פרנץ פהר

פרנץ פהרהונגרית: Fehér Ferenc; בודפשט, 22 בדצמבר 1933 – בודפשט, 17 ביוני 1994) היה פילוסוף, אסתטיקן, מבקר אמנות, דוקטור לספרות הונגרית יהודי-הונגרי בעלה השני של אגנש הלר.

פרנץ פהר
Fehér Ferenc
אין תמונה חופשית
לידה 22 בדצמבר 1933
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 ביוני 1994 (בגיל 60)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 17 ביוני 1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אגנס הלר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

פרנץ פהר נולד במשפחה יהודית. בין 1967 לבין 1970 הוא היה עוזרו של ג'רג' לוקאץ'. הוא השתייך לאסכולת בודפשט או בשם אחר בית הספר בודפשט, בין תלמידי לוקאץ'. ב-1968 תרגם את "ההתפתחות הפילוסופית שלי" של ברטראנד ראסל. ב-1972 הגן על עבודת דוקטורט שלו במדעי הספרות. הוא התרחק בהדרגה מהפילוסופיה המרקסיסטית הרשמית. ב-1973, הוועדה המדינית של מפלגת העם הסוציאליסטית ההונגרית סימנה את דעותיו הפילוסופיות כאנטי-מרקסיסטיות, מה שהפך את פעולתו המקצועית לבלתי אפשרית. הוא חי בחו"ל משנת 1977. התוצאה החשובה ביותר של פעילותו בהונגריה היא המונוגרפיה של דוסטויבסקי בשם "משורר האנטינומיות" (1972).

המחקר שלו התרחב גם לתחום הפואטיקה, והגדיר את הרומן כז'אנר רב משמעויות שהשתנה עם הזמן. הוא כתב מחקרי ביקורת אמנות על ג'ולה אייש, מיקלוש יאנצ'ו, טיבור דרי, חורחה סמפרון, צ'ינגיז אייטמטוב ועוד. יצירותיו פורסמו בגרמנית, בספרדית ובצרפתית במהלך גלותו. לאחר חילופי המשטר תורגמו גם להונגרית והופיעו כולם. הוא היה הוגה דעות גדול שהיגר כפילוסוף מרקסיסטי כופר ב-1968 וחזר למולדתו כפילוסוף פוסט-מודרני במהלך חילופי המשטר.[1]

פרנץ פהר הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

יצירותיו שפורסמו בהונגריה (מבחר)עריכה

  • ברטראנד ראסל : ההתפתחות הפילוסופית שלי (תרגום פרנץ פהר). בודפשט : גונדולט, 1968
  • משורר האנטינומיות. דוסטויבסקי ומשבר הפרט (מונוגרפיה, 1972, 1996)
  • Diktatur über die Bedürfnisse (אגנש הלר, 1979)
  • La forma dell'uguaglianza (1978)
  • Marxisme et démocratie (עם אגנשם הלר, 1981)
  • Dictatorship over Needs (1983, עם אגנש הלר וג'רג' מרקוש, בהונגרית: דיקטטורה על צרכים, 1991)
  • Hungary 1956 Revisited ((עם אגנש הלר, 1983)
  • מסר של מהפכה. הונגריה 1956 (עם אגנש הלר, 1989)
  • אחרי יאלטה. המהפכה הארוכה במזרח אירופה נגד יאלטה (עם אגנש הלר, 1990)
  • המהפכה הקפואה. עבודת גמר על יעקוביניזם (תורגם על ידי יוליה ויידה, 1992)
  • "המהפכות המפוארות" של מזרח אירופה. מחקרים (עם אגנש הלר, תורגם על ידי גאבור ברני, 1992)
  • המטוטלת של המודרניות (תורגם על ידי גאבור ברני 1993)
  • פרנץ פהר - אגנש הלר Biopolitics; Avebury, Aldershot, 1994 (Public policy and social welfare) (מדיניות ציבורית ורווחה חברתית)
  • בקושי יכול להיות אחרת. מחקרים ליום הולדתו ה-60 של מיהאי ויידה עם שאנדור רדנוטי, 1995)
  • אסכולת בודפשט I. מחקרים על ג'רג' לוקאץ' (עם אגנש הלר, 1996)
  • (יצירות מאת פרנץ פהר; 1) משורר האנטינומיות : דוסטויבסקי ומשבר הפרט. בודפשט : Cserépfalvi 1996
  • (יצירות מאת פרנץ פהר; 2) התנהגויות : ביקורות משנות השישים. בודפשט, 2001
  • פרנץ פהר-אגנס הלר מרקס והמודרנה. 2002 (חלופות)
  • (יצירות מאת פרנץ פהר; 3) לחזור הביתה : פילוסופיה של לימודי אמנות. בודפשט : קרן גונד-קורה : 2004. תוכן: פילוסופיה של האמנות, אסתטיקה.[2]
  • (יצירות מאת פרנץ פהר; 4) האנתרופולוגיה של החיה : מחקרים פילוסופיים פוליטיים. בודפשט : קרן גונד-קורה, 2007. תוכן: פילוסופיה פוליטית, שינוי משטר בהונגריה).

לקריאה נוספתעריכה

  • Új magyar irodalmi lexikon I. (A–Gy). (לקסיקון ספרותי הונגרי חדש) מסת"ב 963-05-6805-5
  • מי זה מי בספרות ההונגרית? ספרי מאגר מסת"ב 963-8607-10-6

ראו גםעריכה

  • מיהאי ויידה : למה אפשר לקוות? מסה על פרנץ פהר. דברצן 1995. 80 עמ'. (ספרי גבול)
  • ניתן לזהות את פרנץ פהר. מיהאי שיקשד: ברומן טבעת המגן בדמותו של בלה ברנה, רומן קצר. 1983. בכרך: מיהאי שיקשד: יום המתים, תחיית המתים, 1986)
  • ספר "מסר של ההפיכה". ספרם של פרנץ פהר ואגנש הלר

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה