פרנץ סאלאשי

מנהיג פשיסט הונגרי, ראש מפלגת הצלבים עם חצים, ראש ממשלת הונגריה לקראת סיום מלחמת העולם השנייה

פֶרֶנץ סאלאשיהונגרית: Szálasi Ferenc‏; 6 בינואר 189712 במרץ 1946) היה ראש ממשלת הונגריה בשלהי מלחמת העולם השנייה. הנהיג את מפלגת "צלב החץ" ואת התנועה ה"הונגריסטית". היה פשיסט ואנטישמי, עושה דברם של הנאצים, ובין האחראים לשואת יהודי הונגריה.

פרנץ סאלאשי
Szálasi Ferenc
פרנץ סאלאשי, מנהיג מפלגת צלב החץ וראש ממשלת הונגריה מספטמבר 1944 עד אפריל 1945
פרנץ סאלאשי, מנהיג מפלגת צלב החץ וראש ממשלת הונגריה מספטמבר 1944 עד אפריל 1945
לידה 6 בינואר 1897
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית קושיצה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 12 במרץ 1946 (בגיל 49)
הונגריה (1946–1949, 1956–1957)הונגריה (1946–1949, 1956–1957) בודפשט, הרפובליקה ההונגרית השנייה (אנ') עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה (1940–1945)הונגריה (1940–1945) ממלכת הונגריה
מקום קבורה הונגריההונגריה בודפשט, הונגריה
השכלה האקדמיה הצבאית הטרזיאנית (1915) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת צלב החץ עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Gizella Lutz עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת הונגריה
16 באוקטובר 194428 במרץ 1945
(23 שבועות ו־3 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

סאלאשי היה בנו של איש צבא בעיר קאשה (כיום קושיצה, העיר השנייה בגודלה בסלובקיה). אביו היה ממשפחה הונגרית רומית-קתולית בעלת שורשים ארמנים, משפחת סלושיאן, מבין הארמנים שהתיישבו במאה ה-17 בנסיכות טרנסילבניה, בתקופת השליט מיכאי אפאפי. אמו הייתה בת למשפחה ממוצא סלובקי ורוטני, שהשתייכה לדת הנוצרית יוונית-קתולית. בצעירותו החליט סאלאשי ללכת בדרכי אביו, והתגייס לצבא. הוא הוסמך לקצונה ושירת בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה. לאחר התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית ב-1918 הצטרף לצבא ההונגרי שזה עתה הוקם. ב-1925 צורף למטה הכללי, והגיע ב-1933 לדרגת מאיור (המקבילה לרב-סרן בצה"ל). ב-1930 הצטרף לארגון הגזעני הקיצוני "ליגת החיים ההונגריים". עיסוקו בפוליטיקה הפך מאז למרכז חייו; ב-1935 עזב את הצבא, והקדיש לפוליטיקה את כל זמנו.

על בסיס תורות הגזע של הפאשיזם והנאציזם הגה תאוריה גזענית ופשיסטית, לפיה על הונגריה להרחיב שטחה, להתפשט ולהפיץ את התרבות והעוצמה ההונגרית באירופה כולה.

ב-1935 ייסד את מפלגת "רצון העם", שהטיפה לעקרונות "תורתו". המפלגה לא זכתה להצלחה, ולאחר זמן נאסרה פעילותה על ידי השליט השמרן בעל תואר "העוצר" - מיקלוש הורטי, שאסר על כל פעילות פוליטית קיצונית, הן מימין והן משמאל. ב-1937 שב לפעילות וייסד את "המפלגה הנציונל-סוציאליסטית של הונגריה", שאף פעילותה נאסרה. בשלב זה הצליח סאלאשי לגייס תמיכה מסוימת בקרב המעמדות הנמוכים והפועלים.

ב-1938, לאחר האנשלוס (כיבושה של אוסטריה על ידי גרמניה), הפך סאלאשי לקולני יותר והחל מטיף לאלימות ולפעולות רדיקליות. הוא נעצר על ידי המשטרה החשאית ההונגרית, ונכלא. מתוך כותלי הכלא המשיך להיות דמות בעלת כוח בפוליטיקה ההונגרית, והוכרז כמנהיגה של מפלגת "צלב החץ" - איגוד של תנועות גזעניות, ימניות-קיצוניות, שקמו באותה העת. המפלגה זכתה להישג משמעותי בבחירות ב-1939, וקיבלה יותר מרבע מהקולות, ושלושים מושבים בפרלמנט, אם כי נותרה באופוזיציה. חנינה כללית שהוענקה בשנת 1939 בעקבות הצלחתה של הונגריה לקבל בחזרה (בעקבות הסכמה עם היטלר) מעט מן השטח שנקרע ממנה בחוזה טריאנון, הביאה אף לשחרורו של סאלאשי, אך פעילות מפלגת צלב החץ נאסרה על ידי ראש הממשלה פאל טלקי, שחשש מהשפעתה ובכלל מהתקרבותה של גרמניה להונגריה. ואכן, עם שחרורו מן הכלא החל סאלאשי בקשרים ובמגעים עם הגרמנים, דבר ממנו נמנעו הצדדים קודם לכן, בשל תמיכתו של סאלאשי ב"הונגריה הגדולה". טלקי התאבד בשנת 1941, שכן התנגד לפלישה הגרמנית ליוגוסלביה שנעשתה דרך שטחה של הונגריה. יורשיו בתפקיד ראש הממשלה דרדרו את הונגריה במורד, אל עבר מעורבות פעילה במלחמתם של הנאצים.

ב-19 במרץ 1944 נכנסו הגרמנים לשטחה של הונגריה, והקימו ממשלה בראשותו של דמה סטויואי, אשר היה זמן רב שגריר הונגריה בברלין. ממשלה זו אישרה את פעילות צלב החץ. כאשר הסתבר כי מעורבותה במלחמה לצד גרמניה מובילה את הונגריה לתבוסה ולאסון, באוגוסט 1944 הדיח הורטי את סטויואי, ומינה במקומו את הגנרל גזה לקאטוש. הורטי ולקטוש החלו לחפש דרכים להוציא את הונגריה מן המלחמה, אשר הגיעה עתה אל גבולות הונגריה. כאשר עמד הורטי על סף ההודעה כי הונגריה פורשת מן המלחמה לצד גרמניה, ותומכת בצדן של בעלות הברית, הדיחו הנאצים את הורטי ב-15 באוקטובר 1944, ומינו את סאלאשי לראש הממשלה, ולמעשה לשליט הבלעדי במדינה.

בחודשים מרץ עד יולי 1944 גורשו רוב יהודי הונגריה אל מחנה המוות אושוויץ. הונגריה כולה התרוקנה מיהודיה, פרט לעיר בודפשט, שם חיו למעלה ממאה וחמישים אלף יהודים בבטחה יחסית, תחת חסותו של הורטי, שראה בהם ובגורלם קלף מיקוח אל מול בעלות הברית. עם עלייתו של סאלאשי לשלטון תמה הגנת השלטונות ליהודים אלו. כנופיות צלב החץ השתוללו ברחובות בודפשט. אלפי יהודים נרצחו ברחוב והושלכו אל נהר הדנובה, אשר האדים מדם. אלפים נשלחו למסעות מוות ולעבודת כפייה. היהודים שנותרו רוכזו בגטו בתנאים קשים. אומנם את עיקרה של שואת יהודי הונגריה ביצעו הגרמנים ועושי דברם בהונגריה בתקופה שקדמה לשלטונו, אולם סאלאשי אחראי לרציחתם במקום הימצאם, באכזריות שאינה פחותה מאכזריותם של הנאצים, של אלפי יהודים.

ממשלתו של סאלאשי הייתה כושלת וקצרת ימים. האזרח ההונגרי איבד את מעט הביטחון האישי שנותר, כאשר כנופיות צלב החץ עסקו בביזה וברצח. ככל שהתקדמו צבאות רוסיה לתוככי הונגריה כן גבר ההרס והחורבן שהמיטו הכנופיות, אשר נקטו בשיטת "האדמה החרוכה", דהיינו שוד כל העומד בדרכם, פירוקו ומשלוחו בעקבותיהם אל תוככי הארץ ואל גרמניה. משפטים מהירים והוצאות להורג ניסו למנוע את המרידה האזרחית של ההונגרים כנגד משטר פושע זה, אך הפעילות הפרטיזנית הייתה רבה וההתנגדות העממית גברה והלכה.

ב-24 בדצמבר 1944 הגיעו הרוסים לבודפשט והטילו עליה מצור. לאחר כחודשיים נפלה העיר. סאלאשי ואנשיו המשיכו לפעול, עד לכיבושה הסופי של הארץ באפריל 1945. סאלאשי נמלט לאוסטריה. הוא נתפס בגרמניה על ידי צבא ארצות הברית והוסגר להונגריה, שם נשפט על ידי בית דין של העם ונידון למוות על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. הוא הוצא להורג בבודפשט בשנת 1946.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פרנץ סאלאשי בוויקישיתוף