פרס נובל לכימיה

פרס נובל לכימיה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הכימיה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים.

פרס נובל לכימיה
Nobel Prize in Chemistry

מיקום הטקס	סטוקהולם
מדינה	שוודיה
הגוף המעניק	האקדמיה המלכותית השוודית למדעים
תקופת הפרס	1901–הווה (כ־123 שנים)
נקרא על שם	אלפרד נובל
www.nobelprize.org

בשנים 1901–2013 היו שמונה פעמים שבהן הפרס לא חולק, 24 פעמים שבהם הוא ניתן, בו זמנית, לשני זוכים ו-26 פעמים שבהם הוא ניתן לשלושה זוכים. נכון לשנת 2023, זכו בפרס 194 בני אדם, מתוכם שמונה נשים. שישה ישראלים זכו בפרס, כולם במאה העשרים ואחת ו-36 (19% מסך כל הזוכים) היו יהודים.

חתני פרס נובל לכימיה

שנה	מקבלי הפרס		שיוך מוסדי	נימוקים
1901		יאקובוס ואן 'ט הוף	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין	על גילוי חוקי הדינמיקה הכימית והלחץ האוסמוטי בתמיסות.
1902		הרמן אמיל פישר	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין	על עבודתו בסינתזת סוכר ופורין.
1903		סוונטה אוגוסט ארהניוס	אוניברסיטת סטוקהולם	על התאוריה האלקטרוליטית של דיסוציאציה
1904		ויליאם רמזי	הקולג' האוניברסיטאי של לונדון	על גילוי היסודות הגזיים האינרטיים באוויר.
1905		אדולף פון באייר	אוניברסיטת מינכן	על עבודתו על צבעים אורגניים ותרכובת הידרוארומטיות.
1906		אנרי מואסאן	סורבון	על חקירת ובידוד היסוד פלואור, ועל הכבשן החשמלי הקרוי על שמו.
1907		אדוארד בוכנר	המכללה החקלאית ברלין	על מחקריו הביוכימיים וגילוי תסיסה חוץ-תאית.
1908		ארנסט רתרפורד	אוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטר	על מחקריו בהתפרקות היסודות ובכימיה של חומרים רדיואקטיביים.
1909		וילהלם אוסטוולד	אוניברסיטת לייפציג	על עבודתו בנושא קטליזה, ומחקריו בשיווי משקל כימי ומהירות תגובה.
1910		אוטו וולך	אוניברסיטת גטינגן	על עבודתו בתחום התרכובות האליציקליות.
1911		מארי קירי	סורבון	על גילוי הרדיום והפולוניום, בידוד הרדיום וחקר התכונות והתרכובות של יסוד בלתי רגיל זה.
1912		ויקטור גריניאר	אוניברסיטת נאנסי	על גילוי תרכובת גריניאר שתרמה רבות להתקדמות הכימיה האורגנית.
		פול סבטייה	אוניברסיטת טולוז	על השיטה שפיתח לההידרוגנציה של תרכובות אורגניות בנוכחות מתכות.
1913		אלפרד ורנר	אוניברסיטת ציריך	על עבודתו על קשרי האטומים במולקולות.
1914		תיאודור ויליאם ריצ'רדס	אוניברסיטת הרווארד	על קביעת משקלם האטומי של יסודות רבים.
1915		ריכרד וילשטאטר	אוניברסיטת מינכן	על מחקריו בנושא פיגמנטים צמחיים, ובייחוד כלורופיל.
1916 1917	לא הוענק
1918		פריץ הבר	מכון קייזר וילהלם לכימיה פיזיקלית ואלקטרוכימיה	על הסינתזה של האמוניה.
1919	לא הוענק
1920		ולטר נרנסט	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין	על מחקריו בתרמוכימיה.
1921		פרדריק סודי	אוניברסיטת אוקספורד	על תרומתו להבנת הכימיה של חומרים רדיואקטיביים ומחקריו על תכונותיהם ומקורותיהם של האיזוטופים.
1922		פרנסיס ויליאם אסטון	אוניברסיטת קיימברידג'	על גילוי איזוטופים למספר גדול של יסודות לא-רדיואקטיביים בעזרת ספקטרוגרף המסה שלו, ועל הצגת כלל המספר השלם.
1923		פריץ פרגל	אוניברסיטת גראץ	על המצאת שיטת המיקרו-אנליזה של חומרים אורגניים.
1924	לא הוענק
1925		ריכרד אדולף ז'יגמונדי	אוניברסיטת גטינגן	על הדגמת האופי ההטרוגני של תרכובות קולואידיות והשיטות בהן השתמש.
1926		תאודור סוודברג	אוניברסיטת אופסלה	על עבודתו במערכות מפוזרות.
1927		היינריך אוטו וילנד	אוניברסיטת מינכן	על מחקריו בתחום חומצת המרה וחומרים קרובים.
1928		אדולף וינדאוס	אוניברסיטת גטינגן	על מחקרו בסטרולים והקשר שלהם לוויטמינים.
1929		ארתור הרדן	אוניברסיטת לונדון	על מחקריהם בנושא התססת סוכר ואנזימים מתסיסים.
		הנס פון אוילר-שלפין	אוניברסיטת סטוקהולם
1930		הנס פישר	האוניברסיטה הטכנית של מינכן	על מחקרו בתחום הכלורופיל והמין.
1931		קרל בוש	אוניברסיטת היידלברג, אי גה פארבן	על תרומתם לשיטות כימיות בלחץ גבוה.
		פרידריך ברגיוס
1932		אירווינג לאנגמיור	ג'נרל אלקטריק	על עבודתו בכימיה של פני שטח.
1933	לא הוענק
1934		הרולד יורי	אוניברסיטת קולומביה	על גילוי המימן הכבד.
1935		פרדריק ז'וליו-קירי	מכון הרדיום	על יצירת יסודות רדיואקטיביים חדשים.
		אירן ז'וליו-קירי
1936		פטר דביי	מכון קייזר וילהלם לפיזיקה	על עבודתו בנושא מבנה מולקולרי דרך מחקריו במומנט דיפול והשתברות קרני רנטגן ואלקטרונים בגזים.
1937		וולטר הוורת'	אוניברסיטת בירמינגהם	על עבודתו בפחמימנים וויטמין C.
		פאול קארר	אוניברסיטת ציריך	על עבודתו על קרוטנואידים, פלאבינים והוויטמינים A ו-B2.
1938		ריכרד קון	מכון קייזר וילהלם לרפואה, אוניברסיטת היידלברג	על עבודתו בקרוטנואידים וויטמינים.
1939		אדולף בוטנאנדט	מכון קייזר וילהלם לביוכימיה, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין	על עבודתו על הורמוני מין.
		לבוסלב רוז'יצ'קה	המכון הטכנולוגי של ציריך	על עבודתו על פולימתילנים וטרפנים גבוהים.
1940 1941 1941	לא הוענק
1943		ג'ורג' דה הוושי	אוניברסיטת סטוקהולם	על עבודתו בתחום השימוש באיזוטופים כסמנים לחקירת תהליכים כימיים.
1944		אוטו האן	מכון קייזר וילהלם לכימיה	על גילוי הביקוע של גרעינים כבדים.
1945		ארטורי אילמארי וירטאנן	אוניברסיטת הלסינקי	על מחקריו והמצאותיו בתחום החקלאות וכימיית התזונה, ובמיוחד על שיטת שימור החציר שלו.
1946		ג'יימס בטשלר סאמנר	אוניברסיטת קורנל	על גילוי האפשרות לגבש אנזימים.
		ג'ון הווארד נורתרופ	מכון רוקפלר למחקר רפואי	על הכנת אנזימים וחלבוני נגיפים בצורה טהורה.
		ונדל מרדית' סטנלי
1947		סר רוברט רובינסון	אוניברסיטת אוקספורד	על מחקריו בתוצרי צמחים, במיוחד אלקלואידים.
1948		ארנה וילהלם קאורין טיסליוס	אוניברסיטת אופסלה	על מחקרו בתחום האלקטרופורזה ואנליזת ספיחה.
1949		ויליאם פרנסיס ג'יוק	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי	על תרומותיו לתחום התרמודינמיקה הכימית.
1950		אוטו פאול הרמן דילס	אוניברסיטת קיל	על גילוי ופיתוח סינתזת דיאן.
		קורט אלדר	אוניברסיטת קלן
1951		אדווין מקמילן	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי	על תגליותיהם בתחום הכימיה של היסודות הטרנס אורניים.
		גלן תיאודור סיבורג
1952		ארצ'ר ג'ון פורטר מרטין	המכון הלאומי למחקר רפואי	על המצאת שיטת הכרומטוגרפיה למקוטעין.
		ריצ'רד לורנס מילינגטון סינג'	מכון רווט למחקר
1953		הרמן שטאודינגר	אוניברסיטת פרייבורג, מכון המחקר המדינתי לכימיה מאקרומולקולארית	על תגליותיו בתחום הכימיה המקרומולקולרית.
1954		לינוס פאולינג	המכון הטכנולוגי של קליפורניה	על מחקריו בעניין אופי הקשר הכימי.
1955		וינסנט דו ויניו	אוניברסיטת קורנל	על עבודתו על תרכובות גופרית בעלות חשיבות ביוכימית, ובמיוחד על הסינתזה הראשונה של הורמון פוליפפטידי.
1956		סר סיריל נורמן הינשלווד	אוניברסיטת אוקספורד	על מחקריהם בעניין המנגנון של תגובות כימיות.
		ניקולאי סמיונוב	המכון לכימיה פיזיקלית של האקדמיה למדעים של ברית המועצות
1957		אלכסנדר טוד	אוניברסיטת קיימברידג'	על עבודתו על נוקליאוטידים וקו-אנזימים נוקליאוטידים.
1958		פרדריק סנגר	אוניברסיטת קיימברידג'	על עבודתו על מבנה החלבונים, ובפרט אינסולין.
1959		ירוסלאב היירובסקי	המכון הפולרוגרפי של האקדמיה הצ'כוסלובקית למדעים	על גילוי ופיתוח שיטות אנליזה פולרוגרפיות.
1960		וילארד ליבי	אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס	על שיטתו לשימוש בפחמן-14 לתיארוך בארכאולוגיה, גאולוגיה, גיאופיזיקה וענפי מדע נוספים
1961		מלווין קלווין	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי	על מחקריו בעניין קליטת פחמן דו-חמצני בצמחים.
1962		מקס פרוץ	המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי	על מחקריהם בנושא המבנה של חלבונים גלובולריים
		ג'ון קנדרו
1963		קרל ציגלר	מכון מקס פלאנק למחקר הפחם	על גילויים הקשורים לפולימרים כבדים.
		ג'וליו נטה	פוליטכניקו די מילאנו
1964		דורותי קרופוט הודג'קין	אוניברסיטת אוקספורד, החברה המלכותית	על קביעת מבניהם של חומרים ביוכימיים חשובים בעזרת טכניקות קרני רנטגן.
1965		רוברט ברנס וודוורד	אוניברסיטת הרווארד	על הישגיו יוצאי הדופן באומנות הסינתזה האורגנית.
1966		רוברט מוליקן	אוניברסיטת שיקגו	על עבודתו הבסיסית על הקשרים הכימיים והקונפיגורציה האלקטרונית של המולקולות על ידי שיטת האורביטל המולקולרי.
1967		מנפרד אייגן	מכון מקס פלאנק לכימיה פיזיקלית	על מחקריהם בתגובות כימיות מהירות מאוד, המושפעות על ידי הפרעת שיווי משקל בעזרת פולסים קצרים ביותר של אנרגיה
		רונלד ג'ורג' רייפורד נוריש	אוניברסיטת קיימברידג'
		ג'ורג' פורטר	המכון המלכותי של בריטניה הגדולה
1968		לארס אונסאגר	אוניברסיטת ייל	על פיתוח היחסים הקרויים על שמו להם חשיבות בסיסית בתחום התרמודינמיקה של תהליכים בלתי הפיכים
1969		דרק הארולד ריצ'רד ברטון	אימפריאל קולג'	על תרומותיהם לפיתוח הקונספט של קונפורמציה.
		אוד האסל	אוניברסיטת אוסלו
1970		לואיס פדריקו ללואר	המכון למחקר ביוכימי	על גילוי נוקליאוטידים סוכריים ותפקידם בביוסינתזה של פחמימנים.
1971		גרהרד הרצברג	מועצת המחקר הלאומית של קנדה	על תרומותיו להבנת מבנה אלקטרוני וגאומטריה של מולקולות, ובייחוד רדיקלים חופשיים.
1972		כריסטיאן אנפינסן	המכונים הלאומיים לבריאות	על עבודתו על ריבונוקלאז, במיוחד בדבר הקשר בין רצף חומצות האמינו והמבנה המרחבי המאפשר פעילות ביולוגית
		סטנפורד מור	אוניברסיטת רוקפלר	על תרומתם להבנה של הקשר בין המבנה הכימי לפעילות הקטליטית של מולקולת הריבונוקלאז.
		ויליאם סטיין
1973		ארנסט אוטו פישר	האוניברסיטה הטכנית של מינכן	על עבודתם בנושא הכימיה של תרכובות אורגנו-מתכתיות.
		ג'פרי וילקינסון	אימפריאל קולג'
1974	|	פול פלורי	אוניברסיטת סטנפורד	על עבודתו הבסיסית, תאורטית וניסיונית, בכימיה הפיזיקלית של מקרומולקולות.
1975		ג'ון קורנפורת'	אוניברסיטת סאסקס	על עבודתו בעניין הסטריאוכימיה של תגובות המזורזרות על ידי אנזימים.
		ולדימיר פרלוג	המכון הטכנולוגי של ציריך	על מחקרו בעניין הסטריאוכימיה של מולקולות ותגובות אורגניות.
1976		ויליאם נון ליפסקומב	אוניברסיטת הרווארד	על מחקריו בעניין מבנה הבוראנים השופכים אור על בעיות במבנה הקשר הכימי
1977		איליה פריגוז'ין	האוניברסיטה החופשית של בריסל, אוניברסיטת טקסס באוסטין	על תרומתו לתרמודינמיקה שלא במצבי שיווי משקל, ובייחוד לתאוריה של מבנים דיסיפטיביים
1978		פיטר מיטשל	מעבדת המחקר גלין	על תרומתו להבנת נשיאת אנרגיה ביגולוגית על ידי ניסוח התאוריה הכימיאוסומטית.
1979		הרברט בראון	אוניברסיטת פרדו	על פיתוח השימוש בתרכובות מבוססות בור וזרחן כמגיבים בסינתזה אורגנית.
		גאורג ויטיג	אוניברסיטת היידלברג
1980		פול ברג	אוניברסיטת סטנפורד	על מחקריו הבסיסיים בתחום הביוכימיה של חומצות גרעין, במיוחד בהקשר של DNA רקומביננטי.
		וולטר גילברט	אוניברסיטת הרווארד,	על תרומתם לקביעת רצפי הבסיסים בחומצות גרעין.
		פרדריק סנגר	המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
1981		קניצ'י פוקוי	אוניברסיטת קיוטו	על התאוריות שפיתחו בעניין מהלכן של תגובות כימיות.
		רואלד הופמן	אוניברסיטת קורנל
1982		אהרון קלוג	המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי	על פיתוח מיקרוסקופ האלקטרונים הקריסטלוגרפי והבהרת המבנה של קומפלקסי חומצת גרעין - חלבון
1983		הנרי טאובה	אוניברסיטת סטנפורד	על עבודתו על מנגנוני תגובות העברת אלקטרונים, בייחוד בקומפלקסים מתכתיים
1984		ברוס מריפילד	אוניברסיטת רוקפלר	על פיתוח המתודולוגיה של סינתזה כימית על מצע מוצק.
1985		הרברט האופטמן	הקרן הרפואית של באפלו	על הישגיהם בפיתוח שיטות ישירות לקביעת מבנה גבישי.
		ג'רום קרל	מעבדת המחקר של חיל הים האמריקני
1986		דאדלי הרשבאך	אוניברסיטת הרווארד	על תרומתם בעניין הדינמיקה של תהליכים כימיים אלמנטריים.
		יואן לי	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
		ג'ון פולני	אוניברסיטת טורונטו
1987		דונלד קראם	אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס	על הפיתוח והשימוש במולקולות בעלות תגובות מותאמות מבנה עם סלקטיביות גבוהה.
		ז'ן-מארי להן	אוניברסיטת לואי פסטר, קולז' דה פראנס
		צ'ארלס פדרסן	דופונט
1988		יוהאן דייזנהופר	המרכז הרפואי אוניברסיטת טקסס סאות'ווסטרן	על קביעת המבנה התלת-ממדי של מרכז תגובה פוטוסינתטי.
		רוברט הובר	מכון מקס פלאנק לביוכימיה
		הארטמוט מישל	מכון מקס פלאנק לביופיזיקה
1989		סידני אלטמן	אוניברסיטת ייל	על גילוי התכונות הקטליטיות של RNA‏.
		תומאס צ'ק	אוניברסיטת קולורדו
1990		אליאס ג'יימס קורי	אוניברסיטת הרווארד	על פיתוח התאוריה והמתודולוגיה של סינתזה אורגנית.
1991		ריכרד ארנסט	המכון הטכנולוגי של ציריך	על תרומותיו לפיתוח ספקטרוסקופיית NMR ברזולוציה גבוהה.
1992		רודולף מרקוס	המכון הטכנולוגי של קליפורניה	על תרומותיו לתאוריה של תגובות העברת אלקטרונים במערכות כימיות.
1993		קארי מוליס		על המצאת שיטת תגובת שרשרת של פולימראז (PCR)
		מייקל סמית'	אוניברסיטת קולומביה הבריטית	על התרומות לייסוד שיטת מוטגנזה מכוונת מבוססת אוליגונוקלואידים ופיתוחה למחקר חלבונים.
1994		ג'ורג' אולה	אוניברסיטת דרום קליפורניה	על תרומתו לכימיית הקרבוקטיון.
1995		פול קרוצן	מכון מקס פלאנק לכימיה	על עבודתם על כימיה אטמוספירית, ובפרט ההיווצרות וההתפרקות של אוזון.
		מריו מולינה	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
		פרנק שרווד רולנד	אוניברסיטת קליפורניה באירוויין
1996		ריצ'רד סמולי	אוניברסיטת רייס	על גילוי הפולרן.
		רוברט קרל
		הארי קרוטו	אוניברסיטת סאסקס
1997		פול בויר	אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס	על הארת המנגנון האנזימטי בבסיס סינתזת האדנוזין טריפוספט.
		ג'ון ווקר	המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
		ינס סקואו	אוניברסיטת אורהוס	על גילוי האנזים המעביר יונים באופן פעיל דרך קרום התא, משאבת נתרן-אשלגן (Na+K+-ATPase).
1998		וולטר קוהן	אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה	על פיתוח תורת פונקציונל הצפיפות.
		ג'ון פופל	אוניברסיטת נורת'ווסטרן	על פיתוח שיטות חישוביות בכימיה קוונטית.
1999		אחמד זוויל	המכון הטכנולוגי של קליפורניה	על מחקריו בתחום מצבי המעבר בתגובות כימיות תוך שימוש בספקטרוסקופיות פמטו-שנייה
2000		אלן היגר	אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה	על גילוי ופיתוח פולימרים מוליכים חשמלית.
		אלן מקדיארמיד	אוניברסיטת פנסילבניה
		הידקי שירקאווה	אוניברסיטת צוקובה
2001		ויליאם נולס		על עבודתם על תגובות הידרוגנציה מזורזות כיראלית.
		ריוג'י נויורי	אוניברסיטת נגויה
		קרל בארי שארפלס	מכון המחקר סקריפס	על עבודתו על תגובות חימצון מזורזות כיראלית.
2002		קורט ויטריך	המכון הטכנולוגי של ציריך	על פיתוח ספקטרוסקופית תהודה מגנטית גרעינית לניתוח המבנה התלת-ממדי של מקרומולקולות ביולוגיות בתמיסה.
		ג'ון פן	אוניברסיטת הקומונוולת' של וירג'יניה	על פיתוח שיטות יינון עבור ספקטרומטרית מסה של מקרומולקולות ביולוגיות
		קואיצ'י טנקה	תאגיד שימאדזו
2003		פיטר אגרה	בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס	על גילוי תעלות מים (Aquaporin) בקרום התא.
		רודריק מק'קינון	אוניברסיטת רוקפלר	על מחקר המבנה והמכניקה של תעלות יונים
2004		אהרן צ'חנובר	הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל	על גילוי תהליך מתווך אוביקוויטין לפירוק חלבון.
		אברהם הרשקו
		אירווין רוז	אוניברסיטת קליפורניה באירוויין
2005		איב שאובין	המכון הצרפתי לנפט	על פיתוח שיטת המטתזה בסינתזה אורגנית
		רוברט גרבס	המכון הטכנולוגי של קליפורניה
		ריצ'רד שרוק	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
2006		רוג'ר דויד קורנברג	אוניברסיטת סטנפורד	על מחקריו בתחום הבסיס המולקולרי של תעתוק איקריוטי.
2007		גרהרד ארטל	מכון פריץ הבר של מכון מקס פלאנק	על מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים.
2008		אוסאמו שיממורה	המעבדה לביולוגיה ימית, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בוסטון	על גילוי ופיתוח השימוש בחלבון הפלואורסצנטי GFP
		מרטין צ'לפי	אוניברסיטת קולומביה
		רוג'ר טסיין	אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, מכון הווארד יוז לרפואה
2009		עדה יונת	מכון ויצמן למדע	על מחקריהם שתרמו להבנת מבנה ותפקיד הריבוזום
		ונקטרמן רמאקרישנן	המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
		תומאס סטייץ	אוניברסיטת ייל, מכון הווארד יוז לרפואה
2010		ריצ'רד הק	אוניברסיטת דלאוור	על תגובות מצומדות מזורזות פלדיום בסינתזה אורגנית
		אי איצ'י נגישי	אוניברסיטת פרדו
		אקירה סוזוקי	אוניברסיטת הוקאידו
2011		דן שכטמן	הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל	על גילוי גבישים קווזי-מחזוריים
2012		רוברט לפקוביץ'	מכון הווארד יוז לרפואה, המרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק	על מחקר קולטנים המצומדים לחלבון G
		בריאן קובילקה	בית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד
2013		אריה ורשל	אוניברסיטת דרום קליפורניה	על פיתוח מודלים מרובי-סקאלות להבנת מערכות כימיות מורכבות
		מרטין קרפלוס	אוניברסיטת שטרסבורג, אוניברסיטת הרווארד
		מיכאל לויט	בית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד
2014		אריק בציג	קמפוס ג'נלינה של מכון הווארד יוז לרפואה, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי	על פיתוח מיקרוסקופייה פלואורסצנטית ברזולוציית-על
		שטפן הל	מכון מקס פלאנק לכימיה ביופיזית, המרכז הגרמני לחקר הסרטן
		ויליאם מורנר	אוניברסיטת סטנפורד
2015		תומאס לינדל	מכון פרנסיס קריק, מעבדות קלייר הול	על מחקריהם בנושא המכניזם של התיקון העצמי של ה-DNA
		פול מודריץ'	מכון הווארד יוז לרפואה, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת דיוק
		עזיז סנג'אר	אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל
2016		ז'אן-פייר סובאז'	אוניברסיטת שטרסבורג	על התכנון והסינתזה של מכונות מולקולריות
		פרייזר סטודרט	אוניברסיטת נורת'ווסטרן
		בן פרינחה	אוניברסיטת חרונינגן
2017		ז'אק דובושה	אוניברסיטת לוזאן	על תרומתם בפיתוח מיקרוסקופיה אלקטרונית קריוגנית ברזולוציה גבוהה לבחינה של מערכות ביוכימיות בתמיסות
		יואכים פרנק	אוניברסיטת קולומביה
		ריצ'רד הנדרסון	המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
2018		פרנסס המילטון ארנולד	המכון הטכנולוגי של קליפורניה	על האבולוציה המכוונת של אנזימים
		ג'ורג' פ. סמית'	אוניברסיטת מיזורי	על שימוש בנגיפים תוקפי חיידקים (בקטריופאג'ים) לשם ייצור חלבונים, בהם נוגדנים של מערכת החיסון
		גרג וינטר	המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
2019		ג'ון גודאינף	אוניברסיטת טקסס באוסטין	על פיתוח סוללת יוני ליתיום
		סטנלי ויטינגהם	אוניברסיטת ברינגהמפטון
		אקירה יושינו	חברת אסהי קאסי, אוניברסיטת מייג'ו
2020		עמנואל שרפנטייה	יחידת מקס פלאנק למדע פתוגנים	על פיתוח שיטה לעריכת גנום
		ג'ניפר דאודנה	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
2021		בנימין ליסט	מכון מקס פלאנק לחקר הפחם	על פיתוח קטליזה אורגנית א-סימטרית
		דייוויד מקמילן	אוניברסיטת פרינסטון
2022		קרולין ברטוצי	אוניברסיטת סטנפורד	על פיתוח כימיית ה"קליק" והכימיה הביו-אורתוגונלית
		מורטן מלדל	אוניברסיטת קופנהגן
		קרל בארי שארפלס	מכון סקריפס למחקר
2023		אלכסיי יקימוב	החברה לטכנולוגיית ננו-גבישים	על מחקרם בחקר נקודות קוונטיות
		לואיס ברוס	אוניברסיטת קולומביה
		מונג'י בוונדי	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של פרס נובל לכימיה
• פרס נובל, האתר הרשמי
• פרס נובל לכימיה, האתר הרשמי
• חתני פרס נובל לכימיה, באתר פרס נובל