פרשני המקרא היהודים

פירושים יהודיים שנכתבו לתנ"ך

פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14. מאז, במשך תקופה של כמעט 600 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות על מילות התנ"ך עצמן אלא סגנון ספרי הפרשנות היה בהבאת פירושי התנ"ך הקדומים כמו רמב"ן ורש"י ובירור הנכון מביניהם על ידי שאלות והסברים שונים, כמו כלי יקר, דבק טוב, אור החיים ומשכיל לדוד. כמו כן היו ספרים שנכתבו על פירוש אחר (בדרך כלל רש"י), אך בפועל ביארו כפי הנראה להם תוך השוואה לפירוש רש"י.

יצירת הפרשנות היהודית לתנ"ך התחדשה כבתחילה בתחילת המאה ה-18 בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כמו עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".

פרשנות קדומה עריכה

פרשנות פילולוגית עריכה

פרשנות ימי הביניים עריכה

פרשני ספרד עריכה

פרשני צרפת עריכה

פרשני פרובאנס עריכה

פרשני איטליה עריכה

פרשני תימן עריכה

פרשני אשכנז

פרשני אלג'יר עריכה

פרשני מצרים עריכה

פרשני סוריה עריכה

הפרשנות החדשה עריכה

הפרשנות בארץ ישראל עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה