פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים

פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים ע"ש ד"ר חיים ויצמן הוא פרס המחולק מטעם עיריית תל אביב-יפו לחוקרים ישראלים במדעים מדויקים ונועד לעודד ולהמריץ אותם בחוקרם נושאים אלו. הפרס נוסד בשנת 1944 במלאת 70 שנה לחיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, ומחולק אחת לשנתיים במעמד ראש עיריית תל אביב-יפו. גובה הפרס האחרון עמד על סך של 18,000 ש"ח.

פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים
תיאור פרס ישראלי בתחום המדעים המדויקים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק עיריית תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 1944–הווה (כ־80 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם חיים ויצמן עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זוכי הפרס עריכה

שנת הזכייה שם הזוכה פרטים[1]
1949 פרופ' שאול אדלר פרס כבוד על מחקריו בפריטולוגיה ובכימותרפיה של מחלות טרופיות
פרופ' פרנץ אולנדורף על מחקרו "הראייה כבעיה טכנית"
ד"ר ברונו רוזנפלד על מחקרו "ההפיכה הבלתי חוזרת של החומצה ההידרואסקורבית"
1950 ד"ר קורט מנדל על מחקר בחיוניות ענפים של אילנות הדר
פרופ' אהרן קציר ופרופ' אפרים קציר על חקר הפוליאלקטרוליטים ופולי-חומצות אמיניות מסיסים במים
1951 ד"ר לאה ביחובסקי על פעילות הדיאמונדינים
פרופ' יוסף גיליס פרופ' ישראל דוסטרובסקי ופרופ' צ' ר' ליועלן על עבודתם "בידוד ופירוט האיזוטופים"
פרופ' פריץ פייגל פרס כבוד על זכויותיו המרובות במחקר הכימיה האנליטית
1952 ד"ר הוגו בויקו על עבודתו בתחום האקולוגיה של הצמחים
ד"ר סידני גולדסטיין פרס כבוד על פיתוחיו במתמטיקה שימושית
פרופ' אריה דבורצקי על עבודתו "סיכומים חלקיים בטורי חזקות"
ד"ר יהודה הירשברג על תגליותיו בתחום הפוטוכרומיזם
1953[2] פרופ' דוד גינצבורג סינתזות בשדה החומרים הטבעיים, במיוחד סינתזת מורפין
ד"ר אברהם קומרוב-קמרון וד"ר נ' הורנשטיין על מחקר מידות הארסיות של נגיף הכלבת
פרופ' יואל רקח פרס כבוד על מחקריו בתורת החבורות ובתחום הספקטרוסקופיה האטומית והגרעינית
1954[3] פרופ' מיכאל זהרי על ספרו "גיאובוטניקה" ועל מחקריו בצמחיית ארץ ישראל
פרופ' אנדור פודור פרס חיים
פרופ' דוד שפירא סינתזה של ספינגוזין
1955[4] ד"ר יוסף צבי יפה מחקר בספקטרוסקופיה באור אינפרא אדום
פרופ' מרכוס ריינר פרס כבוד על מפעל חיים התחום הריאולוגיה
ד"ר צבי תבור מחקר על ניצול אנרגיית השמש
1956[5] שמואל אגמון מחקרים באנליזה מתמטית
פרופ' ארנסט דוד ברגמן פרס כבוד על עבודותיו בשדה הכימיה האורגנית ועל קידום המדע העיוני והשמושי בישראל
ד"ר אפרים פריי עבודות מחקר עיוניות שהביאו לבניית מכשירים חדשים למדידת זרם חשמלי
1957 פרופ' חיים לייב פקריס פרס כבוד על מחקריו במתמטיקה שימושית, על פיתוח שיטות גאופיזיקליות ועל קידום מפעל המחשב האלקטרוני בישראל
1958[6] פרופ' יצחק ברנבלום פרס כבוד על מחקריו בביולוגיה ניסיונית ובפרט על מחלות ממאירות
פרופ' שניאור ליפסון על מחקרו "בעיות מכניקה סטטיסטית של פולימרים"
19591960[7] ד"ר יורם אבידור מנגנון החדירה של חומרים שונים לתאים חיים
ד"ר מיכאל רבין על עבודותיו בלוגיקה מתמטית, לרבות תורת ההכרעה ובתאוריית המחשבים
פרופ' גבריאל שטיין על מכלול עבודותיו בשטח כימיית הקרינה
19611962 ד"ר פסח חברוני על מכלול עבודתו באלגברה ובאנליזה, ובפרט על תרומתו לתורת המשוואות האינטגרו-דיפרנציאליות
פרופ' גרהארד שמידט על הקשר בין מבנה הגביש להתנהגותו הכימית
פרופ' יגאל תלמי על עבודותיו בתחום הפיזיקה הגרעינית
19641965 ד"ר רודולף משה בלוך על מפעל חייו באוצרות ים המלח ובפיתוח המחקר השימושי
פרופ' יובל נאמן על עבודתו בתחום המיון של החלקיקים האלמנטריים
1968 פרופ' פרנציס קרשי על חלוציותו בממברנות הפרם-סלקטיביות וניצולן בהתפלת מים
פרופ' נתן רוזן פרס כבוד על מחקר הפיזיקה העיונית ותרומתו למדע הפיזיקה בארץ
פרופ' שמואל שטריקמן על תרומתו להבנת התכונות המגנטיות של חומרים
1971 פרופ' היינריך מנדלסון על עבודתו החלוצית במחקר המודרני של בעלי החוליות בישראל
פרופ' אלכסנדרה פוליקוב-מיבר על הצלחתה במחקר בבוטניקה וחלוציותה בתחום החינוך
1973 פרופ' חיים הררי על עבודותיו בתיאוריה של החלקיקים האלמנטריים
פרופ' יהושע יורטנר על תרומתו לכימיה הפיזיקלית
1978 פרופ' נחמה קוסובר ופרופ' אדוארד קוסובר עבודה משותפת על יישום שיטות של הכימיה האורגנית-פיזיקלית בבעיות ביולוגיות ורפואיות
פרופ' נתן שרון על תרומתו בחקר האנזימים, הלקטינים ודופן התא של חיידקים
1979 פרופ' רפאל ד' לוין על מחקריו המעמיקים בכימיה תיאורטית
1984 פרופ' יקיר אהרונוב על מחקריו ביסודות תורת הקוונטים והמשמעות הפיזיקלית-פילוסופית שלה ועל גילוי תוצא אהרונוב-בוהם
פרופ' סולי ג' כהן פרס כבוד
פרופ' שמואל שאלתיאל על פענוח האירועים המולקולריים הכרוכים בתרגום שדר הורמונלי חוץ־תאי לתהליכים מטבוליים בתוך התא ותרומתו לשיטות הפרדה ביו-כימיות
1987 פרופ' יוסף אמרי על התיאוריה של תופעות חדשות במערכות מזוסקופיות
פרופ' אברהם הרשקו על פענוח מנגנון יצירת חלבונים מסועפים ופירוק מכוון של חלבונים
פרופ' עדי שמיר על חידושים במתמטיקה שימושית ובמדעי המחשב לשם הצפנה ופענוחם של צפנים
1993 פרופ' אמנון אהרוני על תרומתו לפיזיקה הסטטיסטית בכלל ולהבנת מערכות אקראיות ותהליך החלחול בפרט
פרופ' דן שכטמן על עבודתו החלוצית בתחום הגבישים הקווזי-מחזוריים ועל גילוי הפאזה האיקוסהדרלית
פרופ' צבי ליפקין פרס כבוד על עבודת חיים בתחומים שונים ומגוונים של הפיזיקה, כולל פיזיקת החלקיקים האלמנטריים, פיזיקה גרעינית ופיזיקה של חומר מעובה
פרופ' יצחק שטיינברג על תרומתו לפיתוח שיטיות כימיות פיזיקליות מתוחכמות לחקר המבנה ומנגנון הפעולה של ביו-מולקולות ולפענוח כמותי של תהליכי יסוד בנוירוביולוגיה
1998 פרופ' גדעון אלכסנדר פרס מפעל חיים על תרומתו הייחודית בפיזיקה הנסיונית והתיאורטית של אנרגיות גבוהות וחלקיקים אלמנטריים ועל תרומתו בגילוי הגלואון, החלקיק הנושא את הכוח הגרעיני החזק
פרופ' זאב לוז פרס מפעל חיים על הקמת התשתית לתהודה מגנטית בארץ, על הישגיו המדעיים הבין־לאומיים ועל חינוך דורות של מדענים בתחום התהודה המגנטית הגרעינית
פרופ' יוסף קלפטר על תרומתו להבנת הדינמיקה של תנועה אקראית במערכות מורכבות
פרופ' משה שפירא על פעילותו ותגליותיו בתחום הכימיה הקוהרנטית
2005 פרופ' חגי נצר על תרומתו לאסטרופיזיקה, ובמיוחד לחקר גרעינים פעילים של גלקסיות ומדידת מסות של חורים שחורים ענקיים
פרופ' איתמר פרוקצ'ה על תרומתו לתורת המערכות הלא-ליניאריות בתחום הפיזיקה הכימית
2007 פרופ' אורי צ'שנובסקי על עבודתו בנושא תכונות אלקטרוניות ודינמיקה אלקטרונית של צבירים מתכתיים
פרופ' דן תופיק על עבודותיו בתחום מבנה האנזימים ופעולותיהם ושל תהליכי היצירה שלהם בטבע, ועל פיתוח שיטות ליצירת אנזימים חדשים מאנזימים ידועים בתהליכים דמויי־אבולוציה
2009 פרופ' שלמה הבלין על תרומתו להבנת דינמיקה במערכות לא מסודרות וברשתות מורכבות, ועל פיתוח מודלים לתופעת כיול בטבע.
פרופ' צבי מזא"ה על תרומותיו בתחום של חיפוש פלנטות ליד כוכבים רחוקים
2011 פרופ' יעקב בקנשטיין על מפעל חייו בהבנת התרמודינמיקה של חורים שחורים וכבידה קוונטית
פרופ' יונינה אלדר על עבודתה פורצת הדרך בדגימה יעילה בתורת האינפורמציה
2013 פרופ' אשל בן יעקב על חדשנותו ביישום שיטות פיזיקליות למערכות של קהילות ביולוגיות, כגון חיידקים, רשתות עצביות וגידולים. ועל עבודתו המתאפיינת בחשיבה מחוץ לקופסה ובפריצה לתחום מחקר חדש.
פרופ' שמעון ינקלביץ על תרומתו לתורת הכיול וסופר-סימטריות ועל עבודתו בעשור האחרון על הדואליות של תורות הכיול ותורות הגרביטציה.
2015 פרופ' ירון זילברברג על הישגיו פורצי הדרך בחקר האינטראקציה של אור וחומר ואופטיקה קוונטית.
פרופ' אילן מרק על הישגיו יוצאי הדופן בפיתוח שיטות חדשניות לסינתזה של תרכובות אורגניות
2017 פרופ' טובה מילוא על פיתוח מתודולוגיות ואלגוריתמים חדשים המובילים לפריצות דרך בתחום מיקור ההמונים
פרופ' גלעד הרן על פריצות דרך בהבנת התכונות האופטיות של ננו-חלקיקים בסידורים גאומטריים מוגדרים
2019 פרופ' דניאלה גולדפרב על תרומתה המקורית לפיתוח שיטה לפענוח מבנים של חלבונים
פרופ' אלי זלדוב על פיתוח כלים להדמיה תרמית המאפשרים חקר מצבים של חומר בסקלה ננומטרית
2021 פרופ' נירית דודוביץ על פיתוח שיטות ניסיוניות ומסגרות תאורטיות חדשניות לחקר תופעות קוונטיות המתרחשות בסקאלות של זמן קצר מאד.
פרופ' מיכאל אלעד על עבודתו בתחום מודל הייצוגים הדלילים לעיבוד אותות.
2023[8] פרופ' אסיה רולס על עבודתה פורצת הדרך בהדגמת יחסי הגומלין בין המוח ומערכת החיסון.
פרופ' אבישי גל-ים על עבודתו בתחום חקר הסופרנובות.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה