פרשת שמיני

פרשת השבוע השלישית בספר ויקרא

פָּרָשַׁת שְׁמִינִי היא פרשת השבוע השלישית בספר ויקרא. לפי החלוקה לפרקים היא מתחילה בתחילת פרק ט' ומסתיימת בסופו של פרק י"א (3 פרקים שלמים).

שמיני
פסוקים ויקרא, ט', א' - י"א, מ"ז
מספר פסוקים 91
מספר תיבות 1238
תוכן חנוכת המשכן, חטא נדב ואביהוא, דיני סימני הכשרות ומקצת דיני טומאה וטהרה
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (6)  לא תעשה (11)
בדיקת סימני בהמה וחיה, בדיקת סימני דגים, בדיקת סימני חגבים, דיני טומאת שרץ, דיני טומאת אוכלים, דיני טומאת נבלה איסור עבודה במקדש בראש פרוע, איסור עבודה במקדש בבגדים קרועים, יציאת כהן מהמקדש בשעת העבודה, איסור על שתוי לעבוד במקדש ולהורות הלכה, אכילת בהמה וחיה טמאים או דג טמא או עוף טמא או שרץ הארץ או שרצי זרעים ופירות או כל שרץ שהוא או שרץ העיפוש
הפטרה
ספרדים שמואל ב', ו', א'י"ט
תימנים ואיטלקים שמואל ב', ו', א' - ז', ג'
אשכנזים שמואל ב', ו', א' - ז', י"ז
חטאם של נדב ואביהוא

החלק הראשון של הפרשה עוסק באירועי יום השמיני שלאחר שבעת ימי המילואים, והוא למעשה יום חנוכת המשכן וכן עוסק במותם של נדב ואביהוא בני אהרן אחי משה. בחלק השני של פרשת שמיני מופיעים דיני מאכלות אסורים וחלק מדיני טומאה וטהרה.

בשנה פשוטה נקראת פרשת שמיני בשבת שאחרי חג הפסח. בשנים המעוברות מסוג בחה, זשה וזחג קוראים עם פרשת שמיני את פרשת החודש. בשנים מסוג השג, החא, בשז וגכז קוראים את פרשת שמיני עם פרשת פרה וההפטרה שלה.

תוכן הפרשה עריכה

חונכים את המשכן עריכה

  ערך מורחב – חנוכת המשכן

בסיום שבעת ימי המילואים במהלכם עבד משה במשכן ולימד את הכהנים את עבודות הקודש, הגיע היום השמיני, הוא ראש חודש ניסן, היום הראשון לחנוכת המזבח על ידי אהרן ובניו הכהנים. משה מזמן גם את זקני ישראל (על מנת שיראו שהצבת הכהנים בעבודה נעשית על פי דבר ה'[1]).

באותו יום מקריב אהרן קרבן חטאת וקרבן עולה המיוחדים לו, וכן קורבנות עבור העם. בניו גם הם משתתפים ועוזרים בעבודה. כל אלו מלבד קורבנות התמיד הנוהגים בכל יום - ערב ובוקר.

בסיום עבודתו, נושא אהרון את כפיו ומברך את בני ישראל בברכת כהנים המיוחדת[2]: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחנך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".

משה ואהרון נכנסים יחדיו למשכן. משה מלמד את אהרן את סדר הקטרת הקטורת[3]. שניהם מבקשים מה' שישרה שכינתו על המשכן ובצאתם הם מברכים את העם: "ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו, יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידכם"[4]. ה' מקבל את תפילתם כפי שמתאר הכתוב בסוף הפרק "וירא כבוד ה' אל כל העם. ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים, וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם".

חטא נדב ואביהוא עריכה

  ערך מורחב – נדב ואביהוא

בתחילה מתנהל היום שמיני לאחר ימי המילואים כפי שנצטווה משה: אהרן ובניו מקריבים את הקורבנות המיוחדים ליום זה; משה ואהרן יוצאים לברך את העם; וה' מתגלה לבני ישראל. ואולם אז חורגים נדב ואביהוא בני אהרן מן הציווי, לוקחים איש מחתתו, שמים עליהן קטורת, ומקריבים אש זרה לפני ה'. מלפני ה' יוצאת אש ואוכלת אותם. אהרן ובניו הנותרים מקבלים הוראות מיוחדות כיצד להתנהג במצב זה, ונאסר עליהם להתאבל. סדר היום ממשיך להתנהל, אך חלה בו אי-הבנה נוספת בין משה ובין אהרן ובניו בעניין אכילת קרבן החטאת.

בהקשר זה מוזכרות 4 מצוות לא תעשה העוסקות בעבודת הכהנים במקדש: איסור עבודה במקדש פרוע ראש, איסור עבודה במקדש לקרועי בגדים, שלא יצאו הכהנים מן המקדש בשעת עבודה והאיסור להיכנס למקדש או להורות הלכה לאחר שתיית יין.

מאכלות אסורים עריכה

בחלק השני של הפרשה מופיעים דיני מאכלות אסורים, ומפורטים החיות, הבהמות, הדגים והשרצים המותרים באכילה וכן העופות האסורים באכילה. בנוסף מופיע פירוט קצר של דיני טומאה וטהרה.

בהקשר זה מוזכרות 13 מצוות: לבדוק סימני בהמה וחיה, לא לאכול בהמות וחיות טמאות, לבדוק סימני דגים, לא לאכול דג טמא, לא לאכול עוף טמא, לבדוק סימני חגבים, לפסוק טומאת שרץ, לפסוק טומאת אוכלים, לפסוק טומאת נבלה, שלא לאכול שרץ הארץ, שלא לאכול מיני שרצים דקים הנולדים בזרעים ובפירות, לא לאכול שרץ המים ושלא לאכול מן השרצים המתהוים מן העפוש.

תאריכי הקריאה עריכה

השבת בה קוראים את פרשת שמיני יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים:

הפטרה עריכה

מפטירים בסיפור העלאת ארון הברית לירושלים בימי דוד המלך, שאף בו התרחש אסון דומה כאשר אחד הכהנים, עוזא, נגע בארון הברית ומת במקום. קוראים בספר שמואל ב', מפרק ו', פסוק א'. הספרדים (וכן נהגו בק"ק פוזנא) מסיימים בפסוק י"ט, האיטלקים והתימנים בפרק ז', פסוק ג', והאשכנזים (פרט לק"ק פוזנא) בפרק ז', פסוק י"ז.

וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר-נִקְרָא שֵׁם שֵׁם ה' צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו. וַיַּרְכִּבוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל-עֲגָלָה חֲדָשָׁה וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב נֹהֲגִים אֶת-הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה. וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאַחְיוֹ הֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן. וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי ה' בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים. וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן נָכוֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּה אֶל-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֹּאחֶז בּוֹ כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר. וַיִּחַר-אַף ה' בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל-הַשַּׁל וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּה וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וַיִּרָא דָוִד אֶת-ה' בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵיךְ יָבוֹא אֵלַי אֲרוֹן ה'.

בנוסח רומניא הפטירו ספר יחזקאל, פרק מ"ג, פסוק כ"ז עד פרק מ"ד, פסוק כ"א.

הפטרת שמיני נקראת רק בשנים פשוטות. בשנים המעוברות מסוג בחה, זשה וזחג קוראים עם פרשת שמיני את פרשת החודש ואת ההפטרה שלה. בשנים מסוג השג, החא, בשז וגכז קוראים את פרשת שמיני עם פרשת פרה וההפטרה שלה.

בנוסף, בחוץ לארץ, שנים פשוטות מסוג הכז, מפטירים במחר חודש.

קישורים חיצוניים עריכה

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רש"י, ויקרא ט, א
  2. ^ רש"י ויקרא ט, כב
  3. ^ רש"י ויקרא ט, כג מברייתא
  4. ^ ראה תורת כהנים וברש"י ויקרא ט, כג
  5. ^ כשיחול שמיני בשמיני קורין שמיני שמונה פעמים