פרשת במדבר

פסוקים	במדבר, א', א' - ד', כ'
מספר פסוקים	159
מספר תיבות	1823
תוכן	נשיאי השבטים, מפקד הגברים לפי שבטים, חלוקת השבטים למחנות, תיאור תפקידם ומספרם של שבט לוי, פדיון בכורות, תפקיד משפחת קהת
	הפטרה
	הושע, ב', א' - ב', כ"ב

פרשת בְּמִדְבַּר היא פרשת השבוע הראשונה בספר במדבר. היא מתחילה בראש הספר (במדבר, א', א') ומסתיימת, לפי חלוקת הפרקים, בפרק ד', פסוק כ'.

בפרשת במדבר יש 159 פסוקים, והיא השלישית באורכה מבין פרשות התורה מבחינת מספר הפסוקים. היא מחולקת ל-30 פרשיות (מיקום 4), מתוכן 23 פרשיות פתוחות ו-7 סתומות. בפרשה אין כלל מצוות.

זו הפרשה האחרונה, או האחת לפני האחרונה, הנקראת במהלך ספירת העומר. לרוב נקראת הפרשה סמוך לראש חודש סיוון.

נושאים בפרשהעריכה

הפרשה עוסקת בעיקר במניינים ובמִפקדים של בני ישראל ושבטיו, שנקרה בחודש השני, אייר, בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים.

פירוט שמותיהם של נשיאי השבטים.
מפקד של כל הגברים יוצאי צבא בעם ישראל לפי שבטים.
חלוקת שנים עשר השבטים לארבעה מחנות.
תיאור תפקידי שבט לוי ומניין הלויים.
פדיון בכורות בני ישראל בבני שבט לוי.
תיאור ספציפי של תפקידי הלוויים בני קהת: נשיאת כלי המקדש.

הפרשה היא חלק מרצף הפרשות בתחילת ספר במדבר העוסקות בהקמת מחנה ישראל ובהכנות לנסיעה מהר סיני אל ארץ ישראל.

תאריכי הקריאהעריכה

השבת בה קוראים את פרשת במדבר יכולה לחול בשבעה תאריכים שונים:

הפטרהעריכה

ההפטרה היא בספר הושע, פרק ב', פסוקים א'–כ"ב. ההפטרה נפתחת בפסוק "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא-יִמַּד, וְלֹא יִסָּפֵר", המתקשר למניין בני ישראל בפרשה.

בשנה בה ראש חודש סיוון חל ביום ראשון, נוהגים לקרוא את הפטרת 'מחר חודש'^[1].