פרשני המקרא היהודים
פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14. מאז, במשך תקופה של כמעט 600 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות על מילות התנ"ך עצמן אלא סגנון ספרי הפרשנות היה בהבאת פירושי התנ"ך הקדומים כמו רמב"ן ורש"י ובירור הנכון מביניהם על ידי שאלות והסברים שונים, כמו כלי יקר, דבק טוב, אור החיים ומשכיל לדוד. כמו כן היו ספרים שנכתבו על פירוש אחר (בדרך כלל רש"י), אך בפועל ביארו כפי הנראה להם תוך השוואה לפירוש רש"י.
יצירת הפרשנות היהודית לתנ"ך התחדשה כבתחילה בתחילת המאה ה-18 בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כמו עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".
פרשנות קדומה
עריכה- פרשנות פנים מקראית
- פילון האלכסנדרוני, מצרים, (המאה ה-1)
- ספרות המדרש (החל מהמאה ה-3, וכלה בילקוטים במאה ה-14)
- מדרשי הלכה (תנאים) (המאה ה-3)
- מדרשי אגדה (אמוראים) (החל ממאה ה-5)
- תרגומים - אונקלוס, ירושלמי, ויונתן
- רב סעדיה גאון (רס"ג), מצרים-בבל, 882–942
פרשנות פילולוגית
עריכה- מנחם בן סרוק (920 - 970 בערך)
- דונש בן לברט
- יהודה חיוג'
- רבי יונה אבן ג'נאח, (המחצית הראשונה של המאה ה-11)
- רבי משה אבן ג'יקטילה, (אמצע המאה ה-11)
- רבי יהודה אבן בלעם, (אמצע המאה ה-11)
- רבי תנחום הירושלמי (אמצע המאה ה-13)
פרשנות ימי הביניים
עריכה- רבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע), 1089 - 1164
- רבי שלמה בן אברהם בן פרחון, 1161
- רבי משה בן נחמן (רמב"ן), 1194–1270
- רבי בחיי בן אשר אבן חלוה ("רבינו בחיי"), 1255–1340
- רבי יעקב בן אשר ("בעל הטורים"), 1269–1343?
- רבי יצחק עראמה, תחילת המאה ה-15 - 1494
- דון יצחק אברבנאל, 1437–1508
- רבי אברהם סבע (צרור המור), 1440-1508
- רבי מנחם בן חלבו, פעל בסביבות 1070–1080
- רבי שלמה יצחקי (רש"י), 1040–1105
- רבי יוסף קרא
- רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם), 1080? - 1158?
- רבי יוסף בכור שור
- רבי אליעזר מבלגנצי
- רבי חזקיה בן מנוח ("חזקוני")
- רבי יצחק בן יהודה הלוי ("פענח רזא") נכדו של רבי שמואל מפלייזא
- רבי יוסף קמחי 1105–1170 בערך
- רבי משה קמחי, מת ב-1190 בערך
- רבי דוד קמחי (רד"ק) 1160–1235
- רבי מנחם בן שמעון, בסביבות 1190 בערך
- רבי יוסף אבן כספי, 1279–1340
- רבי לוי בן גרשום (רלב"ג) 1288–1344
- רבי מנחם בן שלמה (חיבורו-מדרש שכל טוב)
- רבי ישעיה די טראני (רי"ד - חיבורו: "נימוקי החומש"), 1190? - 1255?
- רבי עובדיה המון (חיבורו: "עמר נקא")
- רבי מנחם רקנאטי (המחצית השנייה של המאה ה-13)
- רבי עובדיה ספורנו, 1470? - 1550?
- רבי נתנאל בן ישעיה (חיבורו:"מאור האפלה"), 1329
- רבי אברהם בן שלמה (חיבר פירוש מקיף ויסודי על כל הנביאים והכתובים), 1422
- רבי זכריה הרופא (חיבורו:"מדרש החפץ"),סביבות שנת 1430.
- רבי סעדיה עדני (חיבורו:"חמדת ישראל" על כל התנ"ך נחשב לעת עתה כאבוד עם עוד למעלה מ25 חיבורים בתורה מדע ורפואה שמיעוטם נמצא, כמו פירושו על הרמב"ם),בחיבוריו מוזכרות השנים 1446–1485.
- רבי דוד בן ישע הלוי חמדי (חיבורו "אלוגיז אלמוגני"-הקצר המספיק), 1487.
פרשני אשכנז
- רבי יהודה החסיד (סוף המאה ה-12, תחילת המאה ה-13)
- רבי חיים פלטיאל (1300-1240 בערך)
- רבי אברהם בן הרמב"ם, 1186-1237
- רבי שמואל מסנות, (המאה ה-12)
הפרשנות החדשה
עריכה- רבי אליהו מזרחי (רא"ם), טורקיה, 1455? - 1526
- רבי משה אלשיך (ה'אלשיך'), צפת, 1507–1600
- המהר"ל מפראג] (חיבורו: "גור אריה"), 1512–1609
- רבי מרדכי יפה (חיבורו: "לבוש האורה"), פולין, 1530–1612
- רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (חיבורו: "כלי יקר"), פולין, 1550? - 1619
- רבי ידידיה שלמה רפאל מנורצי (חיבורו: "מנחת שי"), (תחילת המאה ה-17)
- רבי שבתי בס (חיבורו: "שפתי חכמים"), 1641–1718
- רבי דוד אלטשולר ובנו רבי הלל אלטשולר (חיבוריהם: "מצודת דוד" ו"מצודת ציון", המכונים "המצודות"), (המאה ה-17 - ה-18)
- רבי חיים בן עטר (חיבורו: "אור החיים"), מרוקו, 1703? - 1750?
- רבי דוד פארדו (חיבורו: "משכיל לדוד"), איטליה, 1718–1792
- משה מנדלסון, גרמניה, (1729 - 1786)
- החתם סופר, סלובקיה, 1762–1839
- הרב יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג (הכתב והקבלה) 1785-1865
- שמואל דוד לוצאטו (שד"ל), 1800–1865
- רבי שמשון רפאל הירש (רש"ר הירש), גרמניה, 1808-1888
- רבי מאיר ליבוש (מלבי"ם), 1809–1879
- רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (נצי"ב) (חיבוריו: "העמק דבר", "הרחב דבר"), 1817–1893
- רבי אליהו בן אמוזג (חיבורו: "אם למקרא"), איטליה, 1823–1900
- רבי דוד צבי הופמן (רד"צ הופמן) 1843–1921
- רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (חיבורו: משך חכמה), 1843–1926
- בנו יעקב, גרמניה, 1862–1945
הפרשנות בארץ ישראל
עריכה- שמואל לייב גורדון, 1867–1933
- משה צבי סגל, 1876–1968
- משה דוד קאסוטו, 1883–1951
- הרב מנחם מנדל כשר (חומש תורה שלמה), 1895–1983
- נפתלי הרץ טור-סיני, 1886–1973
- יחזקאל קויפמן, 1889–1963
- נחמה ליבוביץ (ה"מורה"), 1905–1997
- אליה שמואל הרטום, 1887–1965
- אשר ויזר
- סדרת דעת מקרא, עם פירושיהם של עמוס חכם, יהודה קיל ועוד, בהוצאת מוסד הרב קוק.
- סדרת עולם התנ"ך, פירוש מדעי חדשני, בהוצאת דוידזון - עתי.
- הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ (התנ"ך המבואר), 1937–2020
- סדרת מקרא לישראל, פירוש מדעי חדשני, בהוצאת מאגנס.
- סדרת פירוש ישראלי חדש, על ידי יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- שרה יפת, דור דור ופרשניו: אסופת מחקרים בפרשנות המקרא, מוסד ביאליק, 2008
- הרב פרופ' עזרא ציון מלמד, מפרשי המקרא, דרכיהם ושיטותיהם, הוצאת מאגנס, ה'תשל"ה, מהדורה שנייה ה'תשל"ח.
- הרב פרופ' עזרא ציון מלמד, מחקרים במקרא בתרגומיו ובמפרשיו, הוצאת מאגנס, ה'תשמ"ד. ISBN 9652235156
- משה גרינברג, פרשנות המקרא היהודית- פרקי מבוא, מוסד ביאליק,
- מהדורה ראשונה, תשמ"ג/ 1983. הספר "פרשנות המקרא היהודית - 1983", באתר "סימניה"
- מהדורה שנייה מורחבת, תשנ"ב.הספר "פרשנות המקרא היהודית - 2001", באתר "סימניה"
- שרה קמין[1], בין יהודים לנוצרים בפרשנות המקרא, ירושלים: הוצאת מאגנס, ה'תשס"ט.
קישורים חיצוניים
עריכה- פרופ' גרשון ברין, קוים לאפיון הפרשנות הביזנטית, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- יהודה איזנברג, פרשנות המקרא - אוסף חיבורים פרשניים ומאמרים בנושא, באתר "דעת"
- יחיאל צבי מושקוביץ, פרשנות המקרא בימינו, באתר "דעת"
- פיליפ טריה, מתיה קם, פרשנות המקרא הקדומה, באתר "תרבות•il"
- פיליפ טריה, מתיה קם, פרשנות המקרא בימי הביניים, באתר "תרבות•il"
- רביב, רבקה, "לשאלת היחס למדרשי האגדה בפרשנות ימי הביניים", טללי אורות י"א (תשס"ד), עמ' 41–52
- סקירת תולדותם ופועלם של מפרשי המקרא באתר בני ציון - בונים קומה בתנ"ך
- מידע על פרשני המקרא בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה