פרשת עקב

פרשת השבוע השלישית בספר דברים

פָּרָשַׁת עֵקֶב היא פרשת השבוע השלישית שבחומש דברים. לפי החלוקה המקובלת לפרקים, פרשה זו מתחילה בפרק ז', פסוק י"ב ומסתיימת בפרק י"א, פסוק כ"ה. פרשת עקב נקראת בין י"ח באב לכ"ב באב בכל שנה.

Arrow r.svg עקב Arrow l.svg
פסוקים דברים, ז', י"ב - י"א, כ"ה
מספר פסוקים 111
מספר תיבות 1747
תוכן המשך נאום משה
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (6)  לא תעשה (2)
ברכה לאחר אכילת סעודה, אהבת הגר, יראת ה', תפילה לה', דבקות בחכמים, שבועה בשם ה' הנאה מקישוטי עבודה זרה, החזקת כל מה ששייך לעבודה זרה ("לא תביא תועבה אל ביתך")
הפטרה
ישעיהו, מ"ט, י"ד - נ"א, ג'

נושאים בפרשהעריכה

פרשה זו ממשיכה את נאומו של משה רבנו אשר נשא לבני ישראל, לפני פטירתו. לקראת פירוט המצוות שיהיה בפרשות הבאות, הוא עוסק בפרשה זו בנושאים עקרוניים ורוחניים שהם בבחינת מבוא למצוות:

פרשה זו נושאת חשיבות יתירה שכן היא כוללת את פרשיית "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" הנכללת בקריאת השמע, וכן נכלל בה הציווי על ברכת המזון ותיאור שבעת המינים.

מבנה הפרשהעריכה

בפרשת עקב יש קי"א (111) פסוקים, המאוגדים ב-ו' פרשיות פתוחות, ועוד ד' סתומות. הפרשה מכילה 3 סדרים מלאים ועוד חלק מסדר רביעי. לפי החלוקה לפרקים כאשר פרשה מתחילה בתחילתו של סדר ומסתיימת באמצע סדר, כמו במקרה זה, היא גם תתחיל באמצעו של פרק ותסתיים באמצע פרק אחר.

תאריכי הקריאהעריכה

השבת בה קוראים את פרשת עקב יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:

הפטרהעריכה

ההפטרה המקורית של פרשת עקב, הקשורה לפרשת השבוע, היא בספר ירמיהו, פרק ב', פסוק ב' ("הלוך וקראת") עד פרק ד', פסוק ב'. ההפטרה היא נבואת פורענות של ירמיהו. היא נבחרה כהפטרה כנראה בגלל פתיחתה, המתארת את לכתם של בני ישראל במדבר וקשיי הדרך, המתואים בפרשה מפי משה. הפטרה זו מתועדת במשנה תורה לרמב"ם.[1]

אולם, בכל הקהילות החל בתקופת הראשונים התקבל מנהג לקרוא בשבתות לאחר תשעה באב סדרה של הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. לכן, אין קוראים את הפטרת הפרשה, ובמקומה קוראים את ההפטרה השנייה משבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, מפרק מ"ט, פסוק י"ד ("ותאמר ציון") (בנוסח רומניא התחילו בפסוק א') עד פרק נ"א, פסוק ג'.

קישורים חיצונייםעריכה

הטקסט:

פרשנות:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, סדר התפילה, סדר ההפטרות.