פתיחת התפריט הראשי

פרשת האזינו

פרשת השבוע העשירית בספר דברים

פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ל"ב, פסוק א' ומסתיימת באותו פרק בפסוק נ"ב.

Arrow r.svg האזינו Arrow l.svg
פסוקים: דברים, ל"ב, א' - ל"ב, נ"ב
מס' פסוקים: 52
תוכן: הכנות למות משה, שירת האזינו, ציווי של ה' למשה לעלות להר נבו ולמות שם
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
אשכנזים וספרדים שמואל ב', כ"ב, א'-נ"א
תימנים ואיטלקים יחזקאל, י"ז, כ"ב - י"ח, ל"ב
איור לפסוקי הפתיחה של שירת האזינו: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב."

את פרשת האזינו קוראים בשבת שבין ראש השנה לבין יום הכיפורים - היא שבת שובה, או בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות.

נושאים בפרשהעריכה

שירת האזינועריכה

  ערך מורחב – שירת האזינו
 
קטע משירת האזינו בספר תורה

פרשת האזינו ממשיכה את רצף הפרשיות שלקראת סיום התורה, ובהן מסופר על ההכנות למותו של משה רבנו. את רוב רובה של פרשת האזינו תופסת שירת האזינו, העתידה, כפי שנאמר למשה בפרשה הקודמת, להיות עדות לעם ישראל לקראת הקורות אותם בדורות הבאים. השירה מתארת את המחזור ההיסטורי של עם ישראל: נחלת ארץ ישראל, חטא, גלות וגאולה.

השירה בנויה שורות-שורות, וכל שורה מחולקת לשתי צלעיות שוות פחות או יותר, בכל צלעית כשלוש מילים. בספר התורה היא כתובה בתבנית הקרויה "אריח על גבי אריח", כלומר בשתי עמודות ארוכות לאורך הדף (זאת לעומת שירת הים, הכתובה "אריח על גבי לבֵנה").

בשורת מות משהעריכה

לאחר השירה ישנן עוד שתי פרשיות קצרות: בראשונה מתואר כיצד קורא משה את השירה לבני ישראל ומתרה בהם פעם נוספת להקפיד לקיים את התורה: "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ." בשנייה מצווה אלוהים את משה לעלות להר העברים - הוא הר נבו - להשקיף על ארץ ישראל, ואז למות שם: "עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל."

הפטרהעריכה

אם קוראים את פרשת האזינו בשבת שובה, מפטירים בהפטרה המיוחדת לשבת שובה. אחרת מפטירים בשירת דוד, ספר שמואל ב', פרק כ"ב, פסוקים א'-נ"א. התימנים והאיטלקים מפטירים בספר יחזקאל, פרק י"ז, פסוק כ"ב - פרק י"ח, פסוק ל"ב. בחומש עם הפטרות כמנהג רומניא, קושטא רס"ה, מוזכרים שני המנהגים.

שימוש בספרותעריכה

בחלקים משירת האזינו נעשו שימושים רבים בקרב סופרים ומשוררים, כאשר אחת הדוגמאות לכך היא השימוש בחלק הפסוק "לי נקם ושלם" בפתיחתו של הרומן אנה קארנינה.

קישורים חיצונייםעריכה