פרשת משפטים

פרשת השבוע השישית בספר שמות

פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ד, פסוק י"ח. רוב הפרשה מפרטת מצוות ודינים רבים, בעיקר כאלו הקשורים לתחום המשפטי. מצוות אלו הן המשך לעשרת הדיברות והמצוות שנזכרו בסוף פרשת יתרו, שכולן יחד מהוות את ספר הברית שעליו נכרתת הברית בין בני ישראל לה'. בסוף הפרשה מסופר על מעמד כריתת הברית, ועל עליית משה להר סיני לקבלת לוחות הברית והציווי על הקמת המשכן.

Arrow r.svg משפטים Arrow l.svg
פסוקים: שמות, כ"א, א' - כ"ד, י"ח
מס' פסוקים: 118
תוכן: רשימה ארוכה של מצוות ודינים, בסופה משה עולה להר סיני כדי לקבל את לוחות הברית
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (23)  לא תעשה (30)
דיני עבד עברי, ייעוד אמה עברייה, פדיון אמה עברייה, מיתת חנק, דיני קנסות, מיתת סייף, דיני ארבעה אבות נזיקין, דיני גנב, דיני שומרים, דין מפתה, הלוואה לעני, פסיקת הדין אחר רוב הדיינים, פריקה וטעינה, שמיטת קרקעות, שביתה בשבת, עלייה לרגל, ביכורים מכירת אמה עברייה, גריעת שאר כסות ועונה, הכאת הורים, אכילת שור הנסקל, החייאת מכשפה, הונאת גר בדברים או בממון, עינוי אלמנה ויתום, תביעת חוב מאדם עני, איסור ריבית, קללת דיין, אלוהים ונשיא, שינוי סדר התרומות והמעשרות, אכילת טרפה, לשון הרע או שמע שווא, פסולי עדות, השתתפות עם עושי רע, איסור סמכות על דיין אחר בדיני נפשות, הטיית משפט לטובה או לרעה, פסיקת דין על פי השערות, שוחד, שבועה באלהים אחרים, הסתה לעבודה זרה, שחיטת הפסח כשיש חמץ ברשות האדם, הלנת אימורי הפסח, בישול בשר בחלב, כריתת ברית עם עובדי עבודה זרה, לא תחנם
הפטרה
אשכנזים וספרדים ירמיהו, ל"ד, ח'-כ"ב, ומוסיפים ירמיהו, ל"ג, כ"ה-כ"ו
תימנים ירמיהו, ל"ד, ח' - ל"ה, י"ט
איטלקים ירמיהו, ל"ד, ח' - ל"ה, י"א

את פרשת משפטים קוראים בין התאריכים כ"ד בשבט-א' באדר, ברוב השנים הפשוטות (מלבד שנת השא) קוראים בה גם את הפרשיה הראשונה מ"ארבע פרשיות" - פרשת שקלים.

המשך מעמד הר סיניעריכה

 
טקס כריתת הברית על המצוות והדינים שבפרשה, איור של ג'ון סטיפל דייוויס

בהמשך למעמד הר סיני, לאחר שבני ישראל בקשו ממשה לתווך בין ה' לבינם מכיוון שאינם מסוגלים לעמוד בהתגלות ישירה של ה', משה ניגש אל הר סיני בעודו לוטה בערפל. בהר סיני מצווה אותו ה' רשימה ארוכה של מצוות ודינים עבור בני ישראל, מעבר לעשרת הדיברות ששמעו כל בני ישראל ישירות מה'.[1] רובן הגדול של המצוות הללו מופיעות בפרשת משפטים.

רוב המצוות שבפרשת משפטים עוסקות במשפט עברי, בדינים ובהלכות הנוגעים ליחסים משפטיים בין אדם לחברו. בין השאר מפורטים הדינים הבאים:

לקראת סוף הרשימה מפורטים גם מצוות שבין אדם למקום, כגון:

כריתת הבריתעריכה

לאחר שמשה מוסר לעם את המצוות שנאמרו לו[3] ובני ישראל מביעים את הסכמתם לקבלת המצוות, נערך טקס של כריתת ברית בין ה' ועם ישראל. משה בונה מזבח ומקריב קרבנות למרגלות הר סיני יחד עם אהרן וזקני ישראל. בנוסף לכך הוא מקים גם שתים עשרה מצבות (מזבח קטן).

לאחר מכן עולה משה אל הר סיני לקבלת לוחות הברית, ושוהה שם "ארבעים יום וארבעים לילה". בזמן זה ה' מצווה אותו על מלאכת בניית המשכן, כלי המשכן, בגדי הכהונה וכן על שבעת ימי המילואים המהווים את חנוכת המשכן.

מצוות בפרשהעריכה

המצווה עשה או לא תעשה מקור המחויבים
1 דיני עבד עברי עשה "כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחׇפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃ גאִם־בְּגַפּ֥וֹ יָבֹ֖א בְּגַפּ֣וֹ יֵצֵ֑א אִם־בַּ֤עַל אִשָּׁה֙ ה֔וּא וְיָצְאָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ עִמּֽוֹ׃ דאִם־אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן־ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה־ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ׃ הוְאִם־אָמֹ֤ר יֹאמַר֙ הָעֶ֔בֶד אָהַ֙בְתִּי֙ אֶת־אֲדֹנִ֔י אֶת־אִשְׁתִּ֖י וְאֶת־בָּנָ֑י לֹ֥א אֵצֵ֖א חׇפְשִֽׁי׃ ווְהִגִּישׁ֤וֹ אֲדֹנָיו֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְהִגִּישׁוֹ֙ אֶל־הַדֶּ֔לֶת א֖וֹ אֶל־הַמְּזוּזָ֑ה וְרָצַ֨ע אֲדֹנָ֤יו אֶת־אׇזְנוֹ֙ בַּמַּרְצֵ֔עַ וַעֲבָד֖וֹ לְעֹלָֽם".[4] הזכרים
2 ייעוד אמה עברייה עשה "אִם־רָעָ֞ה בְּעֵינֵ֧י אֲדֹנֶ֛יהָ אֲשֶׁר־ל֥וֹ לא יְעָדָ֖הּ וְהֶפְדָּ֑הּ לְעַ֥ם נׇכְרִ֛י לֹא־יִמְשֹׁ֥ל לְמׇכְרָ֖הּ בְּבִגְדוֹ־בָֽהּ".[5] הקונה אמה עברייה
3 מצוות פדיון אמה עברייה עשה "וְהֶפְדָּ֑הּ"[5] הקונה אמה עברייה
4 שלא למכור אמה עברייה לא תעשה "לְעַ֥ם נׇכְרִ֛י לֹא־יִמְשֹׁ֥ל לְמׇכְרָ֖הּ בְּבִגְדוֹ־בָֽהּ".[5] הקונה אמה עברייה
5 שלא לגרע שאר כסות ועונה לא תעשה "אִם־אַחֶ֖רֶת יִֽקַּֽח־ל֑וֹ שְׁאֵרָ֛הּ כְּסוּתָ֥הּ וְעֹנָתָ֖הּ לֹ֥א יִגְרָֽע".[6] המיועד לאמה עבריה
6 מיתת חנק עשה "מַכֵּ֥ה אִ֛ישׁ וָמֵ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת".[7] בית דין
7 איסור הכאת הורים לא תעשה "וּמַכֵּ֥ה אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת".[8] כולם
8 דיני קנסות עשה "וְכִֽי־יְרִיבֻ֣ן אֲנָשִׁ֔ים וְהִכָּה־אִישׁ֙ אֶת־רֵעֵ֔הוּ בְּאֶ֖בֶן א֣וֹ בְאֶגְרֹ֑ף וְלֹ֥א יָמ֖וּת וְנָפַ֥ל לְמִשְׁכָּֽב".[9] כולם
9 מיתת סיף עשה "נָקֹ֖ם יִנָּקֵֽם"[10] בית דין
10 דיני ארבעה אבות נזיקין עשה "וְכִֽי־יִגַּ֨ח שׁ֥וֹר אֶת־אִ֛ישׁ א֥וֹ אֶת־אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת סָק֨וֹל יִסָּקֵ֜ל הַשּׁ֗וֹר וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת־בְּשָׂר֔וֹ וּבַ֥עַל הַשּׁ֖וֹר נָקִֽי" בית דין
11 איסור אכילת שור הנסקל לא תעשה "וְכִֽי־יִגַּ֨ח שׁ֥וֹר אֶת־אִ֛ישׁ א֥וֹ אֶת־אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת סָק֨וֹל יִסָּקֵ֜ל הַשּׁ֗וֹר וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת־בְּשָׂר֔וֹ וּבַ֥עַל הַשּׁ֖וֹר נָקִֽי׃ וְאִ֡ם שׁוֹר֩ נַגָּ֨ח ה֜וּא מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֗ם וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ וְהֵמִ֥ית אִ֖ישׁ א֣וֹ אִשָּׁ֑ה הַשּׁוֹר֙ יִסָּקֵ֔ל וְגַם־בְּעָלָ֖יו יוּמָֽת׃ אִם־כֹּ֖פֶר יוּשַׁ֣ת עָלָ֑יו וְנָתַן֙ פִּדְיֹ֣ן נַפְשׁ֔וֹ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יוּשַׁ֖ת עָלָֽיו׃ אוֹ־בֵ֥ן יִגָּ֖ח אוֹ־בַ֣ת יִגָּ֑ח כַּמִּשְׁפָּ֥ט הַזֶּ֖ה יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ׃ אִם־עֶ֛בֶד יִגַּ֥ח הַשּׁ֖וֹר א֣וֹ אָמָ֑ה כֶּ֣סֶף ׀ שְׁלֹשִׁ֣ים שְׁקָלִ֗ים יִתֵּן֙ לַֽאדֹנָ֔יו וְהַשּׁ֖וֹר יִסָּקֵֽל׃ וְכִֽי־יִפְתַּ֨ח אִ֜ישׁ בּ֗וֹר א֠וֹ כִּֽי־יִכְרֶ֥ה אִ֛ישׁ בֹּ֖ר וְלֹ֣א יְכַסֶּ֑נּוּ וְנָֽפַל־שָׁ֥מָּה שּׁ֖וֹר א֥וֹ חֲמֽוֹר׃ לדבַּ֤עַל הַבּוֹר֙ יְשַׁלֵּ֔ם כֶּ֖סֶף יָשִׁ֣יב לִבְעָלָ֑יו וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־לּֽוֹ.[11] כולם
12 דיני גנב עשה "כִּ֤י יִגְנֹֽב־אִישׁ֙ שׁ֣וֹר אוֹ־שֶׂ֔ה וּטְבָח֖וֹ א֣וֹ מְכָר֑וֹ חֲמִשָּׁ֣ה בָקָ֗ר יְשַׁלֵּם֙ תַּ֣חַת הַשּׁ֔וֹר וְאַרְבַּע־צֹ֖אן תַּ֥חַת הַשֶּֽׂה" בית דין

הפטרהעריכה

הפטרת פרשת משפטים היא בספר ירמיהו, פרק ל"ד, שם מתאר ירמיהו את דיני העבד העברי, ונוזף בעם על שאינם מקיימים מצווה זו. אשכנזים וספרדים קוראים ספר ירמיהו, פרק ל"ד, פסוק ח' עד פסוק כ"ב, ובסוף מוסיפים פרק ל"ג, פסוקים כ"ה-כ"ו (מנהג בעייתי, משום שלפי הגמרא אין מדלגין אחורה בהפטרה), ואילו איטלקים קוראים רצוף ספר ירמיהו, פרק ל"ד, פסוק ח' עד פרק ל"ה, פסוק י"א, ותימנים ספר ירמיהו, פרק ל"ד, פסוק ח' עד ספר ירמיהו, פרק ל"ה, פסוק י"ט. בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק נ"ו, פסוק א' עד פרק נ"ז, פסוק י'.

אמנם הפטרת משפטים נקראת למעשה רק בכ-23.8% מהשנים, בשנים מסוג השא, השג, החא, בשז וגכז. ברוב השנים הפשוטות קוראים את הפטרת פרשת שקלים[12], ובשאר השנים המעוברות קוראים את הפטרת ראש חודש[13] או "מחר חודש" כאשר ראש חודש אדר חל ביום ראשון[14].

קישורים חיצונייםעריכה

הטקסט:

פרשנות:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כך על פי סדר הכתובים. אמנם יש מפרשני המקרא המייחסים את הדינים שבפרשה למשפטים שנאמרו במי מרה, וכמו כן יש הגורסים שמדובר באסופת חוקים שונים שנקבצו לכאן, ואשר נאמרו במקומות שונים.
  2. ^ "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם לפניהם ולא לפני עכו"ם לפניהם ולא לפני הדיוטות" (רמב"ם סנהדרין כו, א).
  3. ^ כך על פי סדר הכתובים, אך לפי פירוש רש"י לתורה הסיפור הבא התרחש באמת עוד קודם לכן, לפני מעמד הר סיני.
  4. ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוקים ב'-ו'
  5. ^ 1 2 3 ספר שמות, פרק כ"א, פסוק ח'
  6. ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוק י'
  7. ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוק י"ב
  8. ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוק י"ד
  9. ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוק י"ח
  10. ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוק כ'
  11. ^ ספר שמות, פרק כ"א, פסוקים כ"ח-ל"ג
  12. ^ כ-59.8% מכלל השנים.
  13. ^ כ-5.8% מכלל השנים (שנת זחג).
  14. ^ כ-10.5% מכלל השנים.