פרשת ואתחנן
פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן היא פרשת השבוע השנייה בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ג', פסוק כ"ג ומסתיימת בפרק ז', פסוק י"א.
| |||||
| פסוקים | דברים, ג', כ"ג - ז', י"א | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 122[1] | ||||
| מספר תיבות | 1878 | ||||
| תוכן | סיום הנאום הראשון, הבדלת שלוש ערי מקלט, הנאום השני - נאום המצוות | ||||
| מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| אשכנזים וספרדים | ישעיהו, מ', א'-כ"ו | ||||
| תימנים | ישעיהו, מ', א'-כ"ז, ומוסיפים ישעיהו, מ"א, י"ז | ||||
| איטלקים | ישעיהו, מ', א'-ט"ז | ||||
את פרשת ואתחנן קוראים לעולם בשבת שאחרי תשעה באב, ועל שם ההפטרה שלה נקראת שבת זו "שבת נחמו".
נושאים בפרשהעריכה
בפרשה מסיים משה את הנאום הראשון שנשא לפני מותו (הנאום ההיסטורי) ופותח בנאום השני (נאום המצוות).
בסיום הנאום הראשון:
- האיסור על משה להיכנס לארץ ישראל והעברת ההנהגה ליהושע
- אזהרה על שמירת המצוות והזכרת מעמד הר סיני
- משה מזהיר את העם שאם לא ישמרו את המצוות יתחייבו גלות
- אזכור ראשון של מושג התשובה
- חתימת הנאום ההיסטורי - הנסים שעשה אלוהים לישראל ומשמעותם הדתית
בין סיום הנאום הראשון ותחילת הנאום השני מסופר כיצד הבדיל משה שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי.
בנאום השני - נאום המצוות:
- חזרה על עשרת הדיברות
- פרשת שמע ישראל - יסודות האמונה וזכירתם
- אזהרה על השמדת עבודת האלילים בארץ ישראל.
מבנה הפרשהעריכה
בפרשת ואתחנן יש 122 פסוקים, אשר מאוגדים ב-5 פרשיות פתוחות ועוד 16 סתומות. הפרשה מכילה 3 סדרים, כאשר הפרשה מתחילה בתחילת סדר ומסתיימת בסוף סדר וזאת בניגוד לכך שהיא מתחילה ומסתיימת באמצע פרק לפי החלוקה לפרקים.
תאריכי הקריאהעריכה
השבת בה קוראים את פרשת ואתחנן היא תמיד השבת שלאחר תשעה באב.[2] היא יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:
הפטרהעריכה
ההפטרה המקורית של פרשת ואתחנן, הקשורה לפרשת השבוע, היא בספר ירמיהו, פרק ל"ב, פסוק ט"ז ("ואתפלל אל ה'") עד פסוק מ"ד. בהפטרה נזכרת תפילתו של ירמיהו על ירושלים לאחר קניית שדה חנמאל בן שלום, ותגובת ה' בנבואת נחמה. היא נבחרה כהפטרה כנראה בגלל הקרבה בין פתיחתה, "ואתפלל אל ה'", לפתיחת הפרשה ב"ואתחנן אל ה'". הפטרה זו מתועדת בכתבי הגאונים ובמשנה תורה לרמב"ם.[3]
אולם, בכל הקהילות החל בתקופת הראשונים התקבל מנהג לקרוא בשבתות לאחר תשעה באב סדרה של הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. לכן, מכיוון שאת פרשת ואתחנן קוראים תמיד בשבת שאחרי תשעה באב, בפרשת ואתחנן אין קוראים את הפטרת הפרשה, ובמקומה קוראים את ההפטרה הראשונה משבע דנחמתא: ספר ישעיהו, פרק מ', מפסוק א' עד פסוק כ"ו[4]. על שם פתיחתה, "נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם", נקראת ההפטרה הפטרת "נחמו", והשבת ידועה אף היא בשם "שבת נחמו".
קישורים חיצונייםעריכה
הטקסט:
פרשת ואתחנן, באתר ויקיטקסט- פרשת ואתחנן - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת ואתחנן, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת ואתחנן, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת ואתחנן
- פרשת ואתחנן, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת ואתחנן, באתר "כיפה"
- פרשת ואתחנן עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת ואתחנן, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת ואתחנן, באתר "בינינו"
- פרשת ואתחנן, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת ואתחנן", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת ואתחנן באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת ואתחנן, באתר "התנועה הרפורמית"
- תכנים על פרשת ואתחנן, באתר של סיון רהב-מאיר
הערות שולייםעריכה
- ^ בספרי המסורה ובחומשים רבים מצוין שמספר הפסוקים הוא 118 (עזיא"ל סימן). מקורו של פער זה נעוץ בחלוקת פסוקים שונה בעשרת הדיברות. המספר 122 (התואם את מספור הפסוקים המקובל) מתקבל לפי חלוקת טעם תחתון, והמספר 118 מתקבל לפי טעם עליון. ראו עוד בעניין בערך סטטיסטיקות של התנ"ך.
- ^ החל מסדר רב עמרם גאון מקובל הסימן "צומו וצלו", דהיינו: לאחר שתצומו בתשעה באב, קראו את פרשת ואתחנן ("צלו" בארמית משמעו התפללו, התחננו). קביעה זו היא אחת הנקודות הקובעות את סדר פרשות השבוע לאורך השנה. (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ"ח, סעיף ד')
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, סדר התפילה, סדר ההפטרות.
- ^ האיטלקים מסיימים בפסוק ט"ז; התימנים מוסיפים את פסוק כ"ז, ואת פסוק י"ז בפרק מ"א