פרשת שופטים

פרשת השבוע החמישית בספר דברים

פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק י"ח ומסתיימת בפרק כ"א, פסוק ט'. את פרשת שופטים קוראים בין ב' באלול לז' באלול.

שופטים
פסוקים דברים, ט"ז, י"חכ"א, ט'
מספר פסוקים 97
מספר תיבות 1523
תוכן המשכת נאום משה
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (14)  לא תעשה (27)
מינוי שופטים ושוטרים, שמיעה לבית הדין הגדול, מינוי מלך, (למלך) כתיבת ספר תורה נוסף, נתינת זרוע לחיים וקיבה לכהן, נתינת תרומה גדולה לכהן, נתינת ראשית הגז לכהן, משמרות כהונה, שמיעה לנביא אמת, הכנת ערי מקלט, עשייה לעדים זוממים כאשר זממו לעשות, משיחת כהן מלחמה, דין מלחמת רשות וקריאה לשלום, עגלה ערופה נטיעת עצים במקדש, איסור הקמת מצבה, הקרבת בעל מום עובר, המריית בית הדין הגדול, העמדת מלך נוכרי, (למלך) ריבוי סוסים, חזרה למצרים, (למלך) ריבוי נשים, (למלך) ריבוי כסף וזהב, הענקת נחלה לשבט לוי, הענקת שלל מלחמת כיבוש הארץ לשבט לוי, מעשה קוסם, כישוף, חבירת חבר, שאלת בעל אוב, שאלת יידעוני, דרישה אל המתים, אמירת נבואת שקר, התנבאות בשם עבודה זרה, הימנעות מהריגת נביא שקר, ריחום בדין על רוצח או מזיק, הסגת גבול, הכרעת דין על פי עד אחד, פחד במלחמה, החייאת אדם משבעת העממים, השחתת אילנות מאכל במלחמה, עבודה וזריעה במקום שחיטת עגלה ערופה
הפטרה
אשכנזים ספרדים ותימנים ישעיהו, נ"א, י"ב - נ"ב, י"ב
איטלקים שמואל א', ח', א'כ"ב
חכמי הסנהדרין יישובים בלשכת הגזית, מתוך מודל בית המקדש הראשון מהמאה ה-17

נושאים בפרשהעריכה

משה רבנו ממשיך את הנאום שנשא לפני מותו ובמסגרת זו מפרט את המצוות שנצטוו בהן בני ישראל. כרגיל בספר דברים, רוב המצוות כבר הופיעו בספרים הקודמים, לעיתים בשינויים בעלי משמעות. בין הציוויים:

מבנה הפרשהעריכה

בפרשת שופטים יש 97 פסוקים, אשר מאוגדים ב-3 פרשיות פתוחות ועוד 15 סתומות. הפרשה מכילה 3 סדרים, כאשר הפרשה מתחילה בתחילת סדר ומסתיימת באמצע סדר וזאת בניגוד לכך שהיא מתחילה באמצע פרק ומסתיימת באמצע פרק לפי החלוקה לפרקים.

תאריכי הקריאהעריכה

השבת בה קוראים את פרשת שופטים יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:

הפטרהעריכה

ההפטרה המקורית של פרשת שופטים, הקשורה לפרשת השבוע, היא בספר שמואל א', פרק ח', פסוק א' ("ויהי כאשר זקן") עד פרק ח', פסוק כ"ב.[1] ההפטרה היא על בקשת בני ישראל משמואל למנות להם מלך, שזה מעין הפרשה המדברת על הלכות מינוי המלך. הפטרה זו מתועדת בכתבי הגאונים ובמשנה תורה לרמב"ם.[2]

אולם, החל מתקופת הראשונים התקבל מנהג לקרוא בשבתות לאחר תשעה באב סדרה של הפטרות מנבואות הנחמה הנקראות שבע דנחמתא. לכן, אין קוראים את הפטרת הפרשה, ובמקומה קוראים את ההפטרה הרביעית משבע דנחמתא. מפטירים ספר ישעיהו, מפרק נ"א, פסוק י"ב ("אָנֹכִי אָנֹכִי") עד פרק נ"ב, פסוק י"ב, אחת משירי עבד ה'. רק במנהג איטליה, שקיבל רק שלש הפטרות נחמה, נקראת ההפטרה המקורית של הפרשה.

קישורים חיצונייםעריכה

הטקסט:

פרשנות:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מכתבי רב סעדיה גאון עולה כי הוא התחיל את ההפטרה שלושה פסוקים קודם לכן, בספר שמואל א', פרק ז', פסוק ט"ו.
  2. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, סדר התפילה, סדר ההפטרות.