שנת הזכייה
|
שם הזוכה
|
פרטים[1]
|
1949
|
פרופ' שאול אדלר
|
פרס כבוד על מחקריו בפריטולוגיה ובכימותרפיה של מחלות טרופיות
|
פרופ' פרנץ אולנדורף
|
על מחקרו "הראייה כבעיה טכנית"
|
ד"ר ברונו רוזנפלד
|
על מחקרו "ההפיכה הבלתי חוזרת של החומצה ההידרואסקורבית"
|
1950
|
ד"ר קורט מנדל
|
על מחקר בחיוניות ענפים של אילנות הדר
|
פרופ' אהרן קציר ופרופ' אפרים קציר
|
על חקר הפוליאלקטרוליטים ופולי-חומצות אמיניות מסיסים במים
|
1951
|
ד"ר לאה ביחובסקי
|
על פעילות הדיאמונדינים
|
פרופ' יוסף גיליס פרופ' ישראל דוסטרובסקי ופרופ' צ' ר' ליועלן
|
על עבודתם "בידוד ופירוט האיזוטופים"
|
פרופ' פריץ פייגל
|
פרס כבוד על זכויותיו המרובות במחקר הכימיה האנליטית
|
1952
|
ד"ר הוגו בויקו
|
על עבודתו בתחום האקולוגיה של הצמחים
|
ד"ר סידני גולדסטיין
|
פרס כבוד על פיתוחיו במתמטיקה שימושית
|
פרופ' אריה דבורצקי
|
על עבודתו "סיכומים חלקיים בטורי חזקות"
|
ד"ר יהודה הירשברג
|
על תגליותיו בתחום הפוטוכרומיזם
|
1953[2]
|
פרופ' דוד גינצבורג
|
סינתזות בשדה החומרים הטבעיים, במיוחד סינתזת מורפין
|
ד"ר אברהם קומרוב-קמרון וד"ר צבי (קרול) הורנשטיין[3]
|
על מחקר מידות הארסיות של נגיף הכלבת[4]
|
פרופ' יואל רקח
|
פרס כבוד על מחקריו בתורת החבורות ובתחום הספקטרוסקופיה האטומית והגרעינית
|
1954[5]
|
פרופ' מיכאל זהרי
|
על ספרו "גיאובוטניקה" ועל מחקריו בצמחיית ארץ ישראל
|
פרופ' אנדור פודור
|
פרס חיים
|
פרופ' דוד שפירא
|
סינתזה של ספינגוזין
|
1955[6]
|
ד"ר יוסף צבי יפה
|
מחקר בספקטרוסקופיה באור אינפרא אדום
|
פרופ' מרכוס ריינר
|
פרס כבוד על מפעל חיים התחום הריאולוגיה
|
ד"ר צבי תבור
|
מחקר על ניצול אנרגיית השמש
|
1956[7]
|
שמואל אגמון
|
מחקרים באנליזה מתמטית
|
פרופ' ארנסט דוד ברגמן
|
פרס כבוד על עבודותיו בשדה הכימיה האורגנית ועל קידום המדע העיוני והשמושי בישראל
|
ד"ר אפרים פריי
|
עבודות מחקר עיוניות שהביאו לבניית מכשירים חדשים למדידת זרם חשמלי
|
1957
|
פרופ' חיים לייב פקריס
|
פרס כבוד על מחקריו במתמטיקה שימושית, על פיתוח שיטות גאופיזיקליות ועל קידום מפעל המחשב האלקטרוני בישראל
|
1958[8]
|
פרופ' יצחק ברנבלום
|
פרס כבוד על מחקריו בביולוגיה ניסיונית ובפרט על מחלות ממאירות
|
פרופ' שניאור ליפסון
|
על מחקרו "בעיות מכניקה סטטיסטית של פולימרים"
|
1959–1960[9]
|
ד"ר יורם אבידור
|
מנגנון החדירה של חומרים שונים לתאים חיים
|
ד"ר מיכאל רבין
|
על עבודותיו בלוגיקה מתמטית, לרבות תורת ההכרעה ובתאוריית המחשבים
|
פרופ' גבריאל שטיין
|
על מכלול עבודותיו בשטח כימיית הקרינה
|
1961–1962
|
ד"ר פסח חברוני
|
על מכלול עבודתו באלגברה ובאנליזה, ובפרט על תרומתו לתורת המשוואות האינטגרו-דיפרנציאליות
|
פרופ' גרהארד שמידט
|
על הקשר בין מבנה הגביש להתנהגותו הכימית
|
פרופ' יגאל תלמי
|
על עבודותיו בתחום הפיזיקה הגרעינית
|
1964–1965
|
ד"ר רודולף משה בלוך
|
על מפעל חייו באוצרות ים המלח ובפיתוח המחקר השימושי
|
פרופ' יובל נאמן
|
על עבודתו בתחום המיון של החלקיקים האלמנטריים
|
1968
|
פרופ' פרנציס קרשי
|
על חלוציותו בממברנות הפרם-סלקטיביות וניצולן בהתפלת מים
|
פרופ' נתן רוזן
|
פרס כבוד על מחקר הפיזיקה העיונית ותרומתו למדע הפיזיקה בארץ
|
פרופ' שמואל שטריקמן
|
על תרומתו להבנת התכונות המגנטיות של חומרים
|
1971
|
פרופ' היינריך מנדלסון
|
על עבודתו החלוצית במחקר המודרני של בעלי החוליות בישראל
|
פרופ' אלכסנדרה פוליאקוב-מייבר
|
על הצלחתה במחקר בבוטניקה וחלוציותה בתחום החינוך
|
1973
|
פרופ' חיים הררי
|
על עבודותיו בתיאוריה של החלקיקים האלמנטריים
|
פרופ' יהושע יורטנר
|
על תרומתו לכימיה הפיזיקלית
|
1978
|
פרופ' נחמה קוסובר ופרופ' אדוארד קוסובר
|
עבודה משותפת על יישום שיטות של הכימיה האורגנית-פיזיקלית בבעיות ביולוגיות ורפואיות
|
פרופ' נתן שרון
|
על תרומתו בחקר האנזימים, הלקטינים ודופן התא של חיידקים
|
1979
|
פרופ' רפאל ד' לוין
|
על מחקריו המעמיקים בכימיה תאורטית
|
1984
|
פרופ' יקיר אהרונוב
|
על מחקריו ביסודות תורת הקוונטים והמשמעות הפיזיקלית-פילוסופית שלה ועל גילוי תוצא אהרונוב-בוהם
|
פרופ' סולי ג' כהן
|
פרס כבוד
|
פרופ' שמואל שאלתיאל
|
על פענוח האירועים המולקולריים הכרוכים בתרגום שדר הורמונלי חוץ־תאי לתהליכים מטבוליים בתוך התא ותרומתו לשיטות הפרדה ביו-כימיות
|
1987
|
פרופ' יוסף אמרי
|
על התיאוריה של תופעות חדשות במערכות מזוסקופיות
|
פרופ' אברהם הרשקו
|
על פענוח מנגנון יצירת חלבונים מסועפים ופירוק מכוון של חלבונים
|
פרופ' עדי שמיר
|
על חידושים במתמטיקה שימושית ובמדעי המחשב לשם הצפנה ופענוחם של צפנים
|
1993
|
פרופ' אמנון אהרוני
|
על תרומתו לפיזיקה הסטטיסטית בכלל ולהבנת מערכות אקראיות ותהליך החלחול בפרט
|
פרופ' דן שכטמן
|
על עבודתו החלוצית בתחום הגבישים הקווזי-מחזוריים ועל גילוי הפאזה האיקוסהדרלית
|
פרופ' צבי ליפקין
|
פרס כבוד על עבודת חיים בתחומים שונים ומגוונים של הפיזיקה, כולל פיזיקת החלקיקים האלמנטריים, פיזיקה גרעינית ופיזיקה של חומר מעובה
|
פרופ' יצחק שטיינברג
|
על תרומתו לפיתוח שיטיות כימיות פיזיקליות מתוחכמות לחקר המבנה ומנגנון הפעולה של ביו-מולקולות ולפענוח כמותי של תהליכי יסוד בנוירוביולוגיה
|
1998
|
פרופ' גדעון אלכסנדר
|
פרס מפעל חיים על תרומתו הייחודית בפיזיקה הנסיונית והתאורטית של אנרגיות גבוהות וחלקיקים אלמנטריים ועל תרומתו בגילוי הגלואון, החלקיק הנושא את הכוח הגרעיני החזק
|
פרופ' זאב לוז
|
פרס מפעל חיים על הקמת התשתית לתהודה מגנטית בארץ, על הישגיו המדעיים הבין־לאומיים ועל חינוך דורות של מדענים בתחום התהודה המגנטית הגרעינית
|
פרופ' יוסף קלפטר
|
על תרומתו להבנת הדינמיקה של תנועה אקראית במערכות מורכבות
|
פרופ' משה שפירא
|
על פעילותו ותגליותיו בתחום הכימיה הקוהרנטית
|
2005
|
פרופ' חגי נצר
|
על תרומתו לאסטרופיזיקה, ובמיוחד לחקר גרעינים פעילים של גלקסיות ומדידת מסות של חורים שחורים ענקיים
|
פרופ' איתמר פרוקצ'ה
|
על תרומתו לתורת המערכות הלא-ליניאריות בתחום הפיזיקה הכימית
|
2007
|
פרופ' אורי צ'שנובסקי
|
על עבודתו בנושא תכונות אלקטרוניות ודינמיקה אלקטרונית של צבירים מתכתיים
|
פרופ' דן תופיק
|
על עבודותיו בתחום מבנה האנזימים ופעולותיהם ושל תהליכי היצירה שלהם בטבע, ועל פיתוח שיטות ליצירת אנזימים חדשים מאנזימים ידועים בתהליכים דמויי־אבולוציה
|
2009
|
פרופ' שלמה הבלין
|
על תרומתו להבנת דינמיקה במערכות לא מסודרות וברשתות מורכבות, ועל פיתוח מודלים לתופעת כיול בטבע.
|
פרופ' צבי מזא"ה
|
על תרומותיו בתחום של חיפוש פלנטות ליד כוכבים רחוקים
|
2011
|
פרופ' יעקב בקנשטיין
|
על מפעל חייו בהבנת התרמודינמיקה של חורים שחורים וכבידה קוונטית
|
פרופ' יונינה אלדר
|
על עבודתה פורצת הדרך בדגימה יעילה בתורת האינפורמציה
|
2013
|
פרופ' אשל בן יעקב
|
על חדשנותו ביישום שיטות פיזיקליות למערכות של קהילות ביולוגיות, כגון חיידקים, רשתות עצביות וגידולים. ועל עבודתו המתאפיינת בחשיבה מחוץ לקופסה ובפריצה לתחום מחקר חדש.
|
פרופ' שמעון ינקלביץ
|
על תרומתו לתורת הכיול וסופר-סימטריות ועל עבודתו בעשור האחרון על הדואליות של תורות הכיול ותורות הגרביטציה.
|
2015
|
פרופ' ירון זילברברג
|
על הישגיו פורצי הדרך בחקר האינטראקציה של אור וחומר ואופטיקה קוונטית.
|
פרופ' אילן מרק
|
על הישגיו יוצאי הדופן בפיתוח שיטות חדשניות לסינתזה של תרכובות אורגניות
|
2017
|
פרופ' טובה מילוא
|
על פיתוח מתודולוגיות ואלגוריתמים חדשים המובילים לפריצות דרך בתחום מיקור ההמונים
|
פרופ' גלעד הרן
|
על פריצות דרך בהבנת התכונות האופטיות של ננו-חלקיקים בסידורים גאומטריים מוגדרים
|
2019
|
פרופ' דניאלה גולדפרב
|
על תרומתה המקורית לפיתוח שיטה לפענוח מבנים של חלבונים
|
פרופ' אלי זלדוב
|
על פיתוח כלים להדמיה תרמית המאפשרים חקר מצבים של חומר בסקלה ננומטרית
|
2021
|
פרופ' נירית דודוביץ
|
על פיתוח שיטות ניסיוניות ומסגרות תאורטיות חדשניות לחקר תופעות קוונטיות המתרחשות בסקאלות של זמן קצר מאד.
|
פרופ' מיכאל אלעד
|
על עבודתו בתחום מודל הייצוגים הדלילים לעיבוד אותות.
|
2023[10]
|
פרופ' אסיה רולס
|
על עבודתה פורצת הדרך בהדגמת יחסי הגומלין בין המוח ומערכת החיסון.
|
פרופ' אבישי גל-ים
|
על עבודתו בתחום חקר הסופרנובות.
|