שהיה חבר בקונגרס הפרובינציאלי של מדינת ניו יורק במהלך המהפכה האמריקאית ובהמשך חבר האספה המדינתית של ניו יורק. הבית בו התגוררו בני הזוג גריינג'ר בקנאינדייגואה בשנים 18171827 ידוע כיום בשם "בית פרנסיס גריינג'ר" (Francis Granger House) וב־1984 הוא נרשם במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים לבני הזוג נולדו בת, בן ובת שנייה שנפטרה בלידתה יחד עם אמה ב־1823. בתו, אדל גריינג'ר נישאה לג'ון אליוט תאייר. לאחר מותו היא נישאה מחדש לרוברט צ'ארלס וינתרופ, סנאטור וחבר בית הנבחרים שכיהן כיושב ראש בית הנבחרים. בנם, גדעון גריינג'ר השני, נישא לאייספין פירסון, בתו של חבר בית הנבחרים אייזק פירסון.

פרנסיס גריינג'ר נפטר בקנאינדייגואה ב־31 באוגוסט 1868 ונטמן בבית הקברות וודלאון המקומי.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פרנסיס גריינג'ר בוויקישיתוף