פָּרָשַׁת מַטּוֹת היא פרשת השבוע התשיעית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ל', פסוק ב' ומסתיימת בפרק ל"ב, פסוק מ"ב.

Arrow r.svg מטות Arrow l.svg
פסוקים: במדבר, ל', ב' - ל"ב, מ"ב
מס' פסוקים: 112
תוכן: פרשת נדרים, מלחמת מדין, בני גד וראובן מבקשים להישאר בעבר הירדן
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
עשה (1)  לא תעשה (1)
דיני הפרת נדרים איסור הפרת נדר או שבועה
הפטרה
אשכנזים וספרדים ירמיהו, א', א' - ב', ג'
תימנים ירמיהו, א', א'-י"ט
איטלקים יהושע, י"ג, ט"ו-ל"ג
נחלות השבטים - גד וראובן בעבר הירדן המזרחי

בדרך כלל קוראים את פרשת מטות ביחד עם הפרשה שאחריה, פרשת מסעי. רק בשנים מעוברות (שנים מסוג בשז וגכז בארץ ישראל, ושנים השג והחא גם בחוץ לארץ) הן נפרדות.[1] בחוץ לארץ זוהי תופעה נדירה. החשבון מכוון לכך שפרשת דברים תיקרא בשבת שלפני תשעה באב, ולכן שתי הפרשות נקראות תמיד בימי בין המצרים.

תוכן עניינים

נושאים בפרשהעריכה

הפטרהעריכה

אם קוראים את פרשת מטות בפני עצמה, אז היא נקראת בשבת הראשונה של תלת דפורענותא, ולכן מפטירים בספר ירמיהו, מפרק א', פסוק א' עד פרק ב', פסוק ג'. זו נבואת ההקדשה של ירמיהו, ובה נאמר לו שהוא עתיד לנבא על חורבן בית המקדש ועל חטאי ירושלים. התימנים קוראים מפרק א'ת פסוק א' עד פסוק י"ט.

אם קוראים את פרשת מטות ביחד עם פרשת מסעי אז מפטירים בהפטרת פרשת מסעי, שהיא הפטרה השנייה של תלת דפורענותא.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מתי קוראים שתי פרשיות בשבת אחת?, הרב ד"ר חיים סיימונס, אלול תשנ"ה