פרשת האזינו
פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ל"ב, פסוק א' ומסתיימת באותו פרק בפסוק נ"ב.
| |||||
| פסוקים | דברים, ל"ב, א' - ל"ב, נ"ב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 52 | ||||
| מספר תיבות | 614 | ||||
| תוכן | הכנות למות משה, שירת האזינו, ציווי של ה' למשה לעלות להר נבו ולמות שם | ||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| אשכנזים וספרדים | שמואל ב', כ"ב, א'–נ"א | ||||
| תימנים ואיטלקים | יחזקאל, י"ז, כ"ב - י"ח, ל"ב | ||||
את פרשת האזינו קוראים בשבת שבין ראש השנה לבין יום הכיפורים, היא שבת שובה, או בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות.
תוכן הפרשה
עריכהשירת האזינו
עריכה
ערך מורחב – שירת האזינו
פרשת האזינו ממשיכה את רצף הפרשיות שלקראת סיום התורה, ובהן מסופר על ההכנות למותו של משה רבנו. את רוב רובה של פרשת האזינו תופסת שירת האזינו, העתידה, כפי שנאמר למשה בפרשה הקודמת, להיות עדות לעם ישראל לקראת הקורות אותם בדורות הבאים. השירה מתארת את המחזור ההיסטורי של עם ישראל: נחלת ארץ ישראל, חטא, גלות וגאולה.
השירה בנויה שורות-שורות, וכל שורה מחולקת לשתי צלעיות שוות פחות או יותר, בכל צלעית כשלוש מילים. בספר התורה היא כתובה בתבנית הקרויה "אריח על גבי אריח", כלומר בשתי עמודות ארוכות לאורך הדף (זאת לעומת שירת הים, הכתובה "אריח על גבי לבֵנה").
בשורת מות משה
עריכהלאחר השירה ישנן עוד שתי פרשיות קצרות: בראשונה מתואר כיצד קורא משה את השירה לבני ישראל ומתרה בהם פעם נוספת להקפיד לקיים את התורה: ”כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.” בשנייה מצווה אלוהים את משה לעלות להר העברים - הוא הר נבו - להשקיף על ארץ ישראל, ואז למות שם: ”עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.”
מבנה הפרשה
עריכהבפרשת האזינו יש 52 פסוקים, אשר מאוגדים ב-3 פרשיות פתוחות וללא פרשיות סתומות, זאת הפרשה היחידה בתורה ללא פרשיות סתומות. הפרשה מכילה סדר אחד, כאשר הפרשה מתחילה בתחילת הסדר ומסתיימת בסוף הסדר בדומה לכך שהיא מתחילה בתחילת פרק ומסתיימת בסוף פרק לפי החלוקה לפרקים.
הזי"ו ל"ך
עריכהלפי הגמרא,[1] בית המקדש חלקו את שירת האזינו לשישה חלקים, המתילים בראשית תיבות 'הזי"ו ל"ך', ושכן צריכים לחלק את העליות בבית הכנסת. נחלקו הראשונים לגבי חלק מראשי התיבות.
תאריכי הקריאה
עריכהפרשת האזינו סמוכה תמיד לפרשת וזאת הברכה הנקראת בשמחת תורה, ולכן בשנים שיש בהן שבת בין יום כיפורים לסוכות היא תיקרא לפני סוכות ופרשיות ניצבים ווילך תהיינה כל אחת בנפרד, אך בשנים שבהן אין שבת בין יום הכיפורים לסוכות, היא תיקרא לפני סוכות, ופרשיות ניצבים ווילך תהיינה מחוברות. השבת בה קוראים את פרשת האזינו יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:
הפטרה
עריכהאם קוראים את פרשת האזינו בשבת שובה, מפטירים בהפטרה המיוחדת לשבת שובה. אם הפרשה נקראת בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות, מפטירים בשירת דוד, ספר שמואל ב', פרק כ"ב, פסוקים א'–נ"א. התימנים והאיטלקים מפטירים בספר יחזקאל, פרק י"ז, פסוק כ"ב - פרק י"ח, פסוק ל"ב. בחומש עם הפטרות כמנהג רומניא, קושטא רס"ה, מוזכרים שני המנהגים.
לפי מנהג אחד המוזכר בקונטרס פוזנא, נהגו להפטיר "דרשו" בשבת שובה, ו"שובה" בשבת שבין יום כיפור לסוכות.
שימוש בספרות
עריכהבחלקים משירת האזינו נעשו שימושים רבים בקרב סופרים ומשוררים, כאשר אחת הדוגמאות לכך היא השימוש בחלק הפסוק "לי נקם ושלם" בפתיחתו של הרומן אנה קארנינה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- שירת האזינו: האזינו! שחר ענבר בפודקאסט עושים תנ"ך
הטקסט:
פרשת האזינו, באתר ויקיטקסט- פרשת האזינו - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת האזינו, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת האזינו, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת האזינו
- פרשת האזינו, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת האזינו, באתר "כיפה"
- פרשת האזינו עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת האזינו, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת האזינו, באתר "בינינו"
- פרשת האזינו, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת האזינו", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת האזינו באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת האזינו, באתר "התנועה הרפורמית"
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד א', יותר בהרחבה בתלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ג', הלכה ז'.