פרשת משפטים
פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ד, פסוק י"ח. רוב הפרשה מפרטת מצוות ודינים רבים, בעיקר כאלו הקשורים לתחום המשפטי. מצוות אלו הן המשך לעשרת הדיברות והמצוות שנזכרו בסוף פרשת יתרו, שכולן יחד מהוות את ספר הברית שעליו נכרתת הברית בין בני ישראל לה'. בסוף הפרשה מסופר על מעמד כריתת הברית, ועל עליית משה להר סיני לקבלת לוחות הברית והציווי על הקמת המשכן.
ברוב השנים קוראים את פרשת משפטים בשבת הסמוכה לראש חודש אדר, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשיה הראשונה מ"ארבע פרשיות" - פרשת שקלים..
תוכן עניינים
תוכן הפרשהעריכה
בהמשך למעמד הר סיני, לאחר שבני ישראל בקשו ממשה שהוא ישמש כמתווך בין ה' לבינם למסירת המצוות עליהן נכרתת הברית, הואיל והם אינם מסוגלים לעמוד בהתגלות ישירה של ה', משה ניגש אל הר סיני בעודו לוטה בערפל, ושם מצווה אותו ה' רשימה ארוכה של מצוות ודינים עבור בני ישראל, מעבר לעשרת הדיברות שהם שמעו ישירות מה'.[1] רובן הגדול של המצוות הללו מופיעות בפרשת משפטים. רוב המצוות שבפרשת משפטים עוסקות במשפט עברי, בדינים ובהלכות הנוגעים ליחסים משפטיים בין אדם לחברו. בין השאר מפורטים הדינים הבאים:
- דיני עבד עברי ואמה עברייה
- אלימות לגווניה - הריגה, חבלה גופנית,
- דיני נזק שנגרם על ידי רכושו של אדם (ארבעה אבות נזיקין): שורו שנגח, בור שפתח ונפל לתוכו אדם, אש שהבעיר אדם והזיקה לרכוש, בהמה שאכלה משדה אחרים
- דיני גנב, גזלן, ודין הבא במחתרת
- דיני שומרים - אחריות אדם על רכוש אחרים המופקד בידו
- דין המפתה נערה לשכב עמו
- איסור עינוי אלמנה ויתום ואיסור אונאת הגר
- דיני הלוואה - איסור ריבית ומצוות השבת משכון
- איסור הטיית משפט, עדות שקר ולקיחת שוחד
- מצוות השבת אבדה ופריקה וטעינה
לקראת סוף הרשימה מפורטים גם מצוות שבין אדם למקום, כגון:
- מצוות בכור בהמה טהורה, איסור טרפה ובשר בחלב
- מצוות שבת, שמיטה ושלוש הרגלים
- הנחיות בנוגע לכניסה לארץ ישראל - הבטחת סיוע אלוהי, ואזהרה שלא ילכו אחרי עבודת האלילים של עמי הארץ
לאחר שמשה מוסר לעם את המצוות שנאמרו לו,[2] ועם ישראל מביעים את הסכמתם לקבלת המצוות, נערך טקס של כריתת ברית בין ה' ובין עם ישראל. משה בונה מזבח ומקריב קרבנות למרגלות הר סיני יחד עם אהרן וזקני ישראל. בנוסף לכך הוא מקים גם שתים עשרה מצבות (מזבח קטן). אחר כך הוא עולה אל הר סיני לקבלת לוחות הברית, ושוהה שם "ארבעים יום וארבעים לילה" במהלכן ה' מצווה אותו על מלאכת בניית המשכן, כליו, ובגדי הכהונה. וכן על שמונת ימי המילואים המהווים את חנוכת המשכן.
הפטרהעריכה
הפטרת פרשת משפטים היא בספר ירמיהו, פרק ל"ד, שם מתאר ירמיהו את דיני העבד העברי, ונוזף בעם על שאינם מקיימים מצווה זו. אמנם הפטרת משפטים נקראת למעשה רק בכרבע מהשנים, בשנים מסוג השא, השג, החא, בשז וגכז. בשאר השנים הפשוטות קוראים את הפטרת פרשת שקלים, ובשאר השנים המעוברות קוראים את הפטרת ראש חודש או "מחר חודש" כאשר ראש חודש אדר חל ביום ראשון.
קישורים חיצונייםעריכה
הטקסט:
- פרשת משפטים - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת משפטים, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת משפטים, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת משפטים
- פרשת משפטים, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת משפטים, באתר "כיפה"
- פרשת משפטים עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת משפטים, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפיה על פרשת משפטים, באתר "בינינו"
- פרשת משפטים, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת משפטים", באתר ויקישיבה
- ספר הברית, באתר ישיבת הר ברכה
הערות שולייםעריכה
- ^ כך על פי סדר הכתובים. אמנם יש מפרשני המקרא המייחסים את הדינים שבפרשה למשפטים שנאמרו במי מרה, וכמו כן יש הגורסים שמדובר באסופת חוקים שונים שנקבצו לכאן, ואשר נאמרו במקומות שונים.
- ^ כך על פי סדר הכתובים, אך לפי פירוש רש"י לתורה הסיפור הבא התרחש באמת עוד קודם לכן, לפני מעמד הר סיני.