פרנצ'סקו אנטוניולי

פרנצ'סקו אנטוניוליאיטלקית: Francesco Antonioli‏; 21 באוקטובר 187828 במאי 1965) היה כומר במסדר הסלזיאני (אנ'), וחסיד אומות העולם, שהציל במלחמת העולם השנייה כ-70 יהודים ממוות בידי הנאצים.[1]

פרנצ'סקו אנטוניולי
אין תמונה חופשית
לידה 21 באוקטובר 1878
דרוגנו, איטליה
פטירה 28 במאי 1965 (בגיל 86)
לוגאנו
עיסוק כומר
מידע חסיד אומות העולם
תאריך הכרה 6 באוקטובר 1996
מספר היהודים שהציל כ-70
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם (6 באוקטובר 1996) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם פרנצ'סקו אנטוניולי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

אנטוניולי נולד בכפר דרוגנו, הנמצא בעמק ויג'צו שבאיטליה. אמו, אנטוניה פמיניז (1839-1933), הייתה פשוטת עם ואביו, ג'וזפה מריה אנטוניולי (18381928) עבד כמנקה ארובות, עד שהיגר לארצות הברית ושם עבד בייצור פחם. לזוג היו שני ילדים נוספים: ג'ובאן באטיסטה מישל (נולד ב-1864), שמת באפריקה, וג'ובאן אנטוניו אטיליו (18731945)[1].

כילד, הוא גדל עם ערכים אדוקים של אמונה ובמהרה הגיעה השאיפה להיות כומר במסדר הסלזיאני. דמות משמעותית בחייו הייתה הכומר קרלו מריה בראטה (18611910), שהיה גם סוציולוג, סופר ומוזיקאי. בראטה גילה את פרנצ'סקו הצעיר, שלדעתו ניחן בתכונות מתאימות לכומר סלזיאני[1].

בתקופת השואהעריכה

בזמן כיבוש רומא על ידי גרמניה הנאצית, אנטוניולי היה מנהל מכללה נוצרית של המסדר הסלזיאני ע"ש פיוס האחד עשר ברומא. בתקופה זו, הוא החביא תחת חסותו ילדים יהודים, יחד עם עוזרו במכללה, הכומר ארמאנדו אלסנדריני. לפי מחקר שפורסם על ידי המסדר הסלזיאני, רשימת הניצולים מנתה כ-70. רוב הבנים הגיעו למכללה לאחר 16 באוקטובר 1943, היום בו החלו לגרש את יהודי איטליה למחנות השמדה[1].

ב-6 באוקטובר 1996, הוכר אנטוניולי (יחד עם ארמאנדו אלסנדריני) כחסיד אומות העולם[2]. ב-28 למאי 1965, נפטר אנטוניולי בעיר לוגאנו[1].

לקריאה נוספתעריכה

  • Marco De Ambrosis, Don Francesco Antonioli, 2018, Italy, Ultravox

קישורים חיצונייםעריכה

פרנצ'סקו אנטוניולי, באתר "יד ושם" (באנגלית)

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 Marco De Ambrosis, Don Francesco Antonioli, איטליה: Ultravox, 2018
  2. ^ פרנצ'סקו אנטוניולי, באתר "יד ושם" (באנגלית)