פרנקנשטיין (ספר)

ספר מאת מרי שלי

פרנקנשטיין או פרומתאוס המודרניאנגלית: Frankenstein or The Modern Prometheus; בשמו העממי: פרנקנשטיין) הוא רומן נודע שכתבה הסופרת מרי שלי בשנת 1818, כשהייתה בת 18. הספר נכתב כאשר שלי ובן זוגה, פרסי ביש שלי, ביקרו אצל המשורר הנודע לורד ביירון בטירה בז'נבה. באחד הערבים הקרים הציע ביירון לחבריו לערוך תחרות כתיבה של סיפור אימה. את הרעיון לסיפור קיבלה שלי באותו הלילה לאחר שהקיצה מסיוט על דמות מעוררת אימה. הספר משלב אלמנטים גותיים, ונחשב לראשון בסוגת המדע הבדיוני.

פרנקנשטיין
Frankenstein
עטיפת מהדורת הספר משנת 1831
עטיפת מהדורת הספר משנת 1831
מרי שלי עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מאת מרי שלי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן מכתבים, מדע בדיוני, פנטזיה, סיפורת גותית, body horror literature, אפוס עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
מקום הוצאה לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1 בינואר 1818 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים
100 ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה הטובים ביותר של NPR עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
ספר קודם History of a Six Weeks' Tour עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא Valperga עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנת 1831 כתבה שלי גרסה משופרת לרומן. העיבוד הקולנועי הראשון לספר הופק בשנת 1931, עם השחקן בוריס קרלוף בתפקיד המפלצת, סרט שנחשב לאחד מסרטי האימה הראשונים והחשובים של הוליווד.

תקציר העלילה

עריכה
 
עטיפת הספר. מאת הצייר בוריס

בספר מתואר ויקטור פרנקנשטיין, סטודנט צעיר ושאפתן, בן למשפחה אוהבת מז'נבה, שמגיע למסקנה שבשביל להבין חיים הוא חייב להבין את מהות המוות. הוא מגלה כיצד להפיח חיים בחומר דומם, ומייצר איברים שאותם הוא מחבר יחדיו לגוף, בו הוא מצליח להפיח חיים. הצלחה זו משנה את חייו. היצור שברא הוא (לכאורה, ובעיני החברה) "מפלצת", בין השאר בגלל מראהו המכוער והמפחיד, שנובע מהיות איבריו גדולים וגסים יותר משל אדם רגיל.

המפלצת של פרנקנשטיין, שבמופגן נותרת לאורך כל הספר ללא שם, היא לכאורה מפחידה, חזקה ואלימה. עם זאת, היצור הוא בעל מזג טוב ביסודו, ובתחילת "חייו" הוא אף מציל ילדה מטביעה, מציל משפחה שביתה קרס ומסייע למשפחה ענייה להתקיים. אולם עקב מראהו החריג ושונותו, ועקב האכזריות האנושית, הרוע, והדעה הקדומה, הוא נורה, מוכה, מושפל ומבוזה. אפילו יוצרו, פרנקנשטיין, סולד מיצירתו, מתחרט על בריאתו, בורח ממנו בסלידה ונופל למשכב.

דרישותיו האנושיות של ה"מפלצת" הן בסיסיות: בת זוג בדמותו, מחד גיסא, אהבה וקבלה מצד הציבור, מאידך גיסא, אולם הוא נתקל בחומה בצורה של בורות, פחד ושנאה, הן מצד הציבור והן מצד יוצרו ויקטור פרנקנשטיין, המסרב להיענות לבקשתו וליצור דמות נוספת כדמותו, שתהיה לו לחברה ותגאל אותו מבדידותו. פרנקנשטיין, שהיצור כבר הרג קרוב משפחה שלו - ילד קטן, פוחד ליצור יצור שני כמותו, ופוחד שהבטחת היצור - להימנע מאלימות אם תהיה לו בת זוג, לא תתממש. לאחר שדרישותיו אינן מתמלאות, ולאחר שהוא מושא לשנאה, לרדיפה ולאלימות מצד החברה, מגיב היצור במסע נקמה שכולל אלימות קשה ורצח, ופוגע באנשים תמימים וחסרי ישע, בעיקר בבני משפחתו וחבריו של פרנקנשטיין, עד שמגיע סופו.

סקירה

עריכה

שם היצור

עריכה

ייחודה של היצירה מתבטא, בין היתר, בהיעדר שמו של גיבור הספר. "פרנקנשטיין" הוא למעשה שמו של הרופא שהפיח חיים ביצור, ולא של היצור עצמו. היעדר השם עשוי לבטא היעדר קשר עמו מצד בני האדם ואף מצד יוצרו, וכן את הבדידות התהומית שבה היה נתון.

הכותר "פרומתאוס"

עריכה

שמה המקורי של היצירה הוא "פרנקנשטיין, או פרומתאוס המודרני".

על פי המיתולוגיה היוונית פרומתאוס יצר את האדם מחומר ומכאן ההקבלה.

פרומתאוס היה דמות טראגית במיתולוגיה היוונית. למרות ייחוסו בקרבה משפחתית לקבוצת הטיטאנים, ועל אף שהיה בן אלמוות ובעל כוחות רבים, שאף להתחבר עם בני האדם, להתקבל עליהם ולהעניק להם מכוחותיו ויכולותיו. לאחר שזאוס, מנהיג האלים, מנע את הידע על האש מבני האדם, הערים עליו פרומתאוס ונתן להם את האש, מכיוון שהייתה לו חיבה לבני האדם. למרות זאת, לא התקבל פרומתאוס לחברת בני האדם. הוא נענש בחומרה על ידי זאוס, וחי את שארית חייו בעינויים.

המושג פרומתאיות מסמל מרדנות ומלחמה הרואית בכוחות עליונים. המאבק הפרומתאי הוא מאבק מרובה סבל לשחרור הרוח מכבליה, ולהשגת חירותו של האדם, מאבק שאין בו בהכרח הצלחה.

ההשוואה בין שני המקרים מתבקשת. גיבור היצירה "פרנקנשטיין", כמו גם פרומתאוס המיתולוגי, נאבק על מנת להתקבל על ידי חברת האדם. בשני המקרים אין בכך הצלחה, אולם הסיבה לכך אינה זהה. באגדה המיתולוגית נמנעה כניסתו של פרומתאוס לחברת בני האדם בעקבות התערבותו של זאוס מנהיג האלים. לעומת זאת, ביצירה "פרנקנשטיין" לא האלים הם שמנעו את קבלתו, אלא שנאה ופחד שנבעו מבורות ודעות קדומות מצד בני האדם.

מסר היצירה

עריכה

"פרנקנשטיין" אינו רק סיפור אימה, אלא גם מסר חברתי שלא ניתן להתעלם ממנו.

יש המפרשים אותו כהיכולת של בני אדם ליצור "מפלצות", מיהי המפלצת האמיתית? האם קיימת אחת כזאת? האם ילד הוא רע מטבעו? או שמא המון פעמים החברה, הלחצים, וחוסר ההכרה מצד הסביבה היא זאת שהופכת בני אנוש למפלצות.

או כפי שתוהה יצהר ורדי באתר "האייל הקורא":[1]

מיהי המפלצת האמיתית, אם כן? זו אחת השאלות שמעלה הספר. האם זהו פרנקנשטיין, שאסף חלקי גופות מחדרי ניתוח ומבתי־מטבחיים ומתוכם ברא יצור שנולד לבדידות ולסבל?
האם זו האנושות, שאינה מוכנה לקבל את החריג והשונה?
או שמא אכן זהו אותו יצור מחריד וקטלני, היודע לתת למעשיו צידוקים מוסריים?

תרגומים לעברית

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יצהר ורדי, אנושי, אנושי מדי, באתר "האייל הקורא"