פרשת משפטים

פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ד, פסוק י"ח.

משפטים
פסוקים	שמות, כ"א, א'–כ"ד, י"ח
מספר פסוקים	118
מספר תיבות	1,462
תוכן	רשימה ארוכה של מצוות ודינים, בסופה משה עולה להר סיני כדי לקבל את לוחות הברית
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (23)  לא תעשה (30) דיני עבד עברי, ייעוד אמה עברייה, פדיון אמה עברייה, מיתת חנק, דיני קנסות, מיתת סייף, דיני ארבעה אבות נזיקין, דיני גנב, דיני שומרים, דין מפתה, הלוואה לעני, פסיקת הדין אחר רוב הדיינים, פריקה וטעינה, שמיטת קרקעות, שביתה בשבת, עלייה לרגל, ביכורים מכירת אמה עברייה, גריעת שאר כסות ועונה, הכאת הורים, אכילת שור הנסקל, החייאת מכשפה, הונאת גר בדברים או בממון, עינוי אלמנה ויתום, תביעת חוב מאדם עני, ריבית, קללת דיין, אלוהים ונשיא, שינוי סדר התרומות והמעשרות, אכילת טרפה, לשון הרע או שמע שווא, פסולי עדות, השתתפות עם עושי רע, הסתמכות על דיין אחר בדיני נפשות, הטיית משפט לטובה או לרעה, פסיקת דין על פי השערות, שוחד, שבועה באלהים אחרים, הסתה לעבודה זרה, שחיטת הפסח כשיש חמץ ברשות האדם, הלנת אימורי הפסח, בישול בשר בחלב, כריתת ברית עם עובדי עבודה זרה, לא תחנם
הפטרה
אשכנזים וספרדים	ירמיהו, ל"ד, ח'–כ"ב, ומוסיפים ירמיהו, ל"ג, כ"ה–כ"ו
תימנים	ירמיהו, ל"ד, ח'–ל"ה, י"ט
איטלקים	ירמיהו, ל"ד, ח'–ל"ה, י"א
רומניוטים	ישעיהו, נ"ו, א'-נ"ז, י'

הפרשה מפרטת מצוות ודינים רבים, בעיקר כאלו הקשורים לתחום המשפטי, אך גם מצוות רבות שבין אדם למקום. מצוות אלו הן המשך לעשרת הדיברות והמצוות שנזכרו בסוף הפרשה הקודמת, פרשת יתרו, שכולן יחד מהוות את ספר הברית שעליו נכרתת הברית בין בני ישראל לה'. בסוף הפרשה מסופר על מעמד כריתת הברית, ועל עליית משה להר סיני לקבלת התורה.

את פרשת משפטים קוראים בין התאריכים כ"ד בשבט – א' באדר (בשנה מקביעות זחג בא' באדר א'), ברוב השנים הפשוטות (מלבד שנת השא) קוראים בה גם את הפרשיה הראשונה מ"ארבע פרשיות" – פרשת שקלים.

יש שנהגו ^{[דרוש מקור][מפני ש...]} לחלק את משפטים לשתי פרשיות – "משפטים" ו"ואם כסף תלוה". כך מובא בכמה וכמה ראשונים,^{[דרוש מקור][מפני ש...]} וכן נהגו יהודי תוניסיה עד התקופה המאוחרת. מכיוון שהפרשה הראשונה מסתיימת בדבר רע – "והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים", נהגו לפחות בחלק מהקהילות שהפרידו בין פרשיות אלו להמשיך בשבוע הראשון עוד שלשה פסוקים ולסיים "ושמעתי כי חנון אני". אפילו בקהילות אלה, נהגו ברוב השנים לחבר את פרשיות אלו, ורק בשנים מצורת השג והחא נהגו להפריד פרשיות אלו במקום להפריד מטות ומסעי.

קובץ מצוות – המשך מעמד הר סיני

בהמשך למעמד הר סיני, לאחר שבני ישראל בקשו ממשה לתווך בין ה' לבינם מכיוון שאינם מסוגלים לעמוד בהתגלות ישירה של ה', משה ניגש אל הר סיני בעודו לוטה בערפל. בהר סיני מצווה אותו ה' רשימה ארוכה של מצוות ודינים עבור בני ישראל, מעבר לעשרת הדיברות ששמעו כל בני ישראל ישירות מה'. רובן הגדול של המצוות הללו מופיעות בפרשת משפטים.

רוב המצוות שבפרשת משפטים עוסקות במשפט עברי, בדינים ובהלכות הנוגעים ליחסים משפטיים בין אדם לחברו, אבל גם במצוות בין אדם למקום, בין היתר בנוגע לאיסורי עבודה זרה וכישוף, ומצוות המועדים. הפרשה מכילה מספר רב קובצי הלכות קצרים. ניתן לחלק את חלק המצוות בפרשה באופן הבא:

• פתיחה – ממנה למדו חז"ל את המצווה להתדיין רק בבתי דין של תורה
• דיני עבד עברי ואמה עברייה
• דיני רוצח
• שלשה החייבים מיתה אף על פי שלא רצחו – מכה אביו ואמו, גונב איש ומכרו, מקלל אביו ואמו
• דיני חובלים
• דיני נזקי ממון – נזקים שנגרמו על ידי רכושו של אדם (ארבעה אבות נזיקין): שורו שנגח, בור שפתח ונפל לתוכו אדם
• דיני גנבה – גנב, גזלן, ודין הבא במחתרת
• נזקי השן והרגל – בהמה שאכלה משדה אחרים, ובהמה שרמסה שדה
• דיני מבעיר – אש שהבעיר אדם והזיקה לרכוש
• דיני שומרים – אחריות אדם על רכוש אחרים המופקד בידו, שומר חינם, שומר שכר, שואל, שוכר
• דין המפתה נערה לשכב עמו
• שלשה חייבי מיתה – מכשף, שוכב עם בהמה, זובח לעבודה זרה
• אזהרות על הגר היתום והאלמנה – איסור עינוי אלמנה ויתום ואיסור אונאת הגר
• דיני המלווה והממשכן – מצוות הלוואה, איסור ריבית ומצוות השבת משכון
• מצוות של כיבוד ה' וקידוש שמו – איסור קללה, מצוות בכור בהמה טהורה, איסור טרפה
• אזהרות וציווים על דרכי הצדק והחסד – איסור הטיית משפט, עדות שקר ולקיחת שוחד, מצוות השבת אבדה ופריקה וטעינה
• זמני קודש – מצוות שבת, שמיטה ושלוש הרגלים, ביכורים, ובשר בחלב
• חתימה ואזהרה כללית על המצוות לקראת הכניסה לארץ ישראל – הבטחת סיוע אלוהי בכיבוש הארץ, אזהרה שלא ילכו אחרי עבודת האלילים של עמי הארץ, הבטחת ברכה, איסור כריתת ברית עם ישבי הארץ

כריתת הברית

טקס כריתת הברית על המצוות והדינים שבפרשה, איור של ג'ון סטיפל דייוויס

לאחר שמשה יורד מן ההר ומוסר לעם את דברי ה', בני ישראל מביעים את הסכמתם לקבלת המצוות, ומשה כותב את דברי ה' ב'ספר הברית'. למחרת בבוקר נערך טקס של כריתת ברית בין ה' ועם ישראל. משה בונה מזבח למרגלות הר סיני ושולח את "נערי בני ישראל" להקריב קרבנות – עולות ושלמים. בנוסף לכך הוא מקים גם שתים עשרה מצבות – כנגד שנים עשר שבטי ישראל. משה לוקח את דם שחיטת הקרבנות, את חציו הוא שם באגנות, ואת חציו הוא זורק על המזבח.

במהלך הטקס משה קורא את 'ספר הברית' באוזני העם. לאחר קריאת ספר הברית, משה זורק את הדם על העם ואומר להם: "הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה". לאחר מכן, משה, אהרון, נדב, אביהו ושבעים מזקני ישראל עולים להר. שם הם רואים התגלות של ה' אשר מתוארת כך: "וַיִּרְא֕וּ אֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְתַ֣חַת רַגְלָ֗יו כְּמַֽעֲשֵׂה֙ לִבְנַ֣ת הַסַּפִּ֔יר וּכְעֶ֥צֶם הַשָּׁמַ֖יִם לָטֹֽהַר"(שמות כד, י).

ישנן מספר מחלוקות בין הפרשנים לגבי מעמד כריתת הברית:

• ישנה מחלוקת בין המפרשים מתי התרחש מעמד כריתת הברית. לפי שיטת רש"י אין מוקדם ומאוחר בתורה, והמעמד אירע לפני מתן תורה בימים ד'–ה' בסיון. ואילו לפי שיטת הרמב"ן הברית נכרתה לאחר מתן תורה, ביום ז' בסיון.
• הפרשנים נחלקו מה כלל ספר הברית, יש האומרים שהוא כלל את חומש בראשית וחצי מחומש שמות יש האומרים שהוא כלל את פרשת משפטים ויש האומרים שמדובר על פרשות בהר ובחוקותי.
• ישנה מחלוקת האם משה זרק את הדם על בני ישראל (דעת מקרא, שמות ב', עמ' צט), או שמשה זרק את הדם על המזבח לכפר על ישראל (אונקלוס).

לאחר מכן עולה משה אל הר סיני לקבלת לוחות הברית, ושוהה שם "ארבעים יום וארבעים לילה". בזמן זה ה' מצווה אותו על מלאכת בניית המשכן, כלי המשכן, בגדי הכהונה וכן על שבעת ימי המילואים המהווים את חנוכת המשכן.

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת משפטים יכולה לחול בשבעה תאריכים שונים:

• שנת השא ושנת השג – כ"ד בשבט
• שנת הכז – כ"ה בשבט
• שנת החא – כ"ו בשבט
• שנת גכה ושנת בשה, שנת גכז ושנת בשז – כ"ז בשבט
• שנת בחג ושנת זשג, שנת בחה ושנת זשה – כ"ט בשבט
• שנת זחא – א' באדר
• שנת זחג – א' באדר א'

הפטרה

הפטרת פרשת משפטים היא בספר ירמיהו, פרק ל"ד, בתקפת ממלכת צדקיהו בפני המצור על ירושלים (588_לפנה"ס). שם מתאר ירמיהו את דיני העבד העברי, ונוזף בעם על שאינם מקיימים מצווה זו. אשכנזים וספרדים קוראים ספר ירמיהו, פרק ל"ד, פסוק ח' עד פסוק כ"ב, ובסוף מוסיפים פרק ל"ג, פסוקים כ"ה–כ"ו (מנהג בעייתי, משום שלפי הגמרא אין מדלגין אחורה בהפטרה), ואילו איטלקים קוראים רצוף ספר ירמיהו, פרק ל"ד, פסוק ח' עד פרק ל"ה, פסוק י"א, ותימנים ספר ירמיהו, פרק ל"ד, פסוק ח' עד ספר ירמיהו, פרק ל"ה, פסוק י"ט. בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק נ"ו, פסוק א' עד פרק נ"ז, פסוק י'.

אמנם הפטרת משפטים נקראת למעשה רק בכ-23.8% מהשנים, בשנים מסוג השא, השג, החא, בשז וגכז. ברוב השנים הפשוטות קוראים את הפטרת פרשת שקלים, ובשאר השנים המעוברות קוראים את הפטרת ראש חודש או "מחר חודש" כאשר ראש חודש אדר א' חל ביום ראשון.

במנהגים שחלקו את פרשת משפטים לשתי פרשיות (ראו לעיל), נראה שהיו חילוקי מנהגים לגבי ההפטרה של "ואם כסף תלוה". בספר השלחן (לרבינו חייא בן שלמה מברצלונה, תלמיד הרשב"א) כתב שנהגו בקהילתו להפטיר בספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק ל' "הנה ימים באים נאם יי וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה" עד פסוק ל"ט "ולא יהרס עוד לעולם", ומדלג וקורא פרק ל"ג, פסוק י' "כה אמר יי עוד ישמע במקום הזה" עד "יי צדקנו" פסוק ט"ז. בכל מקרה, כתב שברוב השנים כשמחברים פרשיות "משפטים" ו"ואם כסף תלוה", מפטירים בשל משפטים. בנוסף, בשנה שסימנה השג, שבת פרשת "אם כסף" תחול בראש חודש, ואם כן, ההפטרה המיוחדת הייתה נקראת רק בשנים שסימנן החא.

קישורים חיצוניים

• מידע על פרשת משפטים בקטלוג הספרייה הלאומית

הטקסט:

• פרשת משפטים, באתר ויקיטקסט
• פרשת משפטים - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
• פרשת משפטים, באתר "מקראות גדולות הכתר"
• פרשת משפטים, באתר "תורת אמת"

פרשנות:

• גיליונות נחמה לפרשת משפטים
• פרשת משפטים, באתר אוניברסיטת בר-אילן
• פרשת משפטים, באתר "כיפה"
• פרשת משפטים עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
• שיעורי תורה לפרשת משפטים, באתר "ישיבה"
• שיעורים לצפייה על פרשת משפטים, באתר "בינינו"
• פרשת משפטים, באתר פרשת השבוע
• הערך "פרשת משפטים", באתר ויקישיבה
• דברי תורה לפרשת משפטים באתר ישיבת הר ברכה
• שיעורים לצפייה על פרשת משפטים, באתר "התנועה הרפורמית"