פרשת משפטים
פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ד, פסוק י"ח.
הפרשה מפרטת מצוות ודינים רבים, בעיקר כאלו הקשורים לתחום המשפטי, אך גם מצוות רבות שבין אדם למקום. מצוות אלו הן המשך לעשרת הדיברות והמצוות שנזכרו בסוף הפרשה הקודמת, פרשת יתרו, שכולן יחד מהוות את ספר הברית שעליו נכרתת הברית בין בני ישראל לה'. בסוף הפרשה מסופר על מעמד כריתת הברית, ועל עליית משה להר סיני לקבלת התורה.
את פרשת משפטים קוראים בין התאריכים כ"ד בשבט-א' באדר (בשנה מקביעות זחג בא' באדר א'), ברוב השנים הפשוטות (מלבד שנת השא) קוראים בה גם את הפרשיה הראשונה מ"ארבע פרשיות" - פרשת שקלים.
יש שנהגו לחלק את משפטים לשתי פרשיות - "משפטים" ו"ואם כסף תלוה". כך מובא בכמה וכמה ראשונים,[1] וכן נהגו יהודי תוניסיה עד התקופה המאוחרת.[2] מכיוון שהפרשה הראשונה מסתיימת בדבר רע - "והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים", נהגו לפחות בחלק מהקהילות שהפרידו בין פרשיות אלו להמשיך בשבוע הראשון עוד שלשה פסוקים ולסיים "ושמעתי כי חנון אני".[2][3] אפילו בקהילות אלה, נהגו ברוב השנים לחבר את פרשיות אלו, ורק בשנים מצורת השג והחא נהגו להפריד פרשיות אלו במקום להפריד מטות ומסעי.
קובץ מצוות - המשך מעמד הר סיני עריכה
בהמשך למעמד הר סיני, לאחר שבני ישראל בקשו ממשה לתווך בין ה' לבינם מכיוון שאינם מסוגלים לעמוד בהתגלות ישירה של ה', משה ניגש אל הר סיני בעודו לוטה בערפל. בהר סיני מצווה אותו ה' רשימה ארוכה של מצוות ודינים עבור בני ישראל, מעבר לעשרת הדיברות ששמעו כל בני ישראל ישירות מה'.[4] רובן הגדול של המצוות הללו מופיעות בפרשת משפטים.
רוב המצוות שבפרשת משפטים עוסקות במשפט עברי, בדינים ובהלכות הנוגעים ליחסים משפטיים בין אדם לחברו, אבל גם במצוות בין אדם למקום, בין היתר בנוגע לאיסורי עבודה זרה וכישוף, ומצוות המועדים. הפרשה מכילה מספר רב קובצי הלכות קצרים. ניתן לחלק את חלק המצוות בפרשה באופן הבא[5]:
- פתיחה - ממנה למדו חז"ל את המצווה להתדיין רק בבתי דין של תורה[6]
- דיני עבד עברי ואמה עברייה
- דיני רוצח
- שלשה החייבים מיתה אף על פי שלא רצחו - מכה אביו ואמו, גונב איש ומכרו, מקלל אביו ואמו
- דיני חובלים
- דיני נזקי ממון - נזקים שנגרמו על ידי רכושו של אדם (ארבעה אבות נזיקין): שורו שנגח, בור שפתח ונפל לתוכו אדם
- דיני גנבה - גנב, גזלן, ודין הבא במחתרת
- נזקי השן והרגל - בהמה שאכלה משדה אחרים, ובהמה שרמסה שדה
- דיני מבעיר - אש שהבעיר אדם והזיקה לרכוש
- דיני שומרים - אחריות אדם על רכוש אחרים המופקד בידו, שומר חינם, שומר שכר, שואל, שוכר
- דין המפתה נערה לשכב עמו
- שלשה חייבי מיתה - מכשף, שוכב עם בהמה, זובח לעבודה זרה
- אזהרות על הגר היתום והאלמנה - איסור עינוי אלמנה ויתום ואיסור אונאת הגר
- דיני המלווה והממשכן - מצוות הלוואה, איסור ריבית ומצוות השבת משכון
- מצוות של כיבוד ה' וקידוש שמו - איסור קללה, מצוות בכור בהמה טהורה, איסור טרפה
- אזהרות וציווים על דרכי הצדק והחסד - איסור הטיית משפט, עדות שקר ולקיחת שוחד, מצוות השבת אבדה ופריקה וטעינה
- זמני קודש - מצוות שבת, שמיטה ושלוש הרגלים, ביכורים, ובשר בחלב
- חתימה ואזהרה כללית על המצוות לקראת הכניסה לארץ ישראל - הבטחת סיוע אלוהי בכיבוש הארץ, אזהרה שלא ילכו אחרי עבודת האלילים של עמי הארץ, הבטחת ברכה, איסור כריתת ברית עם ישבי הארץ
כריתת הברית עריכה
לאחר שמשה יורד מן ההר ומוסר לעם את דברי ה', בני ישראל מביעים את הסכמתם לקבלת המצוות, ומשה כותב את דברי ה' ב'ספר הברית'. למחרת בבוקר נערך טקס של כריתת ברית בין ה' ועם ישראל. משה בונה מזבח למרגלות הר סיני ושולח את "נערי בני ישראל" להקריב קרבנות - עולות ושלמים. בנוסף לכך הוא מקים גם שתים עשרה מצבות - כנגד שנים עשר שבטי ישראל. משה לוקח את דם שחיטת הקרבנות, את חציו הוא שם באגנות, ואת חציו הוא זורק על המזבח.
במהלך הטקס משה קורא את 'ספר הברית' באוזני העם. לאחר קריאת ספר הברית, משה זורק את הדם על העם ואומר להם: "הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה". לאחר מכן, משה, אהרון, נדב, אביהו ושבעים מזקני ישראל עולים להר. שם הם רואים התגלות של ה' אשר מתוארת כך: "וַיִּרְא֕וּ אֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְתַ֣חַת רַגְלָ֗יו כְּמַֽעֲשֵׂה֙ לִבְנַ֣ת הַסַּפִּ֔יר וּכְעֶ֥צֶם הַשָּׁמַ֖יִם לָטֹֽהַר"(שמות כד,י).
ישנן מספר מחלוקות בין הפרשנים לגבי מעמד כריתת הברית:
- ישנה מחלוקת בין המפרשים מתי התרחש מעמד כריתת הברית. לפי שיטת רש"י אין מוקדם ומאוחר בתורה, והמעמד אירע לפני מתן תורה בימים ד'-ה' בסיון. ואילו לפי שיטת הרמב"ן הברית נכרתה לאחר מתן תורה, ביום ז' בסיון.
- הפרשנים נחלקו מה כלל ספר הברית, יש האומרים שהוא כלל את חומש בראשית וחצי מחומש שמות[7] יש האומרים שהוא כלל את פרשת משפטים[8] ויש האומרים שמדובר על פרשות בהר ובחוקותי[9].
- ישנה מחלוקת האם משה זרק את הדם על בני ישראל (דעת מקרא, שמות ב', עמ' צט), או שמשה זרק את הדם על המזבח לכפר על ישראל (אונקלוס).
לאחר מכן עולה משה אל הר סיני לקבלת לוחות הברית, ושוהה שם "ארבעים יום וארבעים לילה". בזמן זה ה' מצווה אותו על מלאכת בניית המשכן, כלי המשכן, בגדי הכהונה וכן על שבעת ימי המילואים המהווים את חנוכת המשכן.
מצוות בפרשה עריכה
| המצווה | עשה או לא תעשה | מקור | המצווה נוהגת בזמן הזה | המחויבים | |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | דיני עבד עברי | עשה | "כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחׇפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃ גאִם־בְּגַפּ֥וֹ יָבֹ֖א בְּגַפּ֣וֹ יֵצֵ֑א אִם־בַּ֤עַל אִשָּׁה֙ ה֔וּא וְיָצְאָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ עִמּֽוֹ׃ דאִם־אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן־ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה־ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ׃ הוְאִם־אָמֹ֤ר יֹאמַר֙ הָעֶ֔בֶד אָהַ֙בְתִּי֙ אֶת־אֲדֹנִ֔י אֶת־אִשְׁתִּ֖י וְאֶת־בָּנָ֑י לֹ֥א אֵצֵ֖א חׇפְשִֽׁי׃ ווְהִגִּישׁ֤וֹ אֲדֹנָיו֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְהִגִּישׁוֹ֙ אֶל־הַדֶּ֔לֶת א֖וֹ אֶל־הַמְּזוּזָ֑ה וְרָצַ֨ע אֲדֹנָ֤יו אֶת־אׇזְנוֹ֙ בַּמַּרְצֵ֔עַ וַעֲבָד֖וֹ לְעֹלָֽם".[10] | לא | הזכרים |
| 2 | ייעוד אמה עברייה | עשה | "אִם־רָעָ֞ה בְּעֵינֵ֧י אֲדֹנֶ֛יהָ אֲשֶׁר־ל֥וֹ לא יְעָדָ֖הּ וְהֶפְדָּ֑הּ לְעַ֥ם נׇכְרִ֛י לֹא־יִמְשֹׁ֥ל לְמׇכְרָ֖הּ בְּבִגְדוֹ־בָֽהּ".[11] | לא | הקונה אמה עברייה |
| 3 | מצוות פדיון אמה עברייה | עשה | "וְהֶפְדָּ֑הּ"[11] | לא | הקונה אמה עברייה |
| 4 | שלא למכור אמה עברייה | לא תעשה | "לְעַ֥ם נׇכְרִ֛י לֹא־יִמְשֹׁ֥ל לְמׇכְרָ֖הּ בְּבִגְדוֹ־בָֽהּ".[11] | לא | הקונה אמה עברייה |
| 5 | שלא לגרע שאר כסות ועונה | לא תעשה | "אִם־אַחֶ֖רֶת יִֽקַּֽח־ל֑וֹ שְׁאֵרָ֛הּ כְּסוּתָ֥הּ וְעֹנָתָ֖הּ לֹ֥א יִגְרָֽע".[12] | לא | המיועד לאמה עבריה |
| 6 | מיתת חנק | עשה | "מַכֵּ֥ה אִ֛ישׁ וָמֵ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת".[13] | לא | בית דין |
| 7 | איסור הכאת הורים | לא תעשה | "וּמַכֵּ֥ה אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת".[14] | כן | כולם |
| 8 | דיני קנסות | עשה | "וְכִֽי־יְרִיבֻ֣ן אֲנָשִׁ֔ים וְהִכָּה־אִישׁ֙ אֶת־רֵעֵ֔הוּ בְּאֶ֖בֶן א֣וֹ בְאֶגְרֹ֑ף וְלֹ֥א יָמ֖וּת וְנָפַ֥ל לְמִשְׁכָּֽב".[15] | כן | כולם |
| 9 | מיתת סיף | עשה | "נָקֹ֖ם יִנָּקֵֽם"[16] | לא | בית דין |
| 10 | דיני ארבעה אבות נזיקין | עשה | "וְכִֽי־יִגַּ֨ח שׁ֥וֹר אֶת־אִ֛ישׁ א֥וֹ אֶת־אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת סָק֨וֹל יִסָּקֵ֜ל הַשּׁ֗וֹר וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת־בְּשָׂר֔וֹ וּבַ֥עַל הַשּׁ֖וֹר נָקִֽי" | כן | בית דין |
| 11 | איסור אכילת שור הנסקל | לא תעשה | "וְכִֽי־יִגַּ֨ח שׁ֥וֹר אֶת־אִ֛ישׁ א֥וֹ אֶת־אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת סָק֨וֹל יִסָּקֵ֜ל הַשּׁ֗וֹר וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת־בְּשָׂר֔וֹ וּבַ֥עַל הַשּׁ֖וֹר נָקִֽי׃ וְאִ֡ם שׁוֹר֩ נַגָּ֨ח ה֜וּא מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֗ם וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ וְהֵמִ֥ית אִ֖ישׁ א֣וֹ אִשָּׁ֑ה הַשּׁוֹר֙ יִסָּקֵ֔ל וְגַם־בְּעָלָ֖יו יוּמָֽת׃ אִם־כֹּ֖פֶר יוּשַׁ֣ת עָלָ֑יו וְנָתַן֙ פִּדְיֹ֣ן נַפְשׁ֔וֹ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יוּשַׁ֖ת עָלָֽיו׃ אוֹ־בֵ֥ן יִגָּ֖ח אוֹ־בַ֣ת יִגָּ֑ח כַּמִּשְׁפָּ֥ט הַזֶּ֖ה יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ׃ אִם־עֶ֛בֶד יִגַּ֥ח הַשּׁ֖וֹר א֣וֹ אָמָ֑ה כֶּ֣סֶף ׀ שְׁלֹשִׁ֣ים שְׁקָלִ֗ים יִתֵּן֙ לַֽאדֹנָ֔יו וְהַשּׁ֖וֹר יִסָּקֵֽל׃ וְכִֽי־יִפְתַּ֨ח אִ֜ישׁ בּ֗וֹר א֠וֹ כִּֽי־יִכְרֶ֥ה אִ֛ישׁ בֹּ֖ר וְלֹ֣א יְכַסֶּ֑נּוּ וְנָֽפַל־שָׁ֥מָּה שּׁ֖וֹר א֥וֹ חֲמֽוֹר׃ לדבַּ֤עַל הַבּוֹר֙ יְשַׁלֵּ֔ם כֶּ֖סֶף יָשִׁ֣יב לִבְעָלָ֑יו וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לּֽוֹ.[17] | כן | כולם |
| 12 | דיני גנב | עשה | "כִּ֤י יִגְנֹֽב־אִישׁ֙ שׁ֣וֹר אוֹ־שֶׂ֔ה וּטְבָח֖וֹ א֣וֹ מְכָר֑וֹ חֲמִשָּׁ֣ה בָקָ֗ר יְשַׁלֵּם֙ תַּ֣חַת הַשּׁ֔וֹר וְאַרְבַּע־צֹ֖אן תַּ֥חַת הַשֶּֽׂה" | לא | בית דין |
תאריכי הקריאה עריכה
השבת בה קוראים את פרשת משפטים יכולה לחול בשבעה תאריכים שונים:
הפטרה עריכה
הפטרת פרשת משפטים היא בספר ירמיהו, פרק ל"ד, בתקפת ממלכת צדקיהו בפני המצור על ירושלים (588_לפנה"ס). שם מתאר ירמיהו את דיני העבד העברי, ונוזף בעם על שאינם מקיימים מצווה זו. אשכנזים וספרדים קוראים ספר ירמיהו, פרק ל"ד, פסוק ח' עד פסוק כ"ב, ובסוף מוסיפים פרק ל"ג, פסוקים כ"ה–כ"ו (מנהג בעייתי, משום שלפי הגמרא אין מדלגין אחורה בהפטרה), ואילו איטלקים קוראים רצוף ספר ירמיהו, פרק ל"ד, פסוק ח' עד פרק ל"ה, פסוק י"א, ותימנים ספר ירמיהו, פרק ל"ד, פסוק ח' עד ספר ירמיהו, פרק ל"ה, פסוק י"ט. בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק נ"ו, פסוק א' עד פרק נ"ז, פסוק י'.
אמנם הפטרת משפטים נקראת למעשה רק בכ-23.8% מהשנים, בשנים מסוג השא, השג, החא, בשז וגכז. ברוב השנים הפשוטות קוראים את הפטרת פרשת שקלים,[18] ובשאר השנים המעוברות קוראים את הפטרת ראש חודש[19] או "מחר חודש" כאשר ראש חודש אדר א' חל ביום ראשון.[20]
במנהגים שחלקו את פרשת משפטים לשתי פרשיות (ראו לעיל), נראה שהיו חילוקי מנהגים לגבי ההפטרה של "ואם כסף תלוה". בספר השלחן (לרבינו חייא בן שלמה מברצלונה, תלמיד הרשב"א)[21] כתב שנהגו בקהילתו להפטיר בספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק ל' "הנה ימים באים נאם יי וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה" עד פסוק ל"ט "ולא יהרס עוד לעולם", ומדלג וקורא פרק ל"ג, פסוק י' "כה אמר יי עוד ישמע במקום הזה" עד "יי צדקנו" פסוק ט"ז. בכל מקרה, כתב שברוב השנים כשמחברים פרשיות "משפטים" ו"ואם כסף תלוה", מפטירים בשל משפטים.[22] בנוסף, בשנה שסימנה השג, שבת פרשת "אם כסף" תחול בראש חודש, ואם כן, ההפטרה המיוחדת הייתה נקראת רק בשנים שסימנן החא.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- מידע על פרשת משפטים בקטלוג הספרייה הלאומית
הטקסט:
פרשת משפטים, באתר ויקיטקסט- פרשת משפטים - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת משפטים, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת משפטים, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת משפטים
- פרשת משפטים, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת משפטים, באתר "כיפה"
- פרשת משפטים עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת משפטים, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת משפטים, באתר "בינינו"
- פרשת משפטים, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת משפטים", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת משפטים באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת משפטים, באתר "התנועה הרפורמית"
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו לדוגמה ספר החינוך שמחלק את מצוות הפרשה לשתי הפרשיות.
- ^ 1 2 ראו ממנהגי יהדות תוניסיה באתר דעת.
- ^ וכן מנהג החיד"א בפרשת בלק.
- ^ כך על פי סדר הכתובים. אמנם יש מפרשני המקרא המייחסים את הדינים שבפרשה למשפטים שנאמרו במי מרה, וכמו כן יש הגורסים שמדובר באסופת חוקים שונים שנקבצו לכאן, ואשר נאמרו במקומות שונים.
- ^ על פי ר' עמוס חכם, דעת מקרא לספר שמות, חלק ב, עמ' א
- ^ "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם לפניהם ולא לפני עכו"ם לפניהם ולא לפני הדיוטות" (רמב"ם, משנה תורה, ספר משפטים, הלכות סנהדרין פרק כו, הלכה א.).
- ^ רש"י
- ^ רמב"ן
- ^ חזקוני
- ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוקים ב'–ו'
- ^ 1 2 3 ספר שמות, פרק כ"א, פסוק ח'
- ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוק י'
- ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוק י"ב
- ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוק י"ד
- ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוק י"ח
- ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוק כ'
- ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוקים כ"ח–ל"ג
- ^ כ-59.8% מכלל השנים.
- ^ כ-5.8% מכלל השנים (שנת זחג).
- ^ כ-10.5% מכלל השנים.
- ^ הלכות תפילה שער ו
- ^ שם בהמשך.